98240

חלבי, אברהם (אבי)

בן יפה ועובדיה, נולד ביום כ"ד בחשוון תש"ך (24.11.1959) בחיפה. אבי למד בבית-הספר היסודי והתיכון "יבנה" חיפה. הוא היה חבר פעיל בתנועת "בני עקיבא". צנוע וענו היה אבי, והכול ביקשו את קרבתו. לעתים רחוקות נתקלים במנהיגות, הנרכשת שלא על-ידי שרירים, אלא על-ידי יופי חיצוני ופנימי. אבי הרבה לטייל, בעיקר ביערות הכרמל. בחופשות הוא ארגן טיולים בארץ, ובמסיבות בתנועתו היה המנחה והרוח החיה.

בספטמבר 1977 התגייס אבי לצה"ל, והתבקש לצאת לקורס טיס. אבל מרצונו, הוא הועבר לשרת בנח"ל מוצנח, יחד עם חבריו. הוא נבחר לאחוזים, ובמאי 1978 עבר קורס חובשים קרביים, באוגוסט אותה שנה - קורס צניחה.

אבי התגלה במלוא אישיותו, כלוחם בלא חת, כאשר ב7- באפריל 1980 השתלטו מחבלים על בית-הילדים בקיבוץ משגב-עם שבצפון. אבי הגיע למקום עם כוח מיחידתו, ובחילופי אש חולצו הילדים מידי המחבלים. בין הילדים היו נפגעים. אבי שעט לעזרתם, כשקולות הירי עוד מהדהדים סביב. זה היה כוח פנימי אדיר שדחף אותו קדימה, אל בני הערובה הפצועים, כדי להגיש להם עזרה מהירה. הוא חילץ, חבש, תמך ועודד את הילדים במסירות ובזריזות.

מפקד יחידתו סיפר על כך, ושיבח את מסירות הנפש של אבי.

ביום כ"ג באייר תש"ם (9.5.1980) הוצב אבי עם יחידתו לאבטח את העיר חברון. בדרכם למילוי תפקידם החדש, בקטע עין-גב-צמח, התהפכה המשאית הצבאית שבה נסעו, ואבי נהרג. בן 20 וחצי שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אבי השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "אבי היה ויהיה סמל לאומץ-לב, ענווה צניעות וחברות, הוא היה חבר אמיתי, קשור מאוד לחבריו, מוכן תמיד למענם. נפשו הרגישה, המוצקה, וערכיו הפנימיים מצווים לנו את החיים".

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ושמה "קומתו ואופן חיוכו".