98821

אשכנזי, עוזי (עזרא)

בן פרידה ואברהם, נולד ביום ט"ז בחשוון תשכ"א (4.11.1960) בחולון ולמד בבית-הספר היסודי "גורדון" שבעיר. אחר-כך הוא המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "אורט", במגמה למכונאות רכב ובמסלול המקנה תעודת בגרות. עוזי היה תלמיד שקדן וחרוץ, ששאף תמיד להישגים גבוהים. ואכן הוא הצטיין בכל תחומי הלימודים. בהיותו נער מוצלח, דייקן וממושמע היה עוזי אהוב על מוריו ועל חבריו. אף-על-פי שהשקיע מאמצים רבים בלימודים, הוא לא זנח את הפעילות החברתית והשתתף בערבי כיתה ובהצגות, שהעלו התלמידים בבית-הספר.

תחביבים רבים היו לעוזי, והבולטים שבהם היו העיסוק בספורט - בעיקר הצטיין בכדורגל ובטניס - והטיולים ברגל ברחבי הארץ.

הוא היה צנוע, עדין ושקט וניחן בשלווה ובבגרות נפשית, שבזכותן נבחר לא פעם להיות בורר ומפשר בין חבריו. הם הרבו לפנות אליו בבקשת עצה ואף הסכימו לשמוע דברי ביקורת מפיו, מכיוון שידע לבקר בצורה נעימה וחברית, בלא נעימה של עלבון.

מטבעו היה עוזי רציני, מסודר ובעל כושר ארגון מצוין, ובשל תכונות אלה ואחרות נבחר לשמש כמזכיר הגרעין, שעם חבריו נמנה. במסגרת הגרעין הוא עשה שנים מספר בקיבוץ דליה והשתלב בעבודה במפעל המקומי "זוהר". גם בתפקידו זה ניכרו האחריות והמסירות שלו, והוא זכה להערכתם של כל חברי הקיבוץ.

בתפקיד של מזכיר הגרעין תיווך עוזי בין חברי הגרעין לבין המדריכים וזכה, בדרך כלל, להערכה ולאהדה משני הצדדים. אבל הוא ידע גם רגעי משבר ואכזבות, כאשר חבריו לא הבינו נכונה את כוונותיו או כשהשקיע מאמצים רבים בעניין מסוים והדבר לא צלח בידו. חבריו הקרובים מספרים שידע להסתיר היטב את פגיעותו ואת רגישותו ותמיד נהג לומר כי "הכול בסדר".

עוזי גויס לצה"ל במחצית ינואר 1979 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים וסיימו כחניך מצטיין, הוא שימש כמדריך בבסיס טירונים. הוא היה מסור לחייליו ושימש להם דוגמה במזגו הטוב, במקצועיות ובאחריות שלו.

אהבתו ונאמנותו לבני משפחתו ובעיקר להוריו, ניכרה במכתבים שהקפיד עוזי לכתוב לעיתים תכופות מאוד, בביקורים הרבים שערך בבית ובמאמצים שנקט כדי שלא להדאיג את בני משפחתו. הוא נהג לבלות את חופשותיו בחברת הוריו, אחיו ואחיותיו, אך לא הרבה לספר על הקשיים ועל ההישגים שלו.

עוזי סיים את תקופת השירות הסדיר כחודש לפני מלחמת שלום הגליל, ולפי תכנונו היה צריך להמשיך את דרכו בקיבוץ ואף להשתלם בלימודים, אך הוא נקרא לצאת ללבנון. זו הייתה הקריאה הראשונה שלו לשירות המילואים, ובמבוכה שהשתררה בתחילת המלחמה, הצטרף לגדוד שדודו שירת בו.

ביום החמישי ללחימה, עסקו עוזי וחבריו בטיהור בית בצידון והוא נפגע מרסיסים בהתפוצצות שאירעה במקום. זמן קצר לפני שנפטר מפצעיו, שאלו אותו חבריו לשלומו והוא, כהרגלו, ענה "הכול בסדר", ונדם.

ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) נפל עוזי בקרב בלבנון, במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא הניח אחריו הורים, אח ושתי אחיות.

חבריו בקיבוץ דליה הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חברים ובני משפחה על דמותו המיוחדת.

בעיתונים שונים פורסמו רשימות על דרכו ואישיותו.