גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

סיפור החיים של סמל ראשון אלחנדרו הופמן

514835

הופמן, אלחנדרו (אלה)

בן בכור לאליסיה ורוברטו-חורחה, אח לברבי. נולד ביום י"ט באדר תשל"ז (9.3.1977) בבואנוס איירס, ארגנטינה. אלה היה הבן, הנכד, הנין והאחיין הראשון וכולם השתגעו אחריו. בגיל שנתיים הלך לגנון, וכבר שם היה לגנרל קטן. הוא היה חבר של כל הילדים ומנהיג שכולם נהרו אחריו. אלה למד בבית-הספר היסודי היהודי "דוקטור הרצל" בבואנוס איירס, המשפחה עלתה לארץ בשנת 1986, תחילה לגרעין בקיבוץ דפנה ולאחר שנה נקלטו בקיבוץ משגב עם. אלה השתלב עד מהרה בבית-הספר היסודי "עלי גבעה" בכפר גלעדי, שם התמודד בהצלחה עם השפה, התרבות והמנהגים החדשים. מוריו התקשו לעמוד במבול השאלות הקשות שהמטיר אלה עליהם בכל עת, והגדירוהו כסקרן ודעתן. אלה היה תלמיד יסודי ומעמיק, חייכן ושקדן, שדרש בכל תוקף לקבל עזרה נוספת בלימודיו על מנת לשפר את העברית שבפיו. למרות שנאמר לו שיוכל לגשת לבגרות חלקית בלבד, למד אלה בבית החינוך "הר וגיא" שבקיבוץ דפנה והגיע לבגרות מלאה ולהישגים גבוהים במיוחד, הודות לשקדנותו ונחישותו. גם לבלות ידע אלה, אך כמו כל דבר, עשה זאת בדרכו השקטה והמיוחדת. אלה לא אהב לשתות, וכשהלך עם חבריו לפאבים, החזיק דרך קבע שקית קורנפלקס תחת זרועו. חבריו ידעו שניתן לסמוך עליו ושבסוף הערב ישיבם בבטחה לביתם. אלה היה ספורטאי מלידה ואוהד מושבע של אתלטיקה קלה - קפיצה לרוחק ולגובה - חתירה, טניס, אך מעל לכל - ספורט קבוצתי. הוא שיחק בקבוצת הנערים "הפועל גליל עליון", נבחר ל"תגלית השנה" בשנת 1992, ושנה לאחר מכן הוביל את קבוצתו לניצחון, כשקיבלו את גביע המדינה בכדורסל. פרט להיותו ספורטאי מחונן, התעניין אלה באמנות, ונהנה ממוסיקה קלאסית (במיוחד מיצירותיו של מוצרט), ומביקורים תכופים וממושכים במוזיאונים (במיוחד כאלה שהציגו יצירות של פיקסו ומירו). גם בקיבוץ משגב עם עשה אלה חיל. הוא עבד אחרי שעות הלימודים בקטיף תפוחים ודובדבנים, ואף ריכז את הטיפול בקטיף ובמשק המים במטעים, הישג נדיר לבחור בגילו. אלה נלחם על מנת להקדים את שירותו, ורצה בכל מאודו להגיע לשייטת, דבר שנמנע ממנו בשל בעיות בריאותיות.

שירותו של אלה הוקדם, על פי בקשתו, והוא גויס לצה"ל בשלהי יולי 1995. אלה גויס לפלוגת "עורב" של יחידת הנח"ל והיה למאגיסט, תפקיד בו התגאה עד מאוד, ומילא על הצד הטוב ביותר. אלה סיים קורס מ"כים, עמד לסיים קורס סמלים והתעתד לצאת לקורס קצינים. הוא עבר בהצלחה קורס צניחה, שניתן לו כפיצוי לאחר פעילות מבצעית בלבנון, והיה גאה בכנפי הצניחה שלו שענד על מדיו. אלה תואר על ידי מפקדיו כחייל וכלוחם מסור, שהאמין בצדקת הדרך בה בחר, שאף תמיד לשלמות הביצוע, והפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי.

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אלה. אלה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במשגב עם. הוא הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו. בן תשע עשרה היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ואחות.

במכתב ניחומים כתב מפקד היחידה, יהודה: " אלה היה לוחם מצטיין בכל רמ"ח איבריו, לוחם שחבריו לצוות התגאו בו. הרצינות והדבקות שגילה במקצועו הצבאי הביאו אותו להישגים נאים ונסכו על חבריו ומפקדיו ביטחון רב. אלה היה ציוני מאוד, לוחם בעל סולם ערכים גבוה, האמין בכל מה שעשה ושאף למצוינות בכל תחום בו עסק. אלה יחסר לנו כאדם וכלוחם."

המחנכת יפית, מבית-הספר התיכון בו למד אלה, כתבה: "כי היה לך שם וקומה והילוך והרבה חלומות, וים של גאווה./ התעקשת שנקרא לך אלה, ובשום אופן לא אלכס או אלחנדרו./ היית מוקסם לגלות איך הצלחת לעבור את בחינות הבגרות./ היית פתאום ישראלי שגבר על קשיי השפה./ היית חייל גאה או מורעל, כלשונך./ היית, ואתה כבר לא".

משפחתו של אלה וחברי משגב עם הוציאו לאור חוברת לזכרו, בה ליקטו קטעים מדברי הספד ופרידה של חברים ואוהבים, וכן הפיקו סרט בשם "מעגלים פתוחים".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן