95856

כהן, רישארד ('ריקו')

בן-הזקונים של אדוארד וז'אן. נולד ביום כ"ד באלול תשט"ו (11.9.1955) באלכסנדריה שבמצרים. לאחר מבצע-קדש עלתה המשפחה ארצה והתגוררה כמה חודשים במעברת שער-העלייה שליד חיפה. תנאי-החיים הקשים במעברת שער-העלייה וגם במעברת בת-ים, לשם עקרה המשפחה, לא הותירו רישומם על רישארד, שגדל והתפתח והיה לנער ערני, עליז ושמח בחלקו. ריקו למד בבית-הספר הממלכתי 'יד מרדכי' ברמת-יוסף ועבר לחברת- נוער בקיבוץ גבעת-עוז. עד-מהרה התחבב רישארד על חבריו החדשים והתערה בקרב ותיקי הקיבוץ. הוא ספג לקרבו את ערכי הקיבוץ ואת עקרון השיויוניות. הנקודה הבולטת באופיו היתה רדיפת הצדק ומאבק נגד כל עול. לקראת סיום הלימודים בבית- הספר התיכון בקיבוץ הקימה חברת-הנוער גרעין-נח"ל בשם 'אורן', ורישארד נמנה עם חבריו.

רישארד גויס לצה"ל בסוף יולי 1973 ועם חבריו לגרעין התנדב לנח"ל. אולם, לא הרבה זמן היה ריקו בנח"ל. לאחר הטירונות פרצה מלחמת יום-הכיפורים, ורישארד הועבר לחיל- השריון. בחיל זה סיים בהצלחה קורס למקצועות-הטנק (בציון 86!). רישארד היה קשור מאוד להוריו, וכאשר הועברה יחידתו לסיני, ביקש להעבירו למקום-שירות קרוב לבית. בקשתו נדחתה, אך ריקו לא נפל ברוחו ומילא את תפקידו לשביעות-רצונם של הממונים עליו. הוא קיבל את אות-המערכה ואת אות השירות המבצעי.

ביום י"ב בטבת תשל"ה (26.12.1974) נפל רישארד בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אני יודע, מה היה ריקו בשבילכם. הכרתי את התכונות הנפלאות שהיו בו; טוב-לב, רצון לעזור, חברות וידידות לאנשי צוות הטנק והפלוגה. כחייל היה תמיד ממלא אחר כל ההוראות, עוזר בטיפולים, מתלהב ומגלה עניין באימונים ובמערכות-הטנק השונות ואת הכול מקבל בחיוך של הבנה".

משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת ארון-ספרים והקמת ספרייה על-שמו בבית-הספר שלמד בו, ברמת-יוסף.