97093

יצחקי, חדוה

בת אברהם ואסתר. נולדה ביום כ"ט בחשון תשי"ד (7.11.1953) בכפר-סבא. להוריה, שעלו ארצה בשנת 1951 היו חבלי-קליטה קשים בארץ. אולם לידתה של חדוה הסבה להם אושר רב והביאה לשינוי במצבם. עם הולדת הבת השנייה עברה המשפחה לקרית- שמונה. חדוה היתה נערה שקטה וצנועה, קשורה להוריה ועוזרת להם בכול. היא סיימה את בית-הספר היסודי 'מגינים' שבקרית- שמונה ולמדה שנתיים בבית-הספר התיכון-מקצועי 'דנציגר' במגמת פקידות. היתה אהובה על חבריה לספסל-הלימודים, ומוריה זוכרים אותה כתלמידה שקטה וביישנית, העושה הכול ללא רעש והמולה. יחד עם ארבעה חברים וחברות הקימה חדוה מועדון לצעירי המקום בשם מועדון 'רעים'. למועדון הוזמנו אמנים ומרקידים, הוזמנו מרצים והוצגו סרטים. כשהגיע מועד גיוסה, ביקשה חדוה - וקיבלה - דחיית שירות, והיא ניצלה את הזמן להמשך לימודים בסמינר למורות וגננות ב'אהלו' שבעמק-הירדן.

חדוה גויסה לצה"ל בתחילת דצמבר 1974 והוצבה למפקדת קצין-חינוך ראשי/יחידת מורות. היא הוצבה כחיילת-גננת בעיר-מגוריה - קרית-שמונה. בעבודתה זו השקיעה חדוה את כל לבה והצלחתה היתה רבה. בזכות כך הוצע לה לעבור ולנהל גן של טעוני- טיפוח במושב מרגליות שבגבול הצפון. חדוה לא חסכה מאמצים כדי לטפח ולקדם את הפעוטות שהופקדו בידיה האמונות. היא אף למדה לבשל והגישה להם ארוחות חמות. בעזרת קשרים שיצרה עם משפחות מבוססות השכילה לצייד את הגן בצעצועים ובאבזרים חינוכיים. כל-זה לא הספיק לה, ובזמן הפנוי המועט שנותר לה לימדה ילדה אילמת קרוא וכתוב.

לאחר שנת-שירות, ביום ט"ו בטבת תשל"ו (19.12.1975), נפלה חדוה בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקרית-שמונה. השאירה אחריה הורים, שלוש אחיות ואח.

מפקדת יחידת המורות כתבה במכתב-תנחומים למשפחה השכולה: "חדוה היתה חיילת טובה ומסורה, שמילאה את תפקידה בנאמנות ובמסירות ושימשה תמיד דוגמה טובה לכל חיילות היחידה".

דברי-הערכה לזכרה פורסמו בעלון 'השרוך האפור' - ביטאון יחידת המורות בצה"ל גל' 15, מחודש אדר-ניסן תשל"ו.