גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

סיפור החיים של סרן דוד ריבק

96119

ריבק, דוד

דוד (דודי), בן ימימה וקלמן, נולד ביום ל' בתשרי תשי"ב (30.10.1951) בקיבוץ כפר-בלום ובו גדל והתחנך. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-החינוך המשותף לעמק החולה. הוא היה תלמיד מצטיין, בעל ידע רחב ושטחי התעניינות רבים. צנוע וענו, מעולם לא התגאה בציוניו, שהיו מן הגבוהים בכיתה. לדברי אחד ממוריו בבית-הספר, היה נער בעל עין בוחנת, שחיפש תמיד את האמת והדיוק שבדברים, ולא היסס לבקר אף את מוריו. הוא היה חובב טבע מושבע והרבה לערוך טיולים בכל רחבי הארץ, אהב נוף, צמחים ובעלי-חיים והיה לו אוסף נפלא של פרפרים, שסודרו בקופסות זכוכית. בבית-הספר הכין עבודת גמר על חיי הדבורים. הוא אהב את עבודת האדמה והיה נוהג לעבוד במסירות, ללא ליאות וללא תחושה של זמן. משהחל לעבוד אי-אפשר היה להפסיקו, או להדביק את קצב עבודתו. דוד היה נער צנוע, על-אף הישגיו הבולטים בכל השטחים שעסק בהם, היה לו חוש הומור מצוין והוא ידע להתבדח ולהפיג את המתח במצבים מסוימים, על-ידי אמירת הדבר הנכון במקום הנכון. הוא היה נער חברותי מאוד ונהג לארח חברים רבים בערבי שבת בחדרו. הוא היה גם המקשר בין כיתתו לכיתות הנמוכות יותר. בן נאמן היה להוריו ומסור לשלוש אחיותיו המבוגרות ממנו. הייתה לו נפש עדינה וקשובה לבעיותיו ולרצונותיו של זולתו. מטבעו היה נער נמרץ והחלטי ובעל כושר השפעה על אנשים.

דוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק ובקורס מפקדי טנקים. מאחר שעשה חיל בתפקידו נשלח לקורס קצינים והשתלם בקורס קציני שריון. ימים אחדים לפני סיום הקורס נפצע בתאונת אימונים ואושפז. דרגת סגן-המשנה הוענקה לו בבית-החולים. משהחלים לא היה כשיר לשרת ביחידה קרבית, לכן הוצב ביחידה, שעסקה בפיתוח תורת חיל השריון. מפקדו מאותה תקופה כתב עליו שהוא קצין טוב ואחראי, הממלא את תפקידו במסירות וביעילות. דרגת הסגן הוענקה לו ביוני 1972. לאחר כשנה נתבקש על-ידי התנועה הקיבוצית לעבור לשרת במסגרת הנח"ל. לאחר לבטים קשים נענה לבקשה ונשלח לפקד על היאחזות נח"ל מורג. נוסף להיותו מפקד, שימש גם כמרכז המשק וכמרכז חברתי, תפקידים שבדרך כלל ממלאים אותם אזרחים. חצי שנה לאחר שהגיע קיבלה היאחזות נח"ל מורג פרס ראשון, כהיאחזות נח"ל מצטיינת מכל הבחינות. הוא היה קצין מעולה, שהוכיח כי מפקד נח"ל טוב אינו חייב בהכרח לצמוח מתוך הנח"ל, אם הוא בעל כושר מנהיגות וערכים. הוא דאגלכל מחסורם של חייליו והיה קשוב לבעיותיהם ולכן אהבוהו הכל ואפילו העריצוהו. מפקדו של דודי בנח"ל כתב: "דודיק הצליח בתפקידו כי היו בו התכונות הנדרשות לכך, כמו: מנהיגות טבעית, שקט נפשי, יזמה, אחריות, הבנה ורצון עז לטפח את הצד המשקי. דודיק מיזג בצורה הטובה ביותר את סמל הנח"ל - החרב והמגל". כשהגיע מועד שחרורו מהשירות הסדיר נתבקש להמשיך בתפקידו במסגרת שירות הקבע. שוב התלבט דודי בין צורכי המשק הזקוק לו לבין אחריותו כלפי צה"ל, ההיאחזות וחייליו. הכף הוכרעה לטובת ההיאחזות והוא האריך את שירותו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התייצב דודי במאגר הקצינים של השריון וצורף ל"כוח נתי". הוא מונה להיות מפקד מחלקת טנקים ולחם עם חוד הכוח שפרץ לרמת-הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נתקל הגדוד במארב של האויב ליד הכפר נסג' ובקרב שהתחולל נפגע הטנק של דודי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-בלום. השאיר אחריו הורים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד נתגלה לא רק כמפקד בשטח הצבאי, אלא שימש אף כמרכז הצד המשקי בהיאחזות וגם זאת ביצע בצורה הטובה ביותר. שותפים באבלכם אני וחיילי היחידה על נפילת בנכם ועל אובדנו של מפקד, שותף לרעיון ההגשמה החלוצי".

קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה דברי חברים ומפקדים על דמותו; מפקדת הנח"ל וגדוד נח"ל דרום, בעזרתם של "בני-ברית", הנציחו את זכרו על-ידי הקמת ספרייה על שמו בהיאחזות נח"ל מורג; משפחות הנופלים והאגודה למען החייל מקימים בקרית שמונה מועדון "חי", יד לזכר חללי קורס קציני השריון, שדודי היה מבוגריו.

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן