גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

סמל

אלחנן רביבו

תאריך הנפילה  כ"א ניסן תשס"ג

23.04.2003

בגיל  25

מנוחה אחרונה בבית העלמין

קרית גת (אזרחי)

אזור: 12 חלקה: 5 שורה: 4 קבר : 22

 

סיפור החיים של סמל אלחנן רביבו

516725

רביבו, אלחנן

בנם של דינה ודוד. נולד ביום ו' באב תשל"ח (9.8.1978) בבאר שבע. אח לגדיאל, מיכאל, ורד, אסתר, מאיר ושרה.

בשנת 1989, בהיות אלחנן בן אחת-עשרה, עברה משפחתו ממרכז אלומה, ליד כפר הנוער חזון יחזקאל, יישוב קהילתי חרדי, לקריית גת. אלחנן גדל בבית בעל צביון דתי-חרדי. הוא היה ילד מיוחד, הילד הטוב של המשפחה.

אלחנן ידע להוקיר כל עזרה שניתנה לו ולהעריך את מה שעושים בעבורו, הוא הכיר תודה וכיבד את ההורים, שיבח והודה אינסוף פעמים. הוא היה שנון ומצחיקן, בעל חוש הומור, שהצחיק את המשפחה אבל ידע להיות רציני כשצריך ושאף למצוינות. דינה ודוד טיילו עם ילדיהם ברחבי הארץ והנחילו להם את אהבת הארץ. אלחנן נהנה הן מהטיולים בטבע.

בכיתות א'-ו' למד אלחנן בבית הספר היסודי בחזון יחזקאל. הוא השתתף בחידונים בנושאים תורניים בבית הספר וזכה בפרסים.

מכיתה ז' עד י"ב המשיך בישיבת "בית שמעיה" לנוער חרדי בבני ברק ואחר כך בישיבה הגדולה "בית רפאל" בבני ברק. בסך הכול השלים אלחנן שש-עשרה שנות לימוד. הוא היה תלמיד מוכשר בעל יכולות טובות. למד ספרות סת"ם, כתב מזוזות ולמד גם לכתוב ספרי תורה. אחד מחבריו בישיבה נעזר בו כאח בוגר ולמד ממעשיו ומהתנהגותו. אלחנן היה לו למורה דרך, מורה לחיים, הוא שימש לו אוזן קשבת. כשהחבר התחתן אלחנן עודד אותו, תמך בו ויעץ לו כיצד לנהוג. הישיבה בבני ברק הייתה בעבורו "תורתו אומנותו" והוא תכנן ללמוד בה כל ימיו, אולם לבסוף החליט להתגייס לצה"ל. לפני שירותו הצבאי הספיק אלחנן לשמש מורה בתלמוד תורה "אור דוד" בבני ברק, וכשגר בנתיבות לימד באופקים.

בצה"ל שירת כמורה-חייל בחיל החינוך. הוא היה חייל אמין ואחראי, שהתייחס ברצינות רבה לתפקידו. כתחביב, בשעות הפנאי, כתב עבור אביו את מגילת אסתר, אותה סיים כחודשיים לפני פטירתו.

בשנת 2000 נשא את רחלי לאישה וב-2001 נולדה בתם הבכורה רות. הוא היה זה שקפץ מהמיטה בלילה כשרות התינוקת התעוררה ובכתה, ושמר על רחלי לאחר הלידה כעל בבת עינו. כבעל היה אלחנן רומנטיקן, כאב גילה רגישות לצרכי ילדתו וסביבתה. הוא היה אבא נפלא ומעריץ גדול של בתו. רות הייתה כל עולמו, הוא התלהב והתפעל ממנה עד אין קץ. בהיריון השני לא היה מאושר ממנו. רחלי רצתה בן כאיזון טבעי לרות ואילו אלחנן רצה מאוד בת – שתהיה חברה לרות. פער הגילאים ביניהן הוא שנה ושמונה חודשים. לכן, בבדיקת האולטרה סאונד, כאשר התברר כי רחלי נושאת בת, הוא שמח מאוד שמשאלתו התגשמה.

אלחנן אהב מאוד את הבית וגם אהב להפתיע ולצאת מהשגרה. באופיו הסתפק במועט, ויחד עם זאת ידע להעריך אוכל טעים, ידע להוקיר ולהודות על כך. אהב מאוד להיפגש עם בני משפחתו המורחבת, היה פתוח וצחקן, מרכז חברתי של המשפחה. אחרי שנפטר נודע שהיה בעל חסדים – לא רק שעצר לטרמפיסטים והסיע אנשים, אלא גם נתן מתן בסתר ועזר לזולת.

לאחר שירות צבאי של כשנה וחצי חלה אלחנן בדלקת ריאות שהחמיר עקב הבחנה מוטעית של החר"פ, הוא שכב מחוסר כחודש שלאחריו הלך לעולמו. סמל אלחנן רביבו נפל בעת שירותו ביום כ"א בניסן תשס"ג (23.4.2003). בן עשרים וארבע היה בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית גת. הוא הותיר אחריו רעיה – רחל שהיתה בחודש השמיני להריונה ובת רות-יובל, הורים ושישה אחים ואחיות, ביתו השנייה נועה נולדה כחודש לאחר פטירתו.

כשאלחנן נפטר זו הייתה מכה מפתיעה ואבדה גדולה מאוד עבור משפחתו וחבריו. במהלך השבעה יצאו לאור ספרי תהילים לזכרו.

באזכרת השלושים החליטה המשפחה להקים קופת גמילות חסדים על שמו, הגמ"ח מכין מזון באמצעות קייטרינג לאירועים משפחתיים, ההכנסות מיועדות לאספקת מזון למשפחות נצרכות ולתשמישי קדושה כמו ספרי קודש, לזכר אלחנן. במהלך השנה הראשונה לפטירתו הוקמו בקריית גת בית הכנסת "אור אלחנן" ובית מדרש על שמו.

דברי חיזוק והתעוררות שכתב חברו ירון נדב, לעילוי נשמת הרב אלחנן רביבו: "ההלכה קובעת שבעל בית ששכר פועל ליום שלם חייב לשלם לו עבור יום עבודה מלא אפילו אם באמצע היום החליט בעל הבית שהפועל סיים את עבודתו. וזאת היא פנייתנו לבעל הבית ממ"ה (מלך מלכי המלכים) הקב"ה (הקדוש ברוך הוא): רבש"ע (רבונו של עולם)! אלחנן ז"ל היה בחיים חיותו פועל חרוץ ונאמן בעבודתו עבודת הקודש. מילא את כל תפקידיו במסירות נפלאה. אלחנן היה יהודי שקובע עתים לתורה ולתפילה. אלחנן היה בעל רגיש ומתחשב. אלחנן היה אבא טוב ומיטיב. אלחנן היה בן לתפארת. אלחנן היה חבר לכל החפץ בקרבתו. אלחנן היה עוזר לכל נצרך הנקרה בדרכו. אלחנן היה מלמד להועיל לתינוקות רבים של בית רבן. אלחנן היה סופר סת"ם ירא שמים.

רבש"ע! גלוי וידוע לפניך שאלחנן היה נשאר כזה עד מאה ועשרים שנה, לו רק הענקת לו חיים. ולכן רבש"ע! תן לו שכרו המגיע לו על מאה ועשרים שנות עבודה, גם אם לא זכה לא לשליש ולא לרביע. לא בכדי נלקח אלחנן מאיתנו בחודש ניסן שאסור בהספד. כל כך אופייני לתכונות הצניעות, הענווה, והפשטות בהן התברך...

לוּ שאלנו את אלחנן מה רצונו מאיתנו בשעה זו, אין ספק שהיה מבקש מאיתנו לחיות כיהודים טובים עם הפנים קדימה, להתחזק בתורה, בתפילה, במצוות, ביראת שמים, במידות טובות, בדרך ארץ. אלו הן ה'חבילות' שבכוחנו לשלוח לו, לעילוי נשמתו.

רבי שמעון בר-יוחאי מציין תופעה מטרידה ואומר שאדם מתהלך לו בעולם הזה בהרגשה שיחיה לדורי דורות, ולכן עוסק בחיי שעה ומזניח את בניית חיי הנצח שלו. אלחנן בהסתלקותו הכל כך מוקדמת והכל כך פתאומית ניפץ לנו את הדמיון הנורא הזה, והחזיר אותנו לקרקע המציאות האמיתית...

זכה אלחנן, ובזכות המאמצים הגדולים של בני משפחתו המיוחדת, כבר בתוך השנה הראשונה להסתלקותו לגנזי מרומים – נחנך בית כנסת ובית מדרש 'אור אלחנן' לעילוי נשמתו. בוודאי ובוודאי שקול התפילה וקול לימוד התורה שיישמע במקום קדוש זה יוסיף לאלחנן זכויות על זכויותיו ויגרום לנשמתו הזכה והטהורה עילוי אחר עילוי".

ירון נדב אף חיבר קונטרס חידו"ת בנושא "המורה המופתי" לעילוי נשמת אלחנן.


מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן