במשך יותר מחצי שעה, ענר לחם בידיים חשופות מול 20 מחבלים חמושים ובלם אותם בעודם מנסים להיכנס למיגונית תוך ירי וזריקות רימונים. ענר הדף בידיו לפחות שמונה רימונים, עד שטיל אר.פי.ג'י שנורה למיגונית הכריעו. ענר מסר את חייו והציל אחרים: עשרה בני אדם חיים איתנו היום בזכות מעשיו, ואנו מייחלים לשובו של אלון אהל שנחטף מהמיגונית ושבוי עדיין בעזה.

הקרב הזה היה כולו קרב הרוח. אף שלא היה חמוש, ענר הצליח להילחם בעוז רוחו ברימוני המחבלים. ענר ורבים מבני עמנו, בני הציונות הדתית יחד עם בני הקיבוצים, עירוניים ובני מושבים, מהצפון ומהדרום, אזרחים וחיילים – את כולם נשאה רוחם מעבר לגבולות ההיגיון ומחוץ למגבלות הצרות של הרגש האנוכי. "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'".

רוח הנתינה והמסירות התגלתה בכל חלקי העם בשיא תפארתה דווקא בשעת משבר, כשהבית נפרץ. האתגר הגדול העומד לפתחנו הוא לשמור רוח זו כשביתנו הפיזי ישוקם ומחיצות ישובו ויקומו מחדש. לשם כך יש צורך לחדד את ערכינו, לברר מה מאחד אותנו כחברה ומה מהווה את הבסיס האיתן שממנו אנו יכולים לצמוח ולהשתקם.

"נמצא מזור אם נחפש אהבה"

הערכים האלו של ענר לא נולדו בבוקר 7 באוקטובר. הוא הגה, צייר, האמין, חשב, פעל, כתב ושר אותם בשיריו. הוא התנגד להפגנות השנאה ולקריאות הנבובות, והאמין שצריך להילחם יום־יום בשנאת אחים כדי לבנות כאן חברה טובה יותר. כך כתב ענר חודשיים לפני 7 באוקטובר: "אנשים מתחילים לדבר בשחור ולבן, או שאתה איתי או שאתה מהם. אל תתנו לשונאים שליטה על עיצוב התודעה שלנו. אין באמת הם".

ואני מסכימה כל כך עם ענר. אין באמת "הם". יש אנחנו, כולנו יחד, חברה מגוונת, בעלת קולות וצבעים שונים, ועלינו להתמקד במשותף ובמאחד, ולאהוב זה את זה. זו המורשת של ענר, של הדור הזה, וזו החובה של כולנו לייצר כאן חברה צודקת, מאוחדת, סובלנית ואוהבת.

ענר האמין בכוחה של האהבה לעשות שינוי בעולם, וכתב בשיר הנושא של האלבום שלו: "מחפש אהבה בין אנשים, ביני לבינה, בין אלוהים לעולם. מחפש אהבה בשירים, בסיפורים, ברחובות. מחפש אהבה במקומות מוזרים, בין סתם זרים. נמצא מזור אם נחפש אהבה".

אני בטוחה ומאמינה שנצליח להיענות למשימת הדור הזה. להחזיר את כל החטופים במהרה, לשקם את הפצועים בגוף ובנפש, להשיב לביתם את המפונים, לבנות מחדש את היישובים שנפגעו, לתמוך בחיילים, באנשי המילואים ובמשפחותיהם, לעטוף את המשפחות השכולות, לזכור ולהנכיח את מי שאינו איתנו, ולהמשיך את המורשת של ענר – להילחם בשנאת אחים ולחפש אהבה בינינו. מאחלת לנו שנמצא.

הכותבת היא אמו של סמ"ר ענר אליקים שפירא ז"ל, לוחם בסיירת נח"ל, שנפל ב־7 באוקטובר 2023