שנות השישים

1960
במסגרת הידוק הקשרים בין ישראל הצעירה וארצות אפריקה המתפתחות, בראשית שנות השישים, יצאו מפקדים בנח"ל לגאנה, להקים שם את "חטיבת הבונים", יחידה במתכונת דומה לזו של הנח"ל.

פעילות הנח"ל התרחבה מגאנה גם לארצות אחרות באפריקה ואף לאמריקה הדרומית ואסיה.

פעילות הנח"ל בחו"ל הופסקה עם מלחמת ששת הימים.

1961
שנת התאוששות לנח"ל. מספר הגרעינים גדל ככל שצה"ל התעצם.

היאחזות אלמגור עלתה על הקרקע בנובמבר 1961 באזור שפך הירדן. קרבתה לסורים גרמה לשרשרת תקריות יום יומיות של הפגזות והטרדות, של הצתות שטחים ומארבים לחיילי ההיאחזות שהסתיימו במוות. התקריות נמשכו עד מלחמת ששת הימים משנכבשה רמת הגולן.

היאחזות אלמגור – בתים חדשים ליד אוהלים

1962
היאחזות במעלה גלבוע עלתה בהר גלבוע, שהיה עד אז טריטוריה ישראלית רק להלכה, בעוד שלמעשה היה פרוץ לחדירות יום יומיות. ההחלטה להקים במקום יישוב תאמה את התפיסה ההתיישבותית, תפיסה שגרסה הבטחת שלמותם של יישובי ספר ע"י עיבויים ביישובים נוספים (מצודת ספר).

עין יהב אוזרחה.

1963
יישובי הצפון ובתוכם אלמגור, הותקפו בשרשרת של פעולות התנכלויות סוריות.

גרופית בערבה ומי עמי שב"משולש" עלו לקרקע תוך 24 שעות.

1964
צה"ל קיצר את השרות, אולם בנח"ל הוחלט להשאיר את אורך השירות כמו שהוא (בנים 30 חודש, בנות 24 חודש), על בסיס התנדבותי.

הוקמו שתי היאחזויות: בירנית ומודיעין.
רעיון נוסף שמצא ביטויו בשנה זו: נח"ל תעשייתי.

גרעין נח"ל דתי תעשייתי התיישב בהר ציון ועסק בהדפסת ספרים ובתפקידי הגנה על קו הגבול.

1965
נח"ל דימונה – ניסיון ראשון של השתלבות נח"לאים בפעילות קהילתית ביישוב פיתוח במסגרת מסלול השירות. מחלקת נח"ל התמקמה באחד השיכונים (גרעין בילו), חבריה עסקו בהוראת עברית למבוגרים ובפעילות קהילתית חינוכית בקרב הנוער.

מספר גרעינים חברי הסקציות המקצועיות של הנוער העובד והלומד התארגנו ועלו להתיישבות שיתופית (בסיוע מרכז הקואופרציה) ביישובי פיתוח – ערד, נצרת וחצור הגלילית.

היאחזות חצבה עלתה בערבה, אלמגור אוזרחה.

ערב הווי בהיאחזות

בשנות ה- 60 שוב נקרא צה"ל לתת תשובה לפעילות הטרור שהתחדשה מגבול ירדן. בספטמבר 1965 השתתף הנח"ל המוצנח בפעולות הרתעה בקלקיליה (מבצע "יהלום").

1966
היאחזות צור נתן עלתה ב"משולש".

גרופית אוזרחה.

הנח"ל המוצנח השתתף בפעולות בציר רפאת שבהר חברון (29.4) ובסמוע (מבצע "מגרסה" 13.11.)

הנח"ל זכה ב- 3 גביעי צה"ל: כדורגל, כדורעף, כדורסל.

1967
ב- 5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. יחידת נח"ל נגב , גדוד 906 משיבטה, שהייתה בחוד אוגדת האלוף שרון, ביצעה את הפריצה למתחם אום כתף, אחד היעדים המבוצרים ביותר במלחמה.

גדוד 50 הנח"ל המוצנח השתתף בלחימה בגזרת רפיח, טיהור רצועת עזה ופריצת ציר רפיח-קנטרה.

גדוד 902 נח"ל כינרת נטלו חלק בכיבוש שכם ובעיקר פעלו ברמת הגולן. במהלך כיבוש מוצבי הרמה הלכו הנח"לאים לפני השריון והכשירו לטנקים דרך לעבור ולעלות הלאה.

908 טירוני הנח"ל השתתפו במלחמה בגזרה הסורית שבדרום רמת הגולן.

באזור תל קציר נהרג המג"ד סא"ל חלמיש. גם בקרבות על ירושלים היו רבים מהלוחמים מיוצאי הנח"ל המוצנח (במסגרת חטיבת הצנחנים מילואים).

עקב "בריחת" הגבול במלחמה מכמה היאחזויות מזרחה, אוזרחו 4 מהן תוך שבועיים: מודיעין, בירנית, צור נתן ומי עמי, כן אוזרחה חצבה.

ארבעה היאחזויות הוקמו בשטחים שנכבשו: נח"ל-ים ונח"ל-סיני בסיני, נח"ל שניר בגליל העליון, נח"ל גולן ברמת הגולן.

בתום המלחמה שולבו חיילי הנח"ל בחיילות נוספים, בעיקר בשריון, בתותחנים ובהנדסה.

טור זחל"מים בדרך לאום כתף במלחמת ששת הימים

הוקמה סיירת נח"ל בסיני בבירתמדה (ליד מעבר המיתלה).

מחלקת הנח"ל התמקמה בבית שמש. חברי הגרעינים פעלו בצורה חינוכית וקהילתית.

1968
ביו"ש החלה פעילות חבלנית עוינת וחיילי הנח"ל המוצנח מילאו תפקיד נכבד בלחימה בתופעה זו. במרץ השתתפו הנחלאים בפעולת כראמה (מבצע "תופת" 21/03) ובתקופה שלאחר פעולה זו במרדפים אחרי חוליות מחבלים בבקעת הירדן. בקרבות אלה, שהתנהלו מטווחים קצרים ביותר, איבד הגדוד מבכירי מפקדיו.

השנים שלאחר מלחמת ששת הימים, הן גם שנים של תנופה בהקמת היאחזויות וביסוסן. הנח"ל פרץ לראשונה להתיישבות באזור הבקעה ויו"ש ע"י נגיסה משני הקצוות: מאזור עמק בית שאן – ע"י הקמת נח"ל מחולה בצפון הבקעה, ומאזור ים המלח – ע"י הקמת נח"ל קל"יה שעל חוף ים המלח. ביניהן הוקמו ארגמן, כן הוקמו גשור וצופר. גרעין נח"ל דתי התיישב בעיר העתיקה.

1969
לאחר שהחריפה מלחמת ההתשה בחזית המצרית, יצאו חיילי הנח"ל המוצנח לסדרת פעולות מעבר לתעלה. ב- 26/12 ביצע הגדוד את פעולת הבאת המכ"מ המצרי (מבצע "תרנגול 53").