סמל ראשון
יצחק איציק דגן
תאריך הנפילה י' אייר תשס"א
03.05.2001
בגיל 22
מנוחה אחרונה בבית העלמין
כפר תבור
סיפור החיים של סמל ראשון יצחק איציק דגן
איציק נולד בבולוניה שבאיטליה, להוריו ברכה ודרור, שסיימו שם את לימודיהם.
איציק נקרא על שם אחיו של דרור- רס"ן יצחק דגן, שנפל במלחמת ההתשה, בשנת 1969.
בגיל חודש עלה איציק עם הוריו לארץ וגדל בשבי ציון שבגליל המערבי, בגיל שנה וחצי עבר איציק עם הוריו להתגורר בחצר בית חולים "העמק" בעפולה. איציק היה ילד יפה, עליז, חייכן, סקרן ושובב.
כשמלאו לו שנתיים, נולד אחיו, ניר, וכשמלאו לו ארבע שנים וחצי נולדה אחותו ניצן. כשהיה איציק בגיל חמש שנים עברנו להתגורר בביתנו שבכפר תבור.
איציק הבוגר- בן שש השנים טיפל באחיו, הביא אותם בצהריים וחימם להם ארוחת צהריים. כשמלאו לו תשע שנים ונולדה אחותו הקטנה-טל, היה איציק הבכור שומר על כל החבורה. האחווה והאחריות שררו תמיד בין האחים, כאשר איציק נותן את הטון והאחים מישרים קו לפי הדרך שהתווה.
איציק למד בבית ספר "כדורי" שבגליל התחתון מכיתה א', עד כיתה יב'. הוא היה תלמיד מחונן והצטיין בלימודים. מתימטיקה, כימיה ופיזיקה, היו המקצועות החביבים עליו, אך לא פחות מכך אהב לקרוא ספרים.
בנוסף איציק ניצל את שנות נעוריו להדרכה בתנועות הנוער, לאימוני הקארטה (הוא בעל חגורה שחורה), לעבודה ולחברים.
יכולת ניצול הזמן שלו היתה מקסימלית, והכל עשה באהבה גדולה- עד תום.
איציק הספיק גם לראות עולם- בגיל 14, כשהמשפחה היתה בטורונטו בקנדה, וטרם גיוסו- בטיול שערך לארה"ב- בכדי לראות עולם.
איציק התגייס לצה"ל ב-8.1.1998, לקורס טייס. משהודח מהקורס, היה ברור לו כי ימשיך דרכו בפלס"ר הנח"ל. בסוף דצמבר 1999 סיים איציק את מסלול הפלס"ר, ולא היה מאושר ממנו בצה"ל. אך האושר הגדול נקטע, כאשר באותו שבוע- למחרת טקס סיום המסלול, אובחן איציק כסובל מלוקמיה.
גם במחלתו היה איציק נבון, מחושב ושקול.
איציק למד את מחלתו ותוצאותיה ולא ויתר על כל פיסת מידע לגבי מצבו. העריך את מצבו, קבע לו יעדים- ונילחם בתבונה ובאומץ לב.
יכולתו האנושית הגבוהה איפשרה לו איכות חיים גם ברגעים הקשים של מחלתו.
לאורך כל מחלתו ליוו אותו החברים מהכפר, החברים מצוות הפלס"ר, המפקדים טל רוסו, שי אלבז ואודי אורבך, קצינות הנפגעים המסורות וד"ר איתן סודרי הקרפ"ח. לווי זה העניק לאיציק את היכולת השלמה להילחם ולהאמין בדרכו.
גם במחלתו היה איציק אוהב ואהוב.
אהבותיו הגדולות, חברותיו אפרת, ואח"כ ימית- ליוו אותו ואהבו אותו עד כלות.
איציק שלנו נפטר מוקף באהבה, בתאריך 3.5.2001, טרם מלאו לו 22 שנים.
מגירת החלל באתר האנדרטה
באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.
לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו.
גלריית תמונות
מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה
חברים ומשפחה מספרים
העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך צור קשר