47255

טיקוצ'ינסקי, מרדכי ("מוטי", "צ'קו")

בן יוסף ויהודית. נולד ביום כ"ח בתשרי תרצ"ט (23.10.1938) בפתח-תקוה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בקדימה ולאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון החקלאי "הדסים" וסיים בו את לימודיו. בעל הומור שקט שגבל עם שובבות קלה. השתייך לתנועת "מחנות-העולים" והיה מדריך בה. המקצוע האהוב עליו בבית-הספר היה ידיעת-הארץ ומטבעו חובב-טיולים היה - ולא רק מפני נטייתו להסתכל בנוף וללמוד אותו אלא מפני שהוא ראה בטיול אמצעי חשוב לליכוד החברה. מילדותו התחנך בביתו, לאהבת-האדמה ולחקלאות. במסגרת גרעינו התכונן לקראת חיי-קיבוץ, אשר בו קיווה למצוא את מקומו, כי תמיד נשא נפשו לאידיאל הקיבוצי. מסור לחבריו ומוכן לתת ידו עם הזולת. צנוע היה ופשוט בהליכותיו, ועל מידותיו אלה אהבוהו כל יודעיו. בצבא

סיים קורס-קצינים וכשנודע לו זמן-מה לאחר-מכן שהוא עובר לתפקיד קרבי קשה קיבל את המוטל עליו ובאומץ-לב הלך לקראת תפקיד זה. אכן, לא אחת קרה שהוא האציל מאומץ-לבו על סביבתו: "כשאין ברירה - עושים!" כן כתב במכתבו מעל הר-הצופים, אשר אליו עלה כמפקד פטרול-החילוץ (בדרגת סגן-משנה) ואשר שם נפל בקרב עם האויב ביום ח' בסיון תשי"ח (26.5.1958). הובא למנוחת-עולמים בקדימה. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. לאחר נפלו צוין לשבח על-ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף חיים לסקוב, על גילוי אומץ-לב, דביקות במשימה ומנהיגות למופת. במלאת שנה לנפלו הוציאה המשפחה חוברת לזכרו בשם "מוטי".

בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לסגן מרדכי (מוטי צ'קו) טיקוצ'ינסקי ז"ל הומר  לעיטור העוז.