93419

מדר (נדר), יעקב

בן משה וסילביה. נולד ביום ט"ז בחשון תשי"ג (4.11.1952) בתל-אביב, למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "בית יעקב" בכפר שלם וסיים לימודיו בישיבה התיכונית "ישיבת הרמב"ם" בתל-אביב. מורתו בבית-הספר היסודי סיפרה כי "כבר משחר ילדותו ניכר יעקב ז"ל במידותיו הנעלות - - - טוב ליבו ועדינות נפשו - - - נימוסו ומידת דרך-ארץ שהייתה טבועה בו. הליכותיו הנעימות, שקידתו ומאמציו בלימודים - כל אלה זיכוהו בחיבה ובהערכה של בני משפחתו, חבריו ובני כיתתו". גם בישיבה היה צנוע בהליכותיו ו"מתמיד" בלימודיו. הוא היה חבר נאמן ואהוב על חבריו בזכות פשטותו, יושרו וענוותו. הוא דאג למשפחתו והיה קשור אליה בכל נפשו. ברוב צניעותו לא סיפר כלל על חידושי תורה שכתב וכי אלה עוררו עניין רב בעמקותם. הוא כיבד את הוריו ואת מוריו והקשר הנפשי והעמוק שלו לישיבה לא נותק גם לאחר גיוסו. ובחופשותיו נהג להיכנס לשוחח עם מוריו ולעיין בדף גמרא.

יעקב התגייס לצה"ל במחצית ינואר 1971 והתנדב לנח"ל יחד עם חברי גרעין "קוממיות". לאחר הטירונות הצטרף עם חבריו להיאחזות "מכורה". תנאי החיים הקשים לא דכדכו את רוחו. תמיד שימש דוגמא לחבריו ומעולם לא התאונן על קשיי השירות. גם בצבא הקפיד על שמירת מצוות, ופעם, כאשר יצא לחופשת שבת, הגיע ברכב עד פתח-תקוה וירד מהרכב עם כניסת השבת והלך ברגל, אף שהיה יגע לאחר ימי אימונים מפרכים. באימון מתקדם בנח"ל המוצנח עבר קורס צניחה והיה לוחם מעולה וזכה ל"אות השירות המבצעי". בהיותו מבוגר מחבריו לנשק ומנוסה מהם, נהג לעזור להם תמיד וזכה בחיבתם והערכתם. ביום ו' בתשרי תשל"ג (1.10.1973) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

הרב ש"ד ספקונה אמר בהספידו את יעקב: "בהיותו פצוע פצעי מוות ומצבו כבר אחרי יאוש, מה הדאיג אותו אז, כמה שעות לפני מותו? צער הורים. כי על כן ביקש מחבריו לבל יודיעו להוריו על פציעתו, כדי למנוע מהם צער עד כמה שאפשר". במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "יעקב נדר ז"ל שירת ביחידתי כלוחם בפלוגה מבצעית. כלוחם מן המנין ביצע סיורים ותצפיות בגזרת הר דב שלמול גבול הלבנון, מנגד לשטח ה'פתח-לנד'. היה חייל טוב, אהוד על מפקדיו וידיד אמת לחבריו הלוחמים".