גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

רב טוראי

יואל בר-חיים היימנס

תאריך הנפילה  י"ט סיון תשמ"ב

10.06.1982

בגיל  30

מנוחה אחרונה בבית העלמין

כפר ויתקין (חל צבא)

אזור: חלקה: 1 שורה: 3 קבר : 3

 

סיפור החיים של רב טוראי יואל בר-חיים היימנס

98822

בר-חיים (היימנס), יואל

בן ידידה ויוחנן, נולד ביום כ"ח בשבט תשי"ב (24.2.1952) בקיבוץ דברת. בגיל 6 עבר עם הוריו למושב היוגב ובו עשה שנתיים. אחרי כן עבר לנתניה שם התגורר עד גיל 16, מאז ועד שחרורו מצה"ל התגורר בחופית שליד כפר-ויתקין. למד בבית-הספר היסודי בנתניה, ואחר-כך בתיכון האזורי של עמק חפר. בילדותו ובנערותו אהב יואל להרכיב דגמי מטוסים אוניות. הוא אהב ספורט והיה חניך ב"מכבי הצעיר" בנתניה. עסק בטניס, בשחייה ובג'ודו. יואל נהג גם להאזין למוסיקה קלאסית ולמוסיקת פופ והירבה לצלם. הוא היה ילד שקט ומופנם. חבריו היו מעטים, אך הקשר עמם היה חזק; קשור היה אליהם בלב ובנפש. יואל אהב לעזור לזולת: הוא התנדב לשרת במגן-דוד-אדום והשתתף בקורס לעזרה ראשונה. להוריו סייע בטיפול בשתי אחיותיו הצעירות.

באוגוסט 1970, בתקופת מלחמת ההתשה בתעלה, חל מועד גיוסו של יואל. הוא היה נחוש בהחלטתו לשרת ביחידה מובחרת. מאחר שהרכיב משקפיים, ניסו להניאו מלהגשים את חלומו זה. אף על פי כן הצליח להגיע לסיירת הצפונית, "סיירת אגוז", ובה שירת שלוש שנים. הוענקו לו עיטורים וצל"שים על חלקו בפעילות היחידה בדרום לבנון.

כשעמד לסיים את שירותו פנו אליו ממשרד החוץ והציעו לו להשתתף בקורס של מאבטחי שגרירויות. יואל נענה להצעה וסיים קורס מפרך, שבסיומו, באוקטובר 1973, נשלח כנציג הדיפלומטי הישראלי הראשון בשגרירות בסייגון, בירת דרום וייטנאם. שגרירות זו אך זה נפתחה ועל יואל הוטל לארגן את הסידורים הראשונים לקליטת אנשי הסגל.

לרגל התמורות הפוליטיות שחלו בווייטנאם נסגרה השגרירות שם, ויואל נשלח לשמש קצין בטחון בשגרירות ישראל בראנגון, בירת בורמה. הוא שהה שם שמונה חודשים ובתקופה זו הספיק לראות נופים קסומים של המזרח הרחוק ולהנציחם במצלמתו. הוא ביקר גם בתאילנד ובהונגקונג. ממכתביו ניכר היה, כי התגעגע מאוד ונכסף לשוב הביתה.

בתום שירותו ברנגון הוצע לו לשרת בשגרירות ישראל בוושינגטון. הוא קיבל את ההצעה ובסוף 1974 הגיע לבירת ארה"ב. הדבר הראשון שעשה עם בואו היה עריכת ביקור אצל סבתו ודודתו בניו-יורק, שנתנו לו סעד רגשי בשירותו הרחק מן הבית.

בתקופה זו הכיר את חנה, לימים אשתו, ששירתה כמזכירת הנספחות הצבאית בוושינגטון. טקס הנישואין נערך בארץ ולאחר מכן שב הזוג לעבודתו בארה"ב. יואל החליט ללמוד מינהל עסקים באוניברסיטת מרילנד. מאחר שהעומס היה רב, הוא הפסיק את עבודתו בשגרירות ועבר לעבוד כמזכיר בבית-דירות גדול ומפואר. אחר כך ניהל מטבח כשר בבית-ספר יהודי. בשנת 1977 נולדה בתו הבכורה יעל.

בקיץ 1979, לאחר קבלת התואר ב"א במינהל עסקים ושיווק, הגיע יואל עם משפחתו לארץ וקבע את מגוריו בעיר חיפה. הוא קיבל תפקיד של סגן-מנהל לשיווק במפעל "להבי ישקר" בנהריה ותוך זמן קצר הוטלו עליו משימות כבדות: הוא ייצג את המפעל בארה"ב, אנגליה, צרפת ומצרים. בחיפה נולדה בתו השניה, דנה.

יואל שאף להתגורר בקרבת המפעל ועל כן חיפש מקום מגורים שקט, שיזכיר לו את חופית, שבה התגורר עד שחרורו. בשבת הראשונה של מלחמת שלום הגליל נסע עם אשתו ובנותיו למיצפים שבגליל, כדי לבדוק את האפשרות להשתקע באחד מהם. כשחזר לביתו, מצא על הדלת את צו הקריאה.

הוא נפל בקרב בלבנון, בגזרה המזרחית, ליד הכפר שמדרום-מזרח לאגם קרעון, ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982). לדברי מפקדו "שירת נאמנה ובמסירות רבה ביחידה, שבה ראה את ייעודו כחייל מילואים". בן 30 היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבחופית. הניח אשה, שתי בנות, הורים ושלוש אחיות.

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן