גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל
ex_img

סגן

דוד חן כהן

תאריך הנפילה  ג' חשון תשס"א

01.11.2000

בגיל  21

מנוחה אחרונה בבית העלמין

כרמיאל

אזור: חלקה: 1 שורה: 1 קבר : 1

 

סיפור החיים של סגן דוד חן כהן

515739

כהן, דוד חן (דודו)

בן תמר ויצחק. נולד בכרמיאל ביום כ"ב באלול תשל"ט (14.9.1979), אח לענת. כמה שנים אחריו נולד האח הצעיר, שלומי. דודו למד בבית-הספר היסודי 'אשכול' בכרמיאל, וכשהיה בכיתה ו' עברה המשפחה לגור במצפה רמון, שם למד עד כיתה י"ב בתיכון 'משגב'.

כשהיה בכיתה ט' השתתף בחוג לנוער שוחר מדע באוניברסיטת באר שבע. בהיותו בן שש-עשרה, קיבל רשיון נהיגה על אופנוע והחל בטיולים ארוכים להכרת מכתש רמון וסביבותיו. באותה תקופה החליט להתנדב למשימות ביטחון, סיים בהצלחה קורס גדנ"ע משמר אזרחי ושירת בהתנדבות עד גיוסו לצה"ל. הוריו מספרים: "התקופה המאושרת והיותר כיפית שלו היתה השנים שגרנו במצפה רמון. הטיולים למכתש ברגל או באופנוע, ההתבוננות בזריחה מעל המכתש, גן הפסלים, החברים מהפנימייה, הקפה עם הסיפורים באוהל של עלי, החברות עם הטיפוסים המיוחדים של מצפה, המשמר האזרחי ועוד הרבה דברים שאנחנו מתחילים לגלות עכשיו מסיפורים של חברים. דודו אהב את הרגשת המרחב והשלווה והחופש שהמדבר נותן, ואנו בטוחים שהשקט והעוצמה שהמדבר מעביר לאנשים עזרו לו לגבש את האישיות המאוד מיוחדת שלו. נתנו לו את הכוח הפנימי השקט, הרוגע והרצון לשלמות לצד שובבות ושמחת חיים שהוא הצליח לשלב ביניהם בצורה כל כך יפה ומכובדת." בתיכון הכיר את חופית, שהיתה לחברתו האהובה לאורך כל שירותו הצבאי.

אחרי סיום לימודיו בתיכון עבד מעט בחוות האלפקות במצפה רמון ובמלון באילת, ובחודש מרס 1998 התגייס לצה"ל, לחטיבת הנח"ל. דודו סיים טירונות כחניך מצטיין פלוגתי. על שירותו סיפר מפקדו, סא"ל יהודה: "דודו החל את דרכו בגדוד כלוחם מצטיין. בשלב מוקדם יצא לקורס מפקדי כיתות שלאחריו התעקש להיות מפקד כיתה בגדוד, על-מנת לצבור ניסיון טרם יציאתו לקורס הקצינים. כמפקד כיתה הצליח דודו בכל אשר עשה וביצע תפקידו בצורה יוצאת דופן. לאחר קורס הקצינים, חזר דודו לגדוד ושימש כמפקד מחלקה בוגרת." במהלך שירותו חזרה משפחתו להתגורר בכרמיאל.

אחד מחייליו במחלקה, אלעד, סיפר על מפקדו דודו: "כל מלה קשה שהיית אומר לנו היתה נחקקת אצלנו עמוק בלב ולא היינו נרגעים עד שהיינו מתקנים את מה שעשינו. ואז ידעת לתת גם את המלה הטובה ובבת אחת הכעס היה הופך לאהבה ולגאווה שאנחנו במחלקה שלך. לא נשכח אף פעם את החיוך או יותר נכון את החצי חיוך המיוחד שלך. את הגישה שלך שהיית מדבר איתנו בגובה העיניים... לא נשכח את הדאגה שלך לנו שהכל בסדר ושלא חסר לנו כלום, שהמחלקה מגובשת."

דודו עשה את רוב שירותו הצבאי בלבנון. בסוף שנת 2000, עם תחילת האינתיפאדה, הוקפץ עם חייליו לאזור בית לחם. ביום ג' בחשוון תשס"א (1.11.2000) נפל בקרב באל-חאדר. כוח שהיה במארב נתקל במחבלים ובקרב נפצעו חיילים. דודו הגיע עם כוח חילוץ וניסה לחלץ פצוע תחת אש. הוא נפגע מירי צלף ונהרג. על נסיבות מותו כתב מפקדו: "בפעולתו האחרונה הנחיל לנו דודו, במעשה אשר עשה, את ערכי הרעות ואחוות הלוחמים, חירוף הנפש ונטילת סיכון, תוך הקרבה עצמית למען הצלת חיים של אחר."

בן עשרים-ואחת היה דודו בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן, ועוטר בצל"ש האלוף על ערכי רעות ואומץ לב בעת חילוץ פצועים בקרב. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכרמיאל. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

המשפחה הוציאה חוברת לזכר דודו, ובה מספרים עליו בני המשפחה, מורים, חברים, עמיתיו לפיקוד וחייליו. כתב אביו: "נחמתנו היחידה היא שהוא הספיק לראות ולטעום מרוב הדברים שהחיים יכולים להציע, החל מאהבה וזוגיות דרך חברות, ידידות ורעות, אהבת משפחה, עבודה ועד חיילות ושירות בצבא, אותו ראה כשליחות ולא כחובה. בכל הדברים שעשה הטביע את חותמו והשאיר אחריו זיכרונות ונורמות, שלעולם כל מי שהכיר אותו לא יוכל לשכוח."

מדי שנה בסמוך ליום הולדתו של דודו, החל ב- 14 בספטמבר, מארגנת משפחתו טיול לחבריו, חייליו ומוקירי זכרו. בכל שנה נערך הטיול באזור אחר ברחבי הארץ כמחווה לאהבתו לארץ ולמוקירי זכרו.

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו.

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך צור קשר

דילוג לתוכן