גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

סמל

שלמה סולומוביץ

תאריך הנפילה  ט"ז תשרי תשל"ד

12.10.1973

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

כרכור

אזור: חלקה: 1 שורה: 1 קבר : 3

 

סיפור החיים של סמל שלמה סולומוביץ

95588

סולומוביץ, שלמה

שלמה (סולו), בן מלכה ושלום, נולד ביום י"ט בכסלו תשי"ד (26.11.1953) בכרכור. הוא למד בבית-הספר היסודי בכרכור, ובישיבה התיכונית "מדרשית נועם" בפרדס-חנה. כבר בבית-הספר היסודי התגלה כתלמיד כשרוני ובלט בשקידתו וביחסו הרציני ללימודים. חבריו ומוריו ציינו את נכונותו הכנה לעזור לחבריו ולקדמם בלימודים. גם בישיבה התיכונית נמנה עם הדמויות היותר בולטות, גם בלימודים וגם בהתנהגותו. שלמה היה בעל אמונה רבה, והקפיד בתפילה ובקיום מצוות. הדקדוק במצווה קלה כבחמורה היה נר לרגליו. בלימודיו הגיע להישגים מרשימים, גם בלימודים הכלליים וגם בלימודים התורניים. סיפר עליו מחנכו מהישיבה התיכונית: "ידעתי שהיה גדול ומעולה, וברור לי שמה שקלטה עיני מזיו אורו, אינו אלא קרן קטנה משלל זוהרו. כאשר דברי לא היו תמיד משכנעים, אם המדובר בסוגיית גמרא ואם בסעיף הלכה, נפרד שלמה ממני כשחיוך סלחני ומבוגר על פניו, כאומר במתק מיוחד, מלא ענווה - נו, הרי אתה מורה ואני תלמיד והסדר מחייב שאקבל ואשמע. אך הסדר היה הפוך. שלמה היה המורה הגדול ואני, לכלל תלמיד לא הגעתי". סיפר עליו חברו מאותה ישיבה: "כבר בשבוע הראשון להיכרותנו משך את תשומת לבי. הוא היה יורה את תשובותיו המדוייקות בשקט האופייני לו, ללא כל רהב היה מנתח ניתוח חד וברור והגיוני. גם בלימודים החיצוניים לא היה מן הזוטרים. הייתה לו אמביציה, שנשאבה ממקורות בלתי נדלים".

שלמה גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971. בשל הצלחתו בלימודים וציוניו הגבוהים, חשב בתחילה להצטרף לעתודה האקדמית, אך כששמע על הקמת יישוב חדש בעיר האבות חברון, היא קרית-ארבע, זנח את תוכניתו הראשונה, ומתוך נאמנות למורשת האבות והבנה לצורכי השעה, הצטרף להקמת ישיבת ההסדר במסגרת הנח"ל המוצנח. באחריותו ובאהבתו לזולת, סייע לחבריו בשעות משבר ודאג לכל אלה שנתערערה במקצת אמונתם, או לתלמידים שהתקשו בלימודיהם. ראשי הישיבה מציינים, שהיה אחד מעמודי התווך של הישיבה ותרם רבות באישיותו הלבבית, בשקידתו ובתבונתו, לביסוס הישיבה ולהאדרת שמה. אהבת התורה, אהבת ארץ ישראל ועם ישראל מילאו את עולמו. הוא דבק במתנחלים, שמצא אצלם את הגשמת הערכים שהעריץ. בקרית-ארבע השלים הלכה למעשה את אשר למד. במסגרת שירותו גם עבר קורס תותחן טנק וקורס מקצועות טנק. הוא היה חייל ממושמע והקפיד לבצע את המוטל עליו בדרך הטובה ביותר. סיפר עליו חברו מהישיבה, צביקה: "הייתה לי הזכות הגדולה להיות במחיצתו של שלמה וללמוד אתו. היה לו ראש פתוח והקליטה שלו הייתה מצויינת. הלימודים אתו היו מלאי חיים ותוססים. לשלמה היו דעות מגובשות מאוד בכל הנוגע לנושאים שונים. הוא התייחס לכל במלוא הרצינות. יחד עם זאת היה בחור טוב לב, הנכון תמיד לעזור לחבריו, וכולו היה מלא אושר בעולמו של הקב"ה. הייתה לו שמחת חיים תמימה, שסחפה אתה את האחרים". סיפרה עליו הרבנית רות ולדמן: "לסולו הייתה איזו שלמות עצמית, חסרת התלבטויות. כל-כך בטוח היה בדרכו אשר בחר, וכל-כך שלם היה עם אמונתו. הוא דבק במשפחות של קרית-ארבע ואהב אותן ללא גבול. הוא היה מאוד מאושר שמצא בקריה אידיאליזם טהור, כפי שחפצה נפשו". סיפר יהושע: "שלמה שמו, ושלם היה בכל מיני שלמות. סולו קראנו לו, ואכן, היה הסולן בחבורה. בכישרונותיו הגדולים, ביראתו הקודמת לחכמתו, ובשקידתו, התעלה תוך זמן קצר למדרגות גבוהות של תורה ויראת שמים". בימים הנוראים של שנת תשל"ד, נשלח לשמש כשליח ציבור באחד מבסיסי צה"ל בצפון. כאן גם מצאה אותו מלחמת יום-הכיפורים, כאשר יחידתו שלו נלחמה בקרבות הבלימה בדרום. במלחמה שימש כתותחן טנק ובמשך כל ימי הקרבות דאג לשמור על המצוות, ולא החמיץ גם אחת מהן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), לחם במסגרת "כוח נתי" ליד נסאג' לרגלי הר קרין, ובקרב זה נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכרכור. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלמה הוכיח עצמו כלוחם וכאדם;" שר הביטחון דאז, משה דיין כתב: "הוא היה חייל מסור וחבר מצוין. שלמה היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן