גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

רב טוראי

תמיר מלכה

תאריך הנפילה  י"ז אלול תשס"ב

25.08.2002

בגיל  19

מנוחה אחרונה בבית העלמין

עפולה (צבאי)

אזור: חלקה: 4 שורה: 3 קבר : 2

 

סיפור החיים של רב טוראי תמיר מלכה

516418

מלכה, תמיר

בן אסתר ויאיר. נולד ביום כ"ו בניסן תשמ"ג (8.4.1983) בעפולה, תינוק שמנמן ויפה. ילד שלישי להוריו, אח לזוהר, שלומי ואופיר. כילד שלישי זכה לתשומת-לב רבה של כל המשפחה, ואפילו שמו, תמיר, נבחר לאחר דיון משפחתי.

תמיר גדל בסביבה תומכת וכיפית. הוא למד בבית-הספר היסודי 'גוונים', בחטיבת-הביניים 'ברוש' ובבית-הספר התיכון העירוני 'בן גוריון' בעפולה. הקו המנחה של תמיר היה שמחת החיים. תמיד היה שמח בחלקו והרבה לבלות עם חבריו. עד חטיבת-הביניים גדל עם חבריו מהגן, ובתיכון נוספו חברים חדשים רבים למעגל החברים שלו.

בנערותו התגבשו תחומי ההתעניינות של תמיר ובראשם: מוזיקה, לועזית ובעיקר ישראלית. הוא אהב להאזין למוזיקה, היה אספן קלטות ודיסקים וצבר ידע רב בנושא הרכבי להקות, ביצועים ותקופות במוזיקה. תמיר כתב שירים, שביטא בהם את הגיגי ליבו ומחשבתו. כל השירים נכתבו לפני גיוסו, למעט אחד שכתב בטירונות, ואת רובם הדפיס וכרך לחוברת נאה.

באחד משיריו כתב תמיר: "... אין לי נושא לשיר שאני רוצה לכתוב/ אולי אכתוב על חיי שאני לומד לאהוב/ לצאת למרפסת, לקנות מצרכים במכולת/ לשבת למטה בחצר עם חבר לדבר/ או אולי על איזה מישהו שמחפש אהבה/ ולאחר שהוא מצא היא אותו עזבה/ עוד נושא מאוס שאותו לא עוזבים/ אבל מה לעשות, ככה זה בחיים.// בינתיים כותב מה שבא לי/ שיצא לי איזה שיר נורמלי/ לא משנה על מה אכתוב/ השיר הזה יהיה טוב..."

ובשיר אחר כתב: "את כל כך רחוקה וכל כך מדהימה/ אם הייתי יכול לראות אותך כל יממה/ זה היה עושה לי טוב על הנשמה/ כי את בליבי תמיד איתי בכל נשימה/ שתדעי שאני לפעמים חושב עליך/ ואת רחוקה ממני אני רוב הזמן בלעדייך/ אז תבואי אלי תראי שיהיה לנו טוב/ נשכח מהכל ורק זה על זו נחשוב/ ולמרות הכל אני איתך/ אם אראה אותך אשמח/ גם אם את ממני רחוקה/ אין לי בכלל דאגה..."

תחום נוסף שתמיר התעניין בו היה פוליטיקה. תמיר היה מעורה ברזי השלטון בארץ, במצב הפוליטי, בסכסוך באזור ובדעות מימין ומשמאל.

תמיר אהב מאוד כדורגל. אהדתו היתה נתונה לקבוצת 'הפועל חיפה', וכשזו זכתה באליפות המדינה בשנת 1999 שמח מאוד. גם בנושא זה היה ידען גדול - הכיר את השחקנים ואת הרכבי הקבוצות בארץ לפרטי פרטים. מבין הקבוצות מחו"ל, תמיר אהד את קבוצת 'מנצ'סטר יונייטד'. תמיר אהב מאוד לצפות במשחקי כדורגל, וצפייה יחד איתו היתה חוויה לכל בני המשפחה. המונדיאל היה חגיגה עבורו, וכשנערך המונדיאל בשנת 2002 ותמיר היה בצבא הוא הקפיד להתקשר הביתה מדי יום, ולהתעדכן בתוצאות.

עוד אחת מהנאות החיים של תמיר היתה האוכל. הוא אהב לאכול והרבה, להתנסות בטעמים חדשים ולא הפסיק עד שהיה 'מפוצץ'.

בחודש נובמבר 2001 התגייס תמיר לצה"ל, והחל במסלול של לוחם חי"ר בחטיבת הנח"ל. תמיר תמיד אהב מאוד את המשפחתיות, והקשר האמיץ למשפחה נמשך גם לאורך כל המסלול הצבאי. המשפחה ליוותה אותו בתמיכה ואהבה רבה, ובכל חופשה היה תמיר מגיע הביתה בחיוך רחב ומספר על חוויות השירות, ועל החברים החדשים.

ארבעה חודשים לאחר גיוסו השתתפה המשפחה בטקס הענקת כומתה באנדרטת הנח"ל בפרדס חנה, וכעבור חודשיים סיימו תמיר וחבריו את המסלול וזכו בסיכת הלוחם. תמיר שירת באזור חברון במבצע 'חומת מגן', ולאחר-מכן עלה למוצבים בגבול לבנון והוצב באזור חניתה.

במשך כל חייו היה תמיר אדם רגיש, טוב לב, קשוב לזולת ומלא שמחת חיים. גם כחייל הצטיין בכוח הרצון שלו, במוטיבציה, ובנכונות לעזור ולתמוך בחייל אחר בכל עת.

ביום י"ז באלול תשס"ב (25.8.2002) נפל תמיר בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה.

משפחתו תרמה את אבריו של תמיר להשתלה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

מפקדו של תמיר, סא"ל ערן, ספד לו: "תמיר היה חייל אהוד, חייכן ומקובל על חבריו. נכון להתנדב ולבצע כל משימה. תמיר אמור היה לצאת לקורס מפקדי כיתות בסוף המסלול ולהשתלב במסגרת הפיקודית בגדוד, אך תוכנית זו נקטעה באיבה... אנו כואבים את אובדנו של לוחם, אשר זכרו יישאר חקוק בליבנו לעולם. לא נפסיק לשאול את עצמנו היכן היינו יכולים לשנות, להבין ולסייע..."

כותב שמואל, מפקדו הישיר של תמיר: "תמיר הילד הוא 90% חיוך, כך מספרים חבריך, ובאמת תמיד היית מחייך ועוזר לכולם ברגעיהם הקשים. מספיק היה לשמוע את צחוקך ומיד שכחנו מכל הבעיות שהיו לנו... תמיר, ערך הרעות התבטא בצורה חזקה אצלך. תמיד היה איכפת לך מחבריך ודאגת להם... מהרגע שהכרנו אותך נתקלנו בבחור רציני ואיכפתי, שרצה תמיד להיות טוב במה שהוא עושה."

חבריו למחלקה של תמיר כינסו בחוברת את זיכרונותיהם וחוויותיהם מהמסלול שעברו יחד איתו. בתחילת החוברת כתבו, על פי אותיות שמו: "ת - תמיד ידעת להעלות לנו חיוך, אפילו כשהיית ממש שפוך/ מ - מאז שהלכת, יחד איתך הלך גם החיוך/ י - יום אחד נתראה, חבוב/ ר - רק תזכור שהיית עלינו אהוב.// מ - מחר תזרח השמש מבעד לעננים/ ל - לא כל אחד זוכה לימים יפים/ כ - ככה זה החיים/ ה - היום את נשמתך אנו מהללים."

חבריו של תמיר מעפולה, שליווהו כל חייו, כתבו: "תמיר, כשמך כן אתה. אדם תמיר, גבוה ונישא. אדם גאה עם חן פנימי. אדם שמקרין אהבה, דאגה, שמחה וכנות. כבר מתגעגעים, ומצטערים שלא יכולנו לעזור, שלא יכולנו למנוע...".

אסתר, אימו של תמיר, כתבה לזכרו: "אומרים: החיים הם רצף של חוויות, מרגע הולדתך עד יום מותך./ תינוק שמנמן נולדת, חייכן מאין כמוך. מראש ידעתי שתהיה גבוה, קראתיך תמיר./ חינכתיך לאהבת הארץ, אהבת האדם, לנימוסין ודרך ארץ./ תשע עשרה שנה של חוויות. נקטעו. נקטפו. תמיר נפל".

ובשיר נוסף כותבת אימו: "אבן מהטבע/ תמיר אסף,/ חלוק נחל לבנבן/ חלקלק, נעים למגע./ אבן מהטבע תמיר אסף/ שחורה, אדמדמה גרניט/ מחוספסת./ אבן מהטבע תמיר אסף/ לבנה-אדמדמה עם נקודות/ שחורות./ וודאי הראה לי אותן/ ואני לא זוכרת,/ לא שמתי ליבי./ עתה עשר אבנים קטנות/ גדולות שאספת, טמנת/ בארונך למזכרת מטיול/ נחות ליד צילומך./ ואתה אוהב ואוסף האבנים/ עטוף באבן, מפותחת, נעימה/ למגע, לא מהטבע".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן