גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

סיפור החיים של סמל ראשון נועם עציוני

514856

עציוני, נועם

בן עליזה ואבישי. נולד ביום כ' בתשרי תשל"ז (14.10.1976) במושב מגדים, הסמוך לחיפה. בן שלישי במשפחה בת שלושה ילדים. הוריו של נועם, אשר החלו את דרכם המשותפת בקריות, קנו משק חקלאי במושב, שלוש שנים לפני הולדתו. אט-אט החלו לטפח אותו ועם הזמן גם להרחיבו. נועם היה ילד שנעים וקל לגדלו. הוא ידע להעסיק עצמו מגיל צעיר, גילה ערנות וסקרנות, אהב חברה ונהג בסבלנות כלפי הסובבים אותו. כשרק החל לדבר, לא פסק מלומר את דבריו, להביע את דעתו ולשאול שאלות. נועם גם אהב להתווכח, אך תמיד כיבד דעתו של האחר וידע להקשיב. נועם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי האיזורי "כרם מהר"ל" והמשיך בחטיבת הביניים ואף בבית-הספר התיכון ב"כפר גלים". לאורך כל שנות לימודיו הפגין נועם שקדנות, לא נרתע ממשימות קשות והיה מוכן להשקיע ממיטב זמנו להשגת מטרותיו. בשובו מיום הלימודים אהב נועם לשתף את בני משפחתו בחוויות שעברו עליו באותו יום, החל מהנסיעה באוטובוס לבית-הספר וכלה בחומר הנלמד.

במהלך שנות בית-הספר היסודי, החטיבה ועד כיתה י', הקדיש נועם זמן רב לאימוני הכדורגל במסגרת "מכבי" חיפה. הוא נסע מספר פעמים בשבוע לחיפה, בתחילה, כדי ללמוד בבית-הספר של הקבוצה ולאחר מכן לשחק בקבוצת הנוער של "מכבי" חיפה. נועם היה השוער, תפקיד בו באו לידי ביטוי תכונותיו החיוביות: מסירותו, יכולת הנתינה וכוח הסבל שלו - הוא לא נרתע מכדורים בכל מחיר, וידע לספוג ביקורת ולקבל באופן הוגן ובוגר גם כישלון. בכיתה י' הבין נועם שלא יוכל להשלים את הבגרויות וגם להתמסר לכדורגל, לפיכך החליט להפסיק לשחק ב"מכבי" חיפה, להתאמן רק בזמנו החופשי ולהשקיע את מירב זמנו בלימודים. במהלך כיתה י"א נשלח נועם על-ידי בית ספרו, כנציג איזורי, למשלחות לפולין. היתה זו חוויה קשה ומרגשת עבור נועם, ובמהלכה רכש חברים מכל הארץ, איתם הקפיד לשמור על קשר חם, גם לאחר ששבו ארצה. את מבחני הבגרות סיים נועם בהצלחה והחליט להמשיך ללימודי שנה י"ג, במסגרת העתודה ללימודי הנדסת תעשייה וניהול.

בנובמבר 1994 התגייס נועם לצה"ל, לטירונות בת חודש ולאחר מכן המשיך בלימודים וסיים בהצלחה רבה. בסיום שנת הלימודים הגיש עם חברו פרויקט גמר, שהתבסס על מפעל לייצור שקיות נייר למטרות שונות. נועם וחברו הגישו הצעות שיפור וייעול בעבודת המפעל, כדי להפוך אותו לרווחי יותר. במהלך כל שנות לימודיו ידע נועם לשלב בין ההשקעה בלימודים לבין פעילות חברתית ובילוי בשעות הפנאי.

כאשר היה על נועם לשוב למסגרת הצבאית, היה ברור לו שברצונו לשרת בתפקיד קרבי למרות שכבוגר עתודה, יכול היה לשרת גם בתפקיד טכני. ביולי 1995 החל נועם את שירותו במסגרת "עורב" נח"ל. לאחר שלושה חודשים נשלח נועם לקורס חובשים בבה"ד 10 וחזר לצוות שלו כחובש. למרות שסבל משברי הליכה ויצא מדי שבוע לפיזיוטרפיה, לא התלונן נועם. הוא השתדל להמשיך לעזור לחבריו ולא ליפול עליהם לנטל. כתב מפקד היחידה בה שירת: "נועם היה לוחם מעולה בכל רמ"ח אבריו. חובש מסור ומקצועי ביותר, שהשרה על חבריו שקט וביטחון. נועם הרשים במיוחד בדבקותו במשימה וברצון להשיג יעדים שהציב לעצמו".

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997), אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם נועם. בן עשרים וחצי שנה היה בנופלו. באסון זה נספה כל הצוות שבמסגרתו שירת נועם. לאחר נפילתו הועלה נועם לדרגת סמ"ר. הוא נטמן במושב מגדים. השאיר אחריו הורים ושני אחים - שגב וחן.

שיר שכתב ארז לוי, לזכר נועם: "על גופך החסון העמסת/ גאווה ורצון מפלדה./ את הבלתי מושג רק חיפשת/ עוצמתך הפנימית היא חידה./ בדרכי הנועם שסללת/ רכשת חברים למכביר/ להשיג את מטרותיך ידעת/ אך לנצח נשארת צעיר./ על עצמך שתשמור - התפללנו/ תקוותנו היחידה - שתחזור/ התעקשת ללחום, וידענו / - בשבילנו היית גיבור./ מכיפת שמים בוערת/ נפלת, וחבריך סביבך/ כשירת העורב הרועמת/ תיחרט בלבנו דמותך".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן