צופר (באר צופר)

 
איזור : ערבה
תאריך הקמה: י' אב תשכ"ח, 4 אוגוסט 1968
תאריך אזרוח: ט"ו תמוז תשל"ה, 24 יוני 1975
סוג: מושב עובדים – "תנועת המושבים"
גרעין מייסד:
גרעינים:
סה"כ אוכלוסיה: 30 נפשות.

 

ההיאחזות ה-42 של הנח"ל.
הוקמה ב 8- באוגוסט 1968 , בערבה , בצד כביש סדום -אילת , כ 20- ק״מ מדרום לעין יהב . אוזרחה כמושב עובדים על -ידי תנועת המושבים ב 24- ביוני  1975 . ההצעה להעלות היאחזות בעין (באר) צופר הועלתה לראשונה במסמך שעובד במחלקת ההתיישבות במטכ״ל ב 30- ביוני   1967 .בדיון אצל שר הבטחון ב 8- בספטמבר 1967 בנושא היאחזויות הנח״ל נמסר על התוכנית להקים היאחזות בערבה בעין צופר או בקטורה . מאחר שההיאחזות תוכננה להקמה בתהום הקו הירוק , לא היה דרוש אישור מיוחד של שר הבטחון , והספיק הדיווח . במטכ״ל ־ ענף התיישבות הוחלט : שעיתוי העלייה -   22 במאי , הבנייה תבוצע על -ידי משרד השיכון ותהא דמוי חצבה דהיינו תקן יישוב קבע . מאתר שלא היתה התקדמות בהכנת המחנה בהתאם לתכנון הראשון הוחלט על לוח זמנים חדש לעלייה למקום . הבינוי של המהנה ייעשה בשני שלבים : שלב א׳ עד כ 4- באוגוסט 1968 יכלול הקמת מבני שירותים , חדר -אוכל ומטבח ומשטחים לאוהלים צרפתיים למגורי החיילים . שלב ב׳ בראשית חודש ספטמבר , כולל תאורת גדר , מגדל תצפית , ביתן בן 4 חדרים למפקדה , מסגרייה ותאורה קבועה למגורים ולמפקדה; אשר לעליית האנשים , סוכם , ש״החלוץ חקלאי״ , המונה 5 אנשים , יירד לשטח ב 14- ביולי (יגור בחצבה) כדי להכין את השטח לפני העונה החקלאית באזור זה , שהיא בעיקר בחורף . כמו כן סוכם שהחלוץ המיועד להקים ההיאחזות יגיע למקום ב 4- באוגוסט   1968 . ב 8- באוגוסט עלה הגוף העיקרי המורכב מחברי גרעין ציחור , המשתייך לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וזאת למרות שההיאחזות היתה מיועדת לקיבוץ הארצי כיישוב קבע . בנושא זה אמרה סנטה יוספטל : ״היות ולרשות האיחוד יותר גרעינים , קיבלנו על עצמנו לאייש בינתיים את ההיאחזות . אולי יעמוד לנו נסיוננו בערבה ־ אחרי הנסיון ביטבתה ובגרופית לקדם את נח״ל צופר מהר יותר משהיתה יכולה לעשות זאת תנועה שזה צעדה הראשון בערבה״ . על הימים הראשונים סיפרו תברי גרעין ציחור : ״ראשונים הגיעו אנשי החלוץ כדי להכין את השטח לבני הגרעין העתיד להצטרף . גרנו בחצבה , מדי בוקר נסענו בטרקטור שעה וחצי עד לשטחים שלנו . קיבלנו 12 דונם וטיפלנו בשטיפת הקרקע המלוחה . הזרעים הראשונים היו של מלונים . בהדרגה טיפלנו בשטחים נוספים״ . ״שבועות מספר לאחר מכן , משהגיע הגרעין כולו , מצאו חבריו , להפתעתם , שטח ירקרק שבישר את תחילת גן -הירק . ההיאחזות מוסתרת מהכביש על -ידי גבעה קטנה . המראה השיגרתי של היאחזות נח״ל עם המבנים הטרומיים וצרור המבנים המשכנים את חברי גרעין ציחור - נשבר קמעה על -ידי רחבה רבועה במרכז ההיאחזות . חדר האכילה מקדם פניך בנפיחת אוויר קרירה הבאה מהמצננים הקבועים בו . המפגש החברתי הראשון של גרעין ׳צחור׳ עם שכניו נערך באחד מימי שישי . חברים וחברות מחצבה ועין יהב התכנסו בחדר האכילה , והשירה הסוערת שבקעה נסכה עצב בלב השומרים שלא יכלו להשתתף בשמחה". טקס העלייה לקרקע נערך ב 3- בספטמבר 1968 ונכחו בו שר השיכון , מרדכי בנטוב , מפקד פיקוד הנח״ל , אל״מ צבי שמאלי , אלוף ישעיהו גביש , אלוף פיקוד הדרום , שאמר בדברי ברכתו , כי נח״ל צופר מצטרף לשרשרת יישובי הערבה שתפקידם להבטיח את ה״סואץ היבשתי״ של ישראל . לרשות ההיאחזות קרקע של 2500 דונם מהם הוכשרו כבר לעיבוד 350 דונם . כיום מפיקים שני קידוחים שליד הנקודה כמות שנתית של מיליון וחצי ממ״ק מים שמליחותם 170 מיליגרם למטר מעוקב בלבד . ההיאחזות תעסוק בעיקר בפיתוח ענפי הירקות , המלונים והפרחים לייצוא .  בעתיד יבוא גרעין של הקיבוץ הארצי , השומר הצעיר , שיהפוך את הנקודה ליישוב קבע אזרחי . בסוף חודש דצמבר 1968 הופגזה במרגמות ההיאחזות . בהפגזה נהרגה הנח״לאית רמים זלוצובר ז״ל ונח״לאי אחר נפצע קל . על המצב בהיאחזות חודש , לאחר ההפגזה , כתב עלי מוהר ב״מחנה נח״ל״ (פברואר   1969 ): ״אוהלים צפופים , צריף מפקדה מאורך , ששקים הונחו על גגו לבל יעוף ברוח , חדר -אוכל . כל אלה ערוכים בצורה מלבן , שבמרכזו מוריק אליך כר הדשא היחיד , סימן וראשית לענף הנוי שבוודאי עוד ישגשג כאן . נח״ל צופר , נקודה קטנה , רעננה , בדרום הפרוע . מעבדים כרגע 90 דונם של גן־ירק . מגדלים מלונים , עגבניות , קישואים , בצל ופלפל . עוד מעט יהיו גם תירס ואבטיחים . סדר היום כאן - קמים ב 5.00-  , עובדים בגן -הירק ובביצורים עד שעה 4.00 בערב . אחרי זה יש ׳מסדר בוקר׳ , שנערך בשעה זו , כי בבוקר אין זמן בשבילו , לאחד מכן מציבים שומרים . בערבים , אנחנו משתדלים להתארגן בעצמנו , פחות או יותר . קיבלנו מתנות מכל מיני ארגונים - ספרים , תקליטים . הבטיחו לסדר לנו בקרוב מועדון , בינתיים אולי נהפוך באופן זמני את בית -האריזה למועדון . השבוע צריכה לבוא להקת הנח״ל . בדרך -כלל יש ריקודים בערבים ואם לא רוקדים גם אז מלא חדר -האוכל עד השעות הקטנות . החבר׳ה משחקים או סתם יושבים ומדברים , צוחקים . לפני כמה זמן קיבלנו תגבורת רצינית של בנות (לא נח״לאיות). אתת מהן היא פנינה רוזנצוויג , מנהריה . זה אומנם רחוק , אך הוריה לא התנגדו . היא דווקא לא חשבה ללכת לנח״ל, לקיבוץ איננה חושבת שהיא הולכת . ׳המקום משך אותי׳ , היא מסבירה , ׳יש כאן הווי שונה לגמרי מן ההווי  שבעיר . נקלטנו כאן טוב . כל המחיצות נפלו ובעצם כמו משפחה אחת . בייחוד אחרי ההפגזה שהיתה כאן . נדמה לי , שהחבר׳ה השתנו . אפילו שצוחקים או רוקדים זה אחרת . הבנים ממשיכים בעבודות החפירה והביצורים , שכן כדברי מנחם (מפקד ההיאחזות) צריך להתחפר פה כמה שיותר מהר״ . בחודש מאי 1969 החלו לאייש את ההיאחזות גרעיני הקיבוץ הארצי . בתוכנית המשקית לשנת תש״ל ( 1979/89 ) הסתמנה התפתחות ניכרת : שטח הקרקע המעובד כ 800- דונם מהם כ 400- דונם מרושת ; מים באר צופר 1-90 ממ״ק שעה , באר־ 2 טרם צויידה במשאבה . שטח גן -הירק , מלונים אבטיחים ותירס- 160 דונם . על המצב בהיאחזות שנה לאחר הקמתה סיפר אבי מפקד ההיאחזות : ״אנחנו ההיאחזות שמזיעה הכי הרבה , ההיאחזות שעובדים בה הכי הרבה עבודות מבצעיות , וההיאחזות הכי פתות מפורסמת . הקרן קיימת מכשירה לנו עכשיו חמש מאות דונמים נוספים . אבל עכשיו אין כמעט עבודה בגן . את גידולי הקיץ אנחנו מגדלים בחורף . כרגע המנה העיקרית שלנו ב'תפריט׳ של סדר העבודה זה סיורים , מארבים , מירדפים ועיסוקים מבצעיים אחרים . ששה חברה שלנו שוכבים בבתי חולים - שלושה מהם פצועים קשה; בחור אחד איבד את שתי רגליו , ובחור שני איבד רגל אחת . ההפגזות הן עניין שיגרתי מאוד אצלנו - עכשיו היו לנו שלושה שבועות של הפוגה . גוון מיוחד מוסיפים להיאחזות אנשי המח״ל , יוצאי ארצות אירופה הקרירות . מסתבר שלמרות החום , החיים זורמים . ובערב יבואו חייל וחיילת מההיאחזות בברית הנישואין - חיים ומלכה מגרעין שמש״ . על שיגרת החיים בהיאחזות במאי 1970 מסופר : ״נח״ל צופר העסקים כרגיל , משום שבבוקר בבוקר , בטרם זריחה , משכימים קום , קצת ׳מקטרים׳ , אבל אחרי כמה דקות כולם על הרגליים , או עם הזחל״ם (לסיור שיגרתי) או על הדוג׳ - בדרך לגן -הירק . ועוד כרגיל - מצלמים ומקליטים מהטלוויזיה הישראלית . לבד מן הפעילויות הבטחונית והחקלאית השוטפת , מגבירים לאחרונה גם את אימוני הכושר לקראת האימון המתקדם שאיננו רחוק עוד . ואין טרוניות ואין טענות . בתום ארבע שעות ליליות של מסע אלונקות אומרים ׳בכלל לא היה קשה׳״ . על האופי המיוחד של גרעין ״שלום״ , שהגיע להיאחזות במאי 1971 , נכתב : ״הגרעין צמת מתוך ׳החוג למחשבה עצמית׳ , חוג שהורכב מתלמידי תיכון(תיכון חדש בעיקר) ובסיסו היה בקן צפון של ׳השומר הצעיר׳ . לאתר שהחוג התפרק החליטו 20 מחבריו להקים גרעין נח״ל ובחרו להתיישב ב׳כרם שלום׳ . ׳היום אנחנו מארגנים דינמיקה קבוצתית׳ , אומרת חברת הגרעין אורנה . ׳זהו גרעין אוריגינלי , גרעין עם חבר׳ה טובים ומגובשים מאוד״ . בראשית 1972 הבשילו התנאים בהיאחזות לאיזרוחה . ב 6- בינואר התקיים דיון על עתיד ההיאחזות , בו נמסרו פרטים על מצב המשק : ״גן -ירק בן 200 דונם והודיה מאולתרת; ישנה קרקע במידה מספקת ואין כל בעיות מים; התקציב המתוכנן לשנה הקרובה (כולל פיתוח ) - 320,000 ל״י . עוד נמסר שהקיבוץ הארצי רואה את ישיבתו במקום כישיבת ארעי בלבד בשלב זה , מאחר שאין לו כוח אדם מתאים לאזרח את המקום . הוחלט ש״בתום השנה הנושא יועלה מחדש ובמידה שהקיבוץ הארצי לא יהיה נכון לאזרח את ההיאחזות - יקדמו מגעים עם תנועת המושבים״ . סוכם עוד , כי ״הואיל ואין עבודה במידה מספקת בחודשי הקיץ , ייעשה מאמץ על - ידי הסוכנות למציאת מפעל רציני״ . מספר חודשים מאותר יותר התקינה הסוכנות בית מלאכה לתיקון ממטרות מתוצרת נען עבור משקי הסביבה . נח״ל צופר המשיכה לתפקד כהיאחזות , עם חילוף גרעינים כל חצי שנה : הורגשה ירידה בעבודה בענפי המשק : נציג הסוכנות התלונן , כי ״עגבניות במחיר של 2 ל״י לק״ג נרקבות על השיחים מאחר שאין מי שיקטוף אותן . היו 10 חיילים מסודרים בכדורגל . לא עבד אף חייל בגן , לא התקיים גיוס לקטיף ולא נקטפה אף עגבניה״ . כתוצאה מכך הסוכנות הקטינה את שטחי גן -הירק ל 70- דונם . למעלה משנה וחצי עברו מאז הדיון על האיזרוח וב 24- באוגוסט 1973 כתב ראש האגף יוסף יהלום למנהל מחלקת ההתיישבות , יחיאל אדמוני וקבל שבהיאחזות נמצאים בעיבוד רק כ 7- דונם בשעה ש״בערבה אין כל סיבה לא להגיע ל 200-150- דונם . לצערי הרב , עלי לציין , שלא נעשה דבר הן מצד התנועה והן מצד מחלקת ההתיישבות כדי לקדם את המקום לקראת איזרוחו״ . הקיבוץ הארצי החליט בינתיים(ביוני 1973 ) שהוא מעוניין להקים יישוב בערבה באזור קטורה . ב 12- במאי 1974 התקיים דיון מעשי על האיזרוח , בו נטלו חלק מנהל המחלקה להתיישבות , מזכיר תנועת המושבים וראש האגף . הוחלט : ״תנועת המושבים רואה בהיאחזות נח״ל צופר משבצת התיישבותית שלה ותאזרח את ההיאחזות בשנת   1975/76 .   תנועת המושבים תפנה ל׳וועדת הרצפלד׳ , לקבל אישור למשבצת הנ״ל , ותארגן גרעין , מיועד לאזרח את ההיאחזות, שישרת בנח״ל . מחלקת ההתיישבות תזרז את ההליכים המשקיים והתקציביים הקשורים באיזרוח״ . בספטמבר 1974 התגייס לנח״ל גרעין ״צופר״ , המורכב מבוגרי בתי -ספר חקלאיים ובני מושבים . בדצמבר 1974 הגיע הגרעין להיאחזות להכשרה (כמחלקת נח״ל במדים) וביוני 1975 הגרעין איזרח את ההיאחזות , שחבריו עדיין חיילים בשירות חובה אך בתנאי שירות ללא תשלום * (של״ת). טקס האיזרוח התקיים ב 24- ביוני   1975 .   את חלקו הראשון והצבאי של הטקס פתח מפקד הנח״ל אל״מ רענן שריר : ״דרך ארוכה עברה היאחזות נח״ל צופר מאז הוקמה לפני כשבע שנים . רבים גרעיני הנח״ל שעברו דרכה . היום הופכת ליישוב קבע אזרחי , עוד משבצת ירוקה במרחבי הערבה האפורים . תרומת הנח״ל ליישוב הארץ״ . אחריו נשא דברים ראש האגף משה נהוראי , שציין שמעטים הנח״לאים , שתוך כדי שירותם , נוטלים לעצמם את כתר יסוד יישוב אזרחי ועומסים על עצמם את המשימה הכבדה של הקמת יישוב עצמאי חדש ובחבל ארץ כה קשה . אלוף פיקוד המרכז , יונה אפרת, שענד את סרט האיזרוח הזכיר : ואת גבולותינו האמיתיים קובעים לא המבצרים והגדרות ,  אלא היישובים" .

:הערות

. 1י . דואר , ״התיישבות בטחונית לאחר מלחמת ששת הימים״ , ע״ע 31,30

35 , ארכיון י .ט. 25\מ , סדרה 23   , נח״ל , מיכל 6 .

. 2 איגרת , איחוד הקבוצות והקיבוצים , 18.9.68 , עמ׳ 2

3 . במחנה נח״ל , ספטמבר 1968 , עמ׳ 24 .

4 .  על המשמר , 5.9.68,4.9.68 : הארץ , למרחב ודבר , 4.9.68 : איגרת , שם ,

11.9.68 , עמ׳ ; במחנה נח׳׳ל , שם , שם .

5 . ״נח״ל צופר 500 דונם״ , במחנה נח״ל , ספטמבר 1969 , עמ׳ 6 .

6 . ארנון לפיד , ״נקודה ירוקה״ , שם , מאי 1970 , עמ׳; 19  מיכאל שיר , ״יום

של מ .כ , ״ שם , נובמבר 1970 , עמ׳ 12   ;״דינמיקה קבוצתית״ , שם , נובמבר

1971  , עמ׳ 9 .

7 . במחנה נח״ל , אוגוסט 1975  , עמ׳ 2 .

פרסומים נוספים :

איגרת, שם, 21.8.68; 4.9.69 עמ' 3. המחנה נח"ל: "חומה ללא מגדל" לקראת הקמה – אוגוסט 1968, פברואר 1969, דצמבר 1969 – תמונת שער וכתבה עמ' 13, מארס 1972, אוקטובר 1977, עמ' 20. "צה"ל בחילו" נח"ל, עמ' 97, תמונה כללית.

הגרעין שעלה להיאחזות : ציחור הנוע״ל לגרופית .

הגרעינים שקיבלו הכשרתם בהיאחזות : חופית הנוע״ל לניר אליהו , שחם הצופים

לשדה בוקר , בחן ג .ע . לנאות מרדכי ובחן , ארז ח .נ . לגבעת עוז , מיד השוה״צ

לשדה יואב , שמש ג .ע . לרבדים , גביש בני משקים לשניר , עירון השוה״צ לשדה

יואב , מעיין ח .נ . למגידו , משב השוה״צ לגעש , תגר השוה״צ לניר יצחק , שלמה

לביא בני משקים לכרם שלום , חורשים השוה"צ לחורשים , ארזים ח .נ . לרמות

מנשה , עידן בני מושבים לפראן , מסילות ח .נ ., אדיר השוה״צ לסאסא , שלום

השוה״צ לכרם שלום , שורק השוה״צ לרבדים , אלומות ח .נ . ללהבות חביבה ,

אבשלום פרטי לכרם שלום , כרמיה השוה״צ לכרמיה , להבות השוה״צ לנירים , יעל

השוה״צ לניר עוז, שבלול השוה״צ לשניר , ערבה בני מושבים לפראן , בית ניר

השוה״צ , רשף השוה״צ למגן , יואב השוה״צ לשדה יואב , כלנית השוה״צ לנחשון ,

נינוה פרטי לזיקים , כרם השוה״צ לכרם שלום , לוטם השוה״צ לגבולות , דביר

(צנון) פרטי לדביר , יבלית השוה״צ לחורשים .

איזרחו את ההיאחזות : צופר - בוגרי בתי־ספר חקלאיים ובני מושבים .



קישור לדף אינטרנט

כתבה של במחנה נחל מספטמבר 1969