גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

סמל ראשון

ציון אלקובי

תאריך הנפילה  ט"ז אלול תשנ"ג

02.09.1993

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

חדרה (צבאי)

אזור: חלקה: 4 שורה: 3 קבר : 7

 

סיפור החיים של סמל ראשון ציון אלקובי

513765

אלקובי, ציון

בן חנה ומשה, נולד ביום ז' בניסן תשל"ג (9.4.1973) בחדרה. נקרא על שם דודו שנפל בקרב במלחמת ההתשה. ציון למד בבית-הספר היסודי "מוריה" בחדרה, החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית "אור עציון" במרכז שפירא, וסיים בבית-הספר "תחכמוני" בחדרה. ציון היה נער רזה וגבוה, בעל חיוך תמידי מבויש, בעיניו היה קסם שאי-אפשר היה לעמוד בפניו. בחור שמח וטוב לב שתמיד היטה אוזן קשבת לכל חבריו ומכריו, מושיט יד ועוזר, נותן עצות, מנחם, מחזק ועוזר תמיד לפתור בעיות. בילדותו, היה ציון מנהיג חברתי, רציני וקשוב. המחנכת שלימדה את ציון בבית-הספר היסודי כתבה עליו "עיניים מיישירות מבט ברוך/ וטוהר עלומים לאט/ טוהר עלומים מלא סוד מבוגרים/ כי תמיד ידעת ותר/ לכל רע אחר/ ובלבד רק פיוס יהיה/ פשוט כי אתה מין עלם שכזה/ עלם יפה נימוסים ומעשים/ עלם שכולם אוהבים." ציון היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא", והשתתף בכל פעולותיה. הוא אהב לצייר ולשחק כדורסל. כנער, אהב ציון לעבוד בעבודות צבע, הצטרף לעבודה אל קבלן בניין והפך לצבע מצטיין תוך זמן קצר. כבר בילדותו הקדיש ציון זמן רב לעיסוק בחשמלאות רכב - פירק וחיבר מערכות חשמל, והבין במכניקה של הרכב ללא כל לימוד רשמי. עיסוק זה הפך מאוחר יותר לתפקידו הצבאי. ציון היה בחור אופטימי, אהב את החיים וידע להתמודד עם מצבים קשים. היה מסור למשפחתו, והשתתף בנשיאת העול הכלכלי של המשפחה. הוא אהב גם את חבריו ולא ויתר על שהייה בחברתם, ובעיקר במחיצת חברתו - חופית. לאחר נופלו כתבה חופית: "חלמנו שאהבתנו תימשך לעד/ ושלעולם לא אשאר לבד/ חלמנו לבנות בית חם/ ולהביא הרבה צאצאים לעולם/ חלמנו שנתגבר על כל המכשולים/ שלך, שלי ושל ההורים..."

ציון גויס לצה"ל בשלהי אוקטובר 1991 לגדוד 905 של הנח"ל בו שירת כנהג. מבחינה מקצועית, תיארו אותו מפקדיו וחבריו כאדם שמבין בכל סוגי הרכב, מקצועי ויודע את מלאכתו, בעל הבנה טכנית וידע רב בכל מערכות הרכב. גם בצבא ניכרו אופיו הנוח לבריות והנכונות להגשת עזרה שאפיינו אותו. חבריו תיארו אותו כאדם טוב לב ונכון להושיט יד לעזרה בכל עת, גם בזמני משבר. בחור שקט ולא מתלונן, מקשיב ומסייע במידת הצורך. חבריו הקרובים מספרים שאפשר היה לדבר אתו על כל נושא שבעולם, ולדעת שהוא יקשיב קשב רב וינסה להושיט יד. ציון אהב את הגדוד ואת החברים. הוא ויתר על שירות קרוב לבית שאושר לו כדי לסייע למשפחתו, כי לא רצה להיפרד מהחברים שרכש בגדוד. מבחינה מקצועית תיארו אותו חבריו ומפקדיו כאדם אמין, אחראי ויסודי, היודע את מלאכתו ועושה אותה באהבה, חדור מוטיבציה ואינטליגנטי, פרפקציוניסט שהיה מוכן להשקיע מעבר לשעות העבודה הקבועות ומעבר לתפקיד המסוים המוגדר לו.

ביום ט"ז באלול תשנ"ג (2.9.1993) נפל ציון בקרב באיזור חברון, כשנסע ברכב צבאי עם חייל נוסף. רכב ובו חמישה פלשתינים חיכה באחד מעיקולי הדרך לרכב הצבאי, וכשזה הגיע פתחו עליו באש. ציון, שנהג ברכב, נפגע משני כדורים בראשו, והרכב הידרדר לתהום; החייל הנוסף שהיה אתו נפגע קל והזעיק עזרה. ציון הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. בן עשרים היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל ראשון. השאיר אחריו הורים, שני אחים - ערן ושי, ואחות - מיכל.

במכתב הניחומים למשפחה כתב מפקדו: "ציון הגיע ליחידה בדצמבר 1991 ובתקופה זו השאיר את חותמו על מפקדי החטיבה וחייליה. הוא היה חייל ממושמע ומסודר, חבר טוב, וביצע כל משימה שהוטלה עליו. מותו של ציון היכה בהלם את כולנו ולמרות שעלינו לחזור לשגרת היום, רגש הכאב והזיכרון ילוו אותנו לאורך כל הדרך."

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן