בני הגרעינים

נוער חלוצי לוחם (נח"ל) הוא כינוי למסגרות מסוימות בצבא ההגנה לישראל המקיימות קשר עם בני נוער.

הנח"ל נוסד באישור של דוד בן-גוריון ב-19 באוגוסט 1948 כמענה למכתב משותף של כל תנועות הנוער הציוניות מה-10 באוגוסט 1948 בו ביקשו ליצור מסגרת צבאית בו ישרתו חברי גרעיני הכשרה כקבוצה ולא יופרדו זה מזה‏.

חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא תפקידים צבאיים, לעבוד בחקלאות ולהשלים את הכשרתם המשקית.‏

במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין סדום ועין גדי והכשרת אילת להתיישבות.

לאחר מספר שנים החל הנח"ל להקים היאחזויות נח"ל, שהיו מאוכלסות בגרעיניו במהלך שירותם הצבאי. שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. יישובים רבים, כמה מבסיסי צה"ל ובעיקר קיבוצים, הינם היאחזויות נח"ל במקורם.

רשמית היאחזות הנח"ל הראשונה היא קיבוץ נחל עוז. בשנות ה-90,

סביב הקמתן של תנועות בוגרים בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות - מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.

מסלול גרעיני נח"ל. גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית.

הבנים בדרך כלל בשירות קרבי במסגרת גדוד 50 או גדוד קרקל, והבנות בגדוד קרקל או בתפקידים שונים בחיל החינוך והנוער ובמפקדת הנח"ל.

בימי קום המדינה הייתה המשימה הלאומית בעיקר הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה (באמצעות היאחזויות נח"ל) והרחבה של קיבוצים קיימים. עם השנים, ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית, התחלפה המשימה הלאומית לעזרה לאוכלוסיות חלשות בכל הארץ וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה משימות חינוכיות-חברתיות בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. החיילים מתגוררים בדירות ברשויות מקומיות שונות, בדגש על פריפריה, ועובדים בעבודות חינוך בבתי הספר,תנועות נוער, מתנ"סים, מועדוני נוער, מרכזי קליטה וכו'.