גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל
ex_img

סמל ראשון

אבנר אלתר

תאריך הנפילה  כ"ח שבט תשנ"ז

04.02.1997

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

אשדות יעקב (חל צבא)

אזור: חלקה: 2 שורה: 1 קבר : 4

 

סיפור החיים של סמל ראשון אבנר אלתר

514825

אלתר, אבנר

בן רוחלה ושאול. נולד ביום כ"ה באייר תשל"ו (25.5.1976), בקיבוץ אשדות יעקב איחוד. אח בכור לעמית, ענת, גוני, אסף ועומר. אבנר היה ילד שובב ומלא שמחת חיים, בעל עיניים חומות וגדולות ופנים רזות ובהירות. ילדות יפה בקיבוץ, עם הורים שנטעו בו את זרעי האהבה לאדם, לארץ ולטבע, עם טיולי שבת משפחתיים, מעשי קונדס ובילויים. אבנר החל את לימודיו בבית- הספר היסודי "מול הגלעד" בקיבוצו וסיים בבית-הספר התיכון "בית ירח" שעל שפת הכנרת, במגמה לבניין והיה חביב על כל המורים, למרות שהלימודים לא היו בראש מעייניו. אבנר בגר והיה לנער חובב ספורט מושבע, שגילה עניין מיוחד בכדורגל ובכדורסל. הוא עצמו שיחק בנבחרת הכדורסל של עמק הירדן, והעריץ מרחוק את נבחרת ה -NBA. שאת תולדותיה ושחקניה הכיר על בוריים.

לקראת שנתו השמונה עשרה, התחבבה עליו המוסיקה העברית על גווניה הרבים, הוא רכש במיטב כספו אוסף עצום של תקליטורים עבריים והאזין להם בכל הזדמנות. גם בקיבוץ היה פעיל ותרם ממיטב מרצו וזמנו להקמת דיסקוטק לרווחת הנוער ומועדון לצעירים. בחור כריזמטי, שהתבלט בכל מקום בו היה, נטול גינונים, טוב לב, בעל חיוך ביישני ושובה לב והליכה שלומפרית, אנרגטי ואופטימי, ומעל לכל - חבר של אמת, שנותן בלי גבולות, בלי לחכות לתמורה. אחד כזה שכולם רוצים בקרבתו, שכולם אוהבים והכל סובב סביבו, "מלח הארץ" בגרסה מודרנית. מספרת יעל, חברה מהקיבוץ: "אני חושבת שהיה בו המון מן הייצוג החברתי-קיבוצי. כמו כולנו, חייך, צחק, עשה שטויות, עם המון חברים, שיחק כדורסל, אהב מוסיקה, הכיר כל מלה, אך שלא כמו כל צעיר אשדות'ניק, היה בו משהו שונה, אך משהו מייצג".

אבנר יצא לשנת שירות בקיבוץ יהל, במסגרת גרעין של בני משקים, ולאחר חצי שנה, בשלהי מרץ 1995, התגייס לצה"ל והיה ללוחם בפלוגת ההנדסה של הנח"ל. מפקדיו ראו בו חייל מסור ואחראי, בעל ערכים גבוהים וחדור מוטיבציה גבוהה לשירות צבאי, שבלט בנכונותו לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. בני המשפחה מספרים, שבסופי השבוע המעטים בהם שב הביתה היה אבנר פושט את מדיו המאובקים, מתעניין בשלומם, מחבק ומנשק, ומיד מתקשר לחבריו הטובים ולחברתו האהובה לירן, מתעדכן בחדשות האחרונות ומתחיל בארגון אינטנסיבי של בילויים ושל ביקורים אצל החבר'ה שנשארו בצבא.

חברו ראובן, ששירת עמו בצוות "אייזן", כתב: "אני לא יכול להצביע על התכונה המדויקת או על קו אופי מסוים שבגללו אבנר היה תמיד זה שכולם רצו בחברתו, תמיד דאגו לשמוע מה דעתו על הנושא ומה העמדה שלו. ייתכן שבין כל מושכי תשומת הלב הכריזמטיים התבלט אבנר וכבש את כולם סביבו בזכות הצניעות הנדירה שלו, החיוכים המסתוריים. אין בצוות ויכוח על מי היו האנשים החזקים, ביניהם, במקום של כבוד ממוקם אבנר. אחד האנשים היותר חזקים, פיסית ונפשית, שהכרתי. אבנר שיקף את כל היופי שבשורשיות והארצישראליות האמיתית והטהורה. תמיד עם הכוח הדרוש למשוך קדימה, תמיד עם שמחת חיים. אם הייתי מסוגל לתרגם על גבי הדף מי הוא אבנר, כמו שאני רואה אותו בעיני רוחי בצורה מושלמת, אני בטוח שהיה יוצא לי ציור של חדר קטן עם דשא ירוק ובתוכו בחור עם אהבה בלב, בירה במקרר וגדוד יענים בחוץ".

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997), אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון נהרגו, וביניהם אבנר. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוצו, אשדות יעקב איחוד. בן עשרים היה בנופלו. אבנר הועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו. עם לכתו הותיר אחריו סבא וסבתא, הורים, חמישה אחים ואחיות וחברה.

במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "אבנר היה עמוד התווך של הצוות, בחור אחראי, מסור, בעל חוש הומור, אהוב על כל חבריו. הוא שאף למצוינות, התנדב ראשון לכל משימה וסייע לחבריו בכל עת". המשפחה הוציאה לאור חוברת, המאגדת מכתבים שכתבו בני המשפחה, בני הקיבוץ, חברים ואוהבים, וקלטת המתעדת את מסע ההלוויה, והימים שאחריה.

מתוך דברים שכתבה דודתו, שרה'לה שרון: "... ובלילה, בלילה, בחצות, רציתי לצעוק, לקרוע את האוויר בזעקה שתשמע עד כמה, שתדע איך אי-אפשר, אבל נזכרתי שאתה הולך תמיד בשקט, על הצד, בצנעה, מחייך ואלמתי את פי, אולי גם גורמי שמים מדברים בך ומשבחים בזה הרגע". וכתבה לירן, חברתו: "נכנסת לחיי בסערה. כל כך הרבה אושר הבאת אתך. בשנייה אחת הכל נעלם ועכשיו כמו לא נשאר ממני הרבה, כי אני ואתה זה גוף אחד ובפנים שלך בתמונה גם דמותי משתקפת".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו.

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך צור קשר

דילוג לתוכן