משפחות שכולות יקרות. ראש המטה הכללי- רב אלוף אייל זמיר, לוחמי ומפקדי הנח"ל לדורותיהם, מכובדיי כולם .
אנו ניצבים כאן הערב בלב כואב וברגשות עזים, כדי להתייחד עם זכרם של יקירכם- חללי הנח"ל לדורותיהם.

מאז קום המדינה ועד ימים אלו. הנחלאים היו תמיד בבואה של מיטב הנוער הישראלי אשר בחר להתייצב למשימות חימה ובנוסף התנדב לכל צורך ומשימה לאומית! מחיזוק הספר והפריפריה ועיצוב גבולות המדינה, קליטת עליה וחינוך, וכמובן בעשרות השנים האחרונות להיות בחזית המבצעית והלוחמת.
מאז הקמתה הלכה וחיזקה חטיבת הנח"ל את כשירותה ויכולותיה המבצעיות. זכתה לקבל דורות של לוחמים שבחרו לשרת בחטיבה, וגויסו ישירות אליה, בשל היותה מצטיינת ובשל הרוח הייחודית המנשבת בה.
חטיבה שהפכה להיות חוד החנית של הלחימה לאורך הגבולות, המבצעים והמלחמות. חטיבה שזכתה וזוכה להערכה עצומה, ואשר רשמה על שמה, לאורך השנים, הישגים מבצעיים חסרי תקדים.
במלחמת 'חרבות ברזל', החטיבה לקחה חלק מרכזי באחד הפרקים המאתגרים והגורליים ביותר בתולדות המדינה – מהקרבות ההרואיים של בוקר השבעה באוקטובר, בו איבדה החטיבה את מפקדה, אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל,
ורבים מבין מפקדיה הבכירים ומיטב לוחמיה, דרך התמרון הקרקעי המורכב בעזה ובהמשך בלבנון. כך, ברצף בלתי נתפס של לחימה עצימה.
866 חללים נפלו בשורות הנח"ל, לאורך שנות קיומה של המדינה. בנוסף נחלאים רבים, נפלו ביחידות המילואים בהן שובצו לאחר שחרורם – כולם בניה ובנותיה של משפחה אחת גדולה וכואבת- משפחת הנח״ל.
משפחות יקרות, אנחנו יודעים כי עבורכן, השעון עצר מלכת. הבן/הבת/האח/האחות/האב/הבעל נותרו צעירים לנצח.

אני בוחר הערב לספר מקרה אחד בלבד, כצוהר להמחשת גבורתם והקרבתם של לוחמי הנח"ל, בבוקר השבעה באוקטובר.רס"ן עידו ישראל שני ז"ל , סמג"ד הסיירת הנערץ של החטיבה, כשהוא בן 29 שנים בלבד בנופלו. תפקיד אותו מילא שנה קודם לכן, רס"ן בר פלח ז"ל – שנהרג בהתקלות עם מחבלים בגזרת ג'נין.
עידו- בנם של דבורה ותומי, אח לקרן, אילון ויונתן, ובעלה של מעין. גדל להיות נער ערכי, שבלט במנהיגותו, חיוכו הרחב ובנדיבות ליבו.
באותו בוקר נורא- עידו היה מפקד גזרת הסיירת, בכרם שלום, בגבולה הדרומי ביותר של רצועת עזה. עידו נמנה בין הראשונים שהבינו מייד את גודל השעה וכבר בשעה 06:43 הכריז בקשר, בקול חד וברור "מלחמה! חוזר שנית אנחנו במלחמה. כל אחד הגנה בגזרתו" עידו הספיק לנתח במקצועיות רבה את עוצמת האתגר והספיק להפעיל את יחידתו וכלל הכוחות שהיו תחת פיקודו לגזרות הלחימה השונות. עידו החל בתנועה מהירה עם החפ"ק שלו, למרחב בו הבין שמתרחש הקרב הקשה ביותר. בשעה 6:53 כעשר דקות לאחר שהכריז מלחמה – נפצע עידו אנושות בחלופי האש עם המרצחים. בישוב אבשלום, אליו פונה- נקבע מותו.
בקרב זה, מנעו לוחמי הסיירת את כיבוש המוצב ומנעו חדירה המונית לישובים בגזרתם. בקרבות אלו נפלו שבעה עשר לוחמי הסיירת.

אני מביט בדור המפקדים והלוחמים הנוכחי בגאווה עצומה ויודע: הם טובים, הם אמיצים וערכיים מאיתנו! הם ממשיכים בגבורתם לכתוב דף מפואר נוסף בהיסטוריה של החטיבה והמדינה.
בנימה אישית- עבורי, כנחלאי שצמח בחטיבה כלוחם, מפקד פלוגת הסיור, מפקד גדוד הסיור, ומפקד החטיבה כולה. כמי שתחת פיקודו נפלו לוחמים, וגורלן של משפחות חייליו התהפכו ברגע אחד. לעמוד כאן היום מולכן המשפחות השכולות, בתפקיד יושב ראש העמותה, האמון על שמירת מורשתם של יקירכם, סיפורם האישי ושמירת זכרם לעד, מציף בי תחושת אחריות ומחוייבות עצומה. העמותה מתחייבת להיות רלוונטית, פעילה ומסייעת לכן המשפחות.

במעמד זה אבקש להודות ליו״ר היוצאת תא״ל (במיל') חדווה אלמוג, על עשייתה המשמעותית עבורכם המשפחות השכולות ועבור מורשת הנחלאים, וכן להודות למנכ״ל העמותה, סא״ל במיל׳ דני שטרנפלד, שעושה לילות כימים כאן באנדרטה, ופועל ללא לאות עבורכם בני המשפחות השכולות כבר עשרות רבות של שנים.

יהי זכרם של חללי הנח"ל ברוך, ונצור בליבנו לעד .