גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

רב סרן

עופר אלקסלסי

תאריך הנפילה  כ"ב שבט תשנ"ו

12.02.1996

בגיל  31

מנוחה אחרונה בבית העלמין

באר שבע (צבאי)

אזור: חלקה: 5 שורה: 6 קבר : 3

 

סיפור החיים של רב סרן עופר אלקסלסי

514501

אלקסלסי, עופר (דובי)

בן רוזט ושרל. נולד ביום י"ג באלול תשכ"ה (10.9.1965) בבאר שבע. אח לאורלי, מישל וסיגל. עופר למד בבית-הספר היסודי "תלמים" עד כיתה ט', ואז היה לשוחר במסגרת הפנימייה הצבאית בתל אביב. את לימודיו התיכוניים רכש במגמה הגיאוגרפית ב"גמנסיה הרצליה". עופר נהנה מן הלימודים, הוא שקד על שיעוריו ותמיד היה נכון לבאר למתקשים שאלות שונות. הוא סיים את לימודיו בהישגים גבוהים ובפנימייה זכה להערכה כ"חניך מצטיין". עופר היה אהוב על חבריו שנהנו מאופיו הנוח והידידותי ומחוש ההומור שלו. בספר המחזור של הפנימייה נכתב עליו: "עופר הוא מן העליזים ומלאי החיים שבפלוגתנו, כמעט תמיד ניתן למצוא חיוך על שפתיו ולשמוע מפיו בדיחות". הוא הצטיין בספורט, בזכות חוסנו הגופני והכושר המעולה שלו, ואהב לשחק בכדורעף ובכדורסל. תחביב נוסף שלו היה משחק השש-בש, שמשך אל חדרו שחקנים מתחרים למרתונים ליליים...

בשלהי אוקטובר 1983 גויס עופר לשירות חובה בצה"ל והצטרף לשורות חטיבת גולני. בזכות כישוריו הבולטים, יצא בתוך פרק זמן קצר לקורס מ"כים. במהלך הקורס נפצע בכתפו ונאלץ לעבור לתפקיד אחר. הוא שובץ כסמב"ץ במפח"ש, ותוך מספר חודשים יצא לקורס קצינים בסיסי בבה"ד 1. עופר בחר בהשלמה חילית של קציני חינוך. הוא ראה בעבודה בחיל חינוך שליחות ופעל רבות לקידום החינוך בסדר העדיפויות של היחידות השונות.

במסגרת שירותו כקצין חינוך ביצע עופר מגוון תפקידים איכותיים במערכת השדה, אותם ביכר על תפקידי מטה, תוך ראיית הקשר עם השטח כבעל חשיבות ראשונה במעלה. בין השנים 1985 ועד 1991 שימש כסגן קצין חינוך בבית-הספר למ"כים חי"ר, כקצין חינוך בחטיבת גבעתי, כקצין חינוך בבית-הספר למ"כים חי"ר וכקצין חינוך באוגדה 91 "עוצבת הגליל". את כל תפקידיו מילא עופר במקצועיות, באחריות ובדקדקנות רבה, כשהוא מציב לעצמו יעדים ותוכניות חינוך. הוא הטביע את חותמו בכל יחידה בה שירת, בזכות אישיותו הכובשת והמסירות בה ביצע את עבודתו. הוא השקיע בעבודה לא רק את זמנו ומרצו, אלא גם את לבו. עופר פעל לקידום פרויקטים ייחודיים, אשר עליהם זכה בהערכת מפקדיו, כמו גם בפעילות החינוך השוטפת ביחידות, שבזכותה זכה בהערכתם של פקודיו. דוגמאות מעבודתו המגוונת הן הנחייתו והשתתפותו הפעילה במחנה פסח "בעקבות גבעתי", שהוקם עבור ילדי איזור לכיש וארגון ערב יום העצמאות, בתקופה בה שירת באוגדה 91, בו הביא צוות הווי נח"ל, במיוחד עבור חייליו שנשארו בבסיס, והפך את הערב לחוויה מהנה ובלתי נשכחת.

בראשית ספטמבר 1992 נשא עופר את ענת לאשה, באירוע מקורי ומיוחד שהפיק בקיבוץ חפץ חיים. עופר היה בן מסור ואוהב, והוא וענת שמרו על קשר קרוב וחם עם הוריו. במכתב שכתבו לאמו, רוזט, נאמר: "לאמא שלנו, השאיפה לשלמות - זוהי תמצית עקרונות החינוך שרכשנו ממך, תמיד לנסות וליצור משהו מוגמר, מראשיתו ועד סופו בדקדוק קפדני ובבחינת מיקרוסקופ, השאיפה הזו, אין יקר ממנה בהצלחות... שלמות בדברים הגדולים שברומו של עולם ושלמות בפעוטות וזוטות, ואפילו באפיית עוגיות...".

בשנת 1991 יצא עופר ללימודים אקדמאיים מטעם הצבא. באופן טבעי, בחר להעשיר את השכלתו בתחום החינוך. את התואר הראשון סיים בהצטיינות בחוג לחינוך באוניברסיטת בר אילן, תוך התמקדות בחינוך בלתי פורמלי ומינהל חינוכי. לאחר הלימודים שב לצבא לתפקיד מורכב ומאתגר, כקצין חינוך באוגדת אזח"ע. בשנת 1995, נולד בנו הבכור תום. באותה שנה עבר עופר לתפקיד קצין חינוך בפיקוד הנח"ל, ולמרות ששירת בתפקיד רק תקופה קצרה עד מותו, קידם עופר את נושא החינוך בחיל באופן ראוי לציון.

ביום כ"ב בשבט תשנ"ו (12.2.1996) נפצע עופר אנושות בתאונת אופנוע קטלנית, בכניסה לקיבוץ כרמיה, והובהל לבית החולים ברזילי, שם נפטר מפצעיו. בן שלושים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו אשה, בן, הורים, שתי אחיות ואח. בהלווייתו ספד לו רמ"ח חינוך: "כזה היית, עופר, אדם כל כך חי וחזק וכשרצית משהו - אז פשוט קיבלת, ולא משנה כמה מכשולים היו לפניך וכמה ארוכה הדרך להשגת המטרה. כזה היית, עופר - חייכן, עושה מלאכתך באהבה ואדם... צבא הגנה לישראל, חיל החינוך והגדנ"ע, מאבדים היום קצין איכותי, אבל קודם כל חבר...".

בינואר 1991 העלה עופר על הכתב מרחשי לבו, מילים אשר קשה שלא להצטמרר לקריאתן: "יודע כי לכל אחד יש קץ, אך מתי יגיע קצי? האם מתאונה, ממחלה ממארת או סתם בשל זיקנה והתבלות המכונה, רק לכשזה יגיע, מאחל לעצמי שיהיה זה בשלבי השיא, לא אוכל לסבול את תחושת התלות ואבכה על איך נלקחה לי העצמאות. רוצה את זה מהיר וקצר, מה לעשות, אי-אפשר לחיות לעד"

משפחתו הקימה גלעד לזכרו במקום התאונה.

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן