1926 – נולד בחיפה.
1940 – התגייס ל'הגנה', מפקד מחלקה בחי"ש ובמשטרת הישובים בעמק הירדן.
1948 – השתתף בקרבות בצפון הארץ – מפקד מחלקה בקרב על רמת-יוחנן, מפקד פלוגה בכיבוש עכו ובשחרור חיפה.
1949 – מפקד גדוד חטיבת "כרמלי".
1950 – השתתף בקרב תל-מוטילה.
1951 – סגן מפקד חטיבת "גולני".
1955 – בוגר בית-הספר לפקוד ומטה באנגליה.
1956 – סגן מפקד חטיבה שפרצה לקסיימה והתקרב לתעלת סואץ.
1957 – מדריך בפו"מ וקצין אג"מ בפיקוד המרכז.
1960-1958 – מפקד הנח"ל.
1962 – מפקד חטיבת חיל-רגלים ומפקד בית-הספר לחי"ר.
1967 – מפקד חטיבת חי"ר, שהשתתפה בכיבוש ג'נין והגיעה עד בקעת הירדן.
1968 – ניספח צה"ל בבריטניה.
1970 – ראש מנהל הסגל.
1973 – בין האחראים לגשרי הצליחה בתעלה. אחרי המלחמה – קצין קישור לכוחות האו"ם מטעם המטכ"ל, השתתף בשיחות הק"מ ה-101, מונה לממונה על ההסברה, השתחרר מצה"ל.

התקופה בה פיקדתי על הנח"ל היתה תקופה קשה ביותר עקב הקטנת שנתוני הגיוס. הדבר השפיע במישרין על כמות הגרעינים והמתנדבים ונתן אותותיו בהקמת פחות היאחזויות. המוראל בנח"ל היה נמוך והיתה תחרות קשה בין נח"ל ליחידות אחרות. משימתי היתה להביא להעלאת המוראל וזאת עשיתי בשני מישורים: הקפדה בנושא הצבאי, החיילי, טיפוח ופיתוח קורסים צבאיים בכל יחידות הנח"ל; הקמת שתי היאחזויות בערבה – נוטרה ועין יהב. התוצאה: גאוות יחידות הנח"ל עלתה, לנח"ל המוצנח הגיעו מפקדים רבים וטובים, האווירה הכללית בנח"ל השתנתה מהקצה אל הקצה; עובדה שיצרה משיכה לבואם של מתגייסים רבים לנח"ל ותגבור מספר הגרעינים. הנח"ל יצא, אפוא, מהמשבר בהצלחה רבה.