גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

סמל ראשון

אהד (ניר) נחמיאס

תאריך הנפילה  ח' כסלו תשנ"ט

27.11.1998

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

נהריה (צבאי)

אזור: חלקה: 4 שורה: 4 קבר : 2

 

סיפור החיים של סמל ראשון אהד (ניר) נחמיאס

515308

נחמיאס, אהד (ניר)

בן רבקה ושמואל. נולד ביום ז' בחשוון תשל"ט (7.11.1978) בירושלים, אח תאום לדרור ואחיהם הצעיר של דורית וירון. אהד בא לאוויר העולם חמש דקות לאחר אחיו והיה קטן ממדים בהשוואה אליו. עקב סיבוך שחל בלידתו לקה בדיסלקציה קלה ומגיל צעיר היה ברור כי יהיה עליו להתאמץ יותר. אך הוא ניחן באופי חזק, בנחישות ובאופטימיות רבה, ובזכותם הצליח לגבור על הקשיים.

הוא החל את לימודיו בבית-ספר היסודי על-שם דוד סטון בירושלים והמשיכם בחטיבת-הביניים על-שם אורט מינקוף בעיר. מדי יום, עם סיום הלימודים, בעת שחבריו פנו למשחקים, היה אהד הולך למסגרת לימודים מיוחדת ובעזרת מורה פרטית משלים את הפער. הוא גילה בגרות וכוח רצון בהבינו כי בשל ליקוי הלמידה שלו עליו להשתדל יותר, לרכז כוחות ולעבוד במלוא המרץ כדי להשיג את מה שלאחרים בא בקלות. הבנה זו הפכה לסיסמה אשר ליוותה אותו כל חייו.

את לימודיו התיכוניים החל אהד בתיכון 'דנמרק' בירושלים. הוא היה פעיל בתנועת 'הצופים' וחבר בשבט 'היובל'. מאוחר יותר הצטרף לגדנ"ע אוויר ובמסגרת זו למד לבנות טיסנים ואף זכה לטוס בדאון ובמטוס קל. בהמשך היה למדריך בסניף קריית משה של התנועה. בהגיעו לכיתה י"א עבר עם משפחתו לעכו וסיים בהצלחה את חוק לימודיו בתיכון 'אורט' על-שם דרסקי, שם למד במגמה הביולוגית.

אהד אהב מוסיקה והקדיש לכך שעות מזמנו. הוא האזין למוסיקת רוק כבד וכמו בכל דבר ששלח בו את ידו, גם לתחביב זה התייחס ברצינות וביסודיות. הוא אסף בשקידה אלבומים וטיפח את חדרו כממלכה קטנה. עם סיום הלימודים ועד גיוסו עבד לפרנסתו בכל עבודה מזדמנת. הוא לא בחל בעבודות בניין, רכש מיומנות ותירגם זאת לבניית גדרות וערוגות גינה נאות בחצר הבית.

מועד הגיוס התקרב ואהד דיבר על רצונו להגיע לנח"ל. הוא טען תמיד, שההתנדבות ליחידה קרבית הנה התרומה האזרחית הקטנה שהוא יכול לתרום למדינה.

בסוף מרס 1997 התגייס אהד לצה"ל והוצב בגדוד 'שחם' של חטיבת הנח"ל. לאחר סיום הטירונות והמסלול הקרבי נשלח לקורס מפקדי כיתות אותו סיים בגאווה על כי נבחר לתפקיד פיקודי. עקב המגבלה שליוותה אותו בילדותו פיתח אהד רגישות מיוחדת לרחשי ליבם של פקודיו. בכל משימה שהוטלה עליו דאג לאנשיו וטרח על כל פרט, קטן כגדול. מפקדיו התרשמו ממסירותו לחייליו ולתפקידו והמליצו על צאתו לקורס קצינים.

קרבה מיוחדת שררה בין אהד לאחיו התאום דרור והוא ציפה בכליון עיניים למפגשים הדו- שבועיים ביניהם, למשחקי הכדורסל המשותפים ולהחלפת חוויות על השירות בצבא. עתה כבר השיג אהד את דרור בגובהו וברוחב גופו החסון אך הם נותרו גוף אחד ונפש אחת. במקרים רבים נהג אהד להחליף את מועדי היציאה שלו לחופשות כדי לא להחמיץ חלילה את המפגש עם אחיו ועם יתר בני משפחתו האהובים.

תקוות רבות וכיסופים, שאיפות של התקדמות בצבא, תוכניות לשחרור, תכנון טיול עם אחיו לאמריקה הדרומית ותוכניות רבות נוספות נקטעו כהרף עין. אהד, זקוף וחייכן ובעל צחוק מהדהד נקטף כשהוא במלוא אונו וחיותו, בפעולה מבצעית שאליה יצא וממנה לא חזר.

ביום ח' בכסלו תשנ"ט (27.11.1998) נפל אהד בקרב בלבנון. הוא יצא למשימה בראש כוח משולב של חיילי שריון וחיל-רגלים שנעו בכלי רכב משוריינים. סמוך לכוח התפוצץ מטען חבלה אשר ניטרל את הנגמ"ש לחלוטין אך לא גרם לנפגעים. אהד עמד בראש משימת חילוץ הרכב בסיוע הטנקים שבכוח ויחד עם מפקד הטנק עסק בחיבור השרשרת לגרירת הנגמ"ש. אז הפעילו המחבלים מטען נוסף. אהד, שהיה חשוף בהשגיחו על תהליך הגרירה, נהרג מהפיצוץ הקטלני. עימו נהרג סמל-ראשון אייל כהן. עוד ארבעה חיילים נפצעו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. בן עשרים היה במותו. הותיר הורים, שני אחים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

מפקד הגדוד ספד לו על קברו במלים: "אתה שייך למשפחת הלוחמים, משפחת המובחרים שאתה כל כך אהבת." על מצבתו של אהד נחקקו המלים שנהג לצטט: "רציתי עימכם להישאר, בחושבכם עלי חייכו! גופי איננו - זה הכול."

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף שאול מופז: "אהד (ניר) שירת כמפקד כיתה בגדוד 'שחם' של חטיבת הנח"ל שבפיקוד המרכז ותואר על-ידי מפקדיו כחייל מצטיין, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת מסירות אין קץ. אהד (ניר) היווה דוגמה אישית ודמות למופת וחיקוי, בלט במקצועיותו ובשקט נפשי והיה אהוד ומקובל על מפקדיו ופקודיו כאחד."

מפקד היחידה כתב למשפחה: "אהד מת מות גיבורים כלוחם וכמפקד. באומץ לב, תחת אש אויב, גבר על הסכנות בשטח ועזר בחילוץ הרכב הקרבי המשוריין ובכך הציל את חייליו. התנהגותו וגבורתו בשטח לא הפתיעו את מפקדיו, שכן לאורך החודשים שבהם שירת בגדוד, אהד נודע בביצוע משימותיו בשקט ובצנעה, תוך יעילות ומקצועיות רבה וללא רבב... נמשיך לבצע את המשימות ונטמיע את מורשתו וזכרו, כך שערכיו והתנהגותו של אהד יהיו לנו דוגמה אישית ומופת."

העיתונות סיקרה בהרחבה את נסיבות האסון וכתבות רבות שפורסמו האירו את דמותו של אהד.

מורתו של אהד כתבה לזכרו: "השארת לנו אהד, מסר בלי הרבה מילים,/ מסר של הרבה כוונות ושמחת חיים./ אנחנו בשבילי החיים ממשיכים לצעוד,/ ותדע שאתה חסר, ואפילו חסר מאוד."

את זכרו של אהד מלוות מילות השיר שאהב - 'לכל העולם' - ומשמשות כצוואתו האחרונה: "לא זוכר איפה הייתי/ כשהבנתי שהחיים הם רק משחק/ ככל שהתעמקתי בדברים/ החוקים הלכו והפכו קשים יותר/ לא היה לי מושג מה יהיה המחיר/ חיי עברו לי לנגד עיניי/ וגיליתי כמה מעט הספקתי/ כל תוכניותי נקטעו./ אז כשתקראו מלים אלו - דעו חברי/ הייתי רוצה להישאר עם כולכם/ בבקשה, חייכו כשאתם חושבים עלי/ גופי איננו - זה הכול./ לכל העולם/ לכל חברי/ אני אוהב אתכם/ אני צריך ללכת/ אלו המלים האחרונות/ שאי פעם אומר/ והן תשחררנה אותי לחופשי./ אם לבי היה עדיין חי/ אני יודע שהוא לבטח היה נשבר/ וזיכרונותי יישארו איתכם/ אין יותר מה לומר./ להמשיך הלאה זה דבר פשוט/ מה שהותרתי מאחור הוא הקשה/ אתם יודעים שהמתים לא יחושו עוד בכאב/ ואלו שנשארים בחיים הם מצולקים."

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן