92028

רודניק, דורון

בן מתניה וחוה. נולד ביום ד' באדר א' תש"ח (14.2.1948) בעפולה, כבן משק קיבוץ גלעד. הוא בא לעולם בדיוק שבועיים אחרי שאביו נקרא להצטרף לשורות צבא הלוחמים לקוממיות ישראל ולעצמאות העם. מילדותו ידעוהו הכל בגלל צחוקו העליז וחיוכו החביב, אשר הקסימו את כל מי שבא אתו במגע. את לימודי בית-הספר היסודי התחיל דורון בגלעד והשנים הראשונות במסגרת בית-הספר היו קשות בשבילו, כי הילד אוהב-משובה היה וקשה היתה לו הישיבה במחלקה על ספסל-הלימודים והריכוז בספר. הוא העדיף את המשחקים באויר הצח ובחוץ. אך במרוצת-השנים, בגבור בו השפעת תבונתו, התחיל לראות את הצורך בלימודים ומשנה לשנה השתפרו התוצאות ודורון סיים את לימודיו היסודיים. לאחר-מכן עבר עם בני-כיתתו ללמוד בכיתות ההמשך בבית-הספר אשר בקבוצת יפעת. בהיכנסו לבית-הספר התיכון אמר בלבו: "סוף סוף הגעתי למסקנה שאדם חייב ללמוד כדי שיוכל להתקדם בחייו". במקביל ללימודים היה דורון עובד במשך כמה שעות בשבוע, כנהוג בקבוצות, במקצוע מסגרות. יחסו לעבודה היה יחס של כבוד ורצינות והבנתו בטכניקה היתה רבה, וליחס ולהבנה הוסיפו יעילות ידיו הזריזות. לא מליצה סתם מצא בשיר "העבודה היא כל חיינו". כי המילים שבו היוו את גישתו לעבודה, אשר בה ידע סיפוק רב מגיל צעיר. הספורט היה תחביב אהוב עליו מכל והוא נתגלה בו בעיקר בשנות-חייו האחרונות. בחיצוניותו היה ניכר הספורטאי המובהק שבו כי תנועותיו היו זריזות, רגליו קלות ואפיו מתון, עליז ונעים, ועל תכונותיו אלו נתחבב על כל חבריו הספורטאים. שחיין טוב היה ואף הצטיין בריצה ובאתלטיקה קלה. בעיקר היה משחק נלהב בכדורסל. כאשר סיים את לימודי י"ב הכיתות גויס לצה"ל ביולי 1966 ולאחר טירונות מקוצרת וקורס מ"כ הצטרף לנח"ל מוצנח. האימונים לא היוו לגביו קשיים מיוחדים והוא הרגיש כי פעולתו הספורטיבית סייעה לו וכי ממנה הפיק תועלת. מן הרגע הראשון הרגיש את עצמו בטוב והתגאה בתרגילי הצניחה. אחרי קורס המ"כ היתה בידו הברירה ללכת לקורס-קצינים אך הוא עצמו הגיע למסקנה שטוב יהיה לו להתנסות כמדריך בכמה מחזורים ולאחר-מכן יצטרף לקורס-קצינים. ההדרכה הסבה לו נחת ונתנה לו סיפוק רב, כפי שחבריו מספרים עליו. כמה ימים לפני יום העצמאות תשכ"ז קיבל חופשה ארוכה (של 10 ימים) וימים אלה היו מלאי פעילות: דורון עבד, טייל התראה עם חבריו והתאמן בספורט, כמובן. אך הנה באו ימי-המתיחות ובעיצומה של חופשתו נקרא לשוב לבסיס מלא התלהבות היה אז; ובצאתו מתוך מחשבה כי הנה באה ההזדמנות להראות מה למד בשנה האחרונה, שנת אימונים קשים, לא שכח לאמר דברי-הרגעה להוריו: "אל תדאגו. הכל יהיה בסדר. בקרוב נתראה" - אבל הוריו קראו במכתביו האחרונים בין השורות כי ידע לקראת מה הוא הולך ומה היה עלול להיות גורלו, כי בשעות הראשונות שלה היום הראשון לקרבות-המלחמה, הוא יום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך במוצבי הצומת של רפיח. לאחר שנפרצו מוצבי הצומת המשיכו שלושה זחל"מים בשטיפת היעד. שנים מהם נפגעו והזחל"ם, אשר בו נמצא דורון, המשיך במשימה עד שנפגע, ולפני שדורון הספיק לקפוץ החוצה התלקח. דורון לא הספיק איפוא לראות בנצחונה של המדינה ולשמוח בו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ גלעד. "דפי גלעד", עלון לזכרו, יצא לאור. חוברת הוצאה לאור, הנושאת את שמו "דורון". בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו.