513962

חסדאי, עמית (מיצכה)

בן קורין ואהרון. נולד ביום י"ג בסיוון תשל"ג (13.6.1973) ברחובות, הבן הצעיר במשפחה בת שלושה בנים. עמית החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "ויצמן" בעירו; בשנת 1981 יצאו הוריו לשנת שליחות בארצות הברית, והוא המשיך שם בלימודיו היסודיים. כששבה המשפחה ארצה, המשיך עמית בלימודיו בבית- הספר "ויצמן" וסיים במגמה ההומנית בבית-הספר התיכון "קציר" ברחובות.

תקופה קצרה היה פעיל בתנועת "הצופים" ברחובות, אולם התמסרותו העיקרית היתה לענפי הספורט השונים. עמית שיחק כדוריד בקבוצת "מכבי" רחובות ובשנת 1983 נבחר כשחקן המצטיין. הוא עבר קורס צלילה, ספורט ימי שהיה חביב עליו, ורקד במסגרת להקת המחול "הדרים". בשעותיו הפנויות הרבה בקריאת ספרות עברית, בעיקר בנושאי ידיעת הארץ, ואף ניסה כוחו בכתיבה, ויחד עם בת כיתתו כתב שירים על חיי האדם ועל האהבה. עמית למד בשקידה תנ"ך, תולדות עם ישראל והיסטוריה כללית, ומגיל צעיר השתתף בקורסים למדע במסגרת "נוער שוחר מדע", במכון ויצמן. במהלך חייו הקצרים השכיל עמית להפיק את המירב מן היופי וההנאות שמציעים החיים. נער חברותי היה, מוקף תמיד בחברים ובחברות רבים, הן מבית-הספר והן מן הצבא. בדצמבר 1991 גויס עמית לשירות חובה בצה"ל, כשהוא שואף בכל מאודו לשרת ביחידה קרבית ייחודית. בתום אימוני הטירונות נשלח עמית לקורס חובלים, אך נאלץ לפרוש מן הקורס. לפי בקשתו, הועבר לחיל הרגלים, הצטרף אל הנח"ל, והיה עליו לעבור שוב את המסלול המפרך של אימוני הטירונות הקרבית. בהמשך שירותו עבר בהצלחה קורס חובשים קרביים וקורס מ"כים. לפי בקשתו, הוצב בגדוד נבחר של הנח"ל ושימש כסמל מחלקה.

ביום ט' בניסן תשנ"ד (21.3.1994), נפל עמית בקרב בלבנון. עמית יצא עם קבוצת מפקדים להכרת הגזרה והמוצב בהם פעל. במהלך הסיור נתקלו במארב מחבלים ובמכת האש הראשונה נפלו עמית וחברו ליחידה, יקיר שושי. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ברחובות. הותיר אחריו הורים ושני אחים - ארז ואלון.

הרמטכ"ל אהוד ברק כתב במכתב תנחומים למשפחה: "עמית נפל בהיתקלות במארב מחבלים, במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון... עמית תואר על-ידי מפקדיו כחייל למופת, אשר שימש דוגמה לחבריו, בעל רוח התנדבות ורצון לשרת ולבצע את המשימות הקשות ביותר". מפקד יחידתו כתב להוריו: "בנכם, סמל ראשון, לוחם, מפקד ורע, נפל בקרב עם מחבלים בלבנון... עמית סימל בעיני דוגמה למפקד. רצונו היה עז להגיע לגדוד חי"ר, ובמיוחד לגדוד 50 של הנח"ל, ובגדוד עצמו - לפלוגה הרובאית הראשונה. השתלבותו המהירה בפלוגה ואופן פיקודו על החיילים ישמשו לנו, המפקדים, דוגמה ומופת".

הוריו, בסיוע חבריהם, הקימו יד לזכרו של עמית בגן המדע במכון ויצמן ברחובות. שמו הונצח בגלעד במצפור מול קיבוץ יפתח ובהקמת גרעין נח"ל הנקרא על שמו.