1950
מחזור הטירונים הראשון של הנח"ל בפתח. הנח"ל, החסר עדיין את מפקדיו הזוטרים, מזמן בנים ובנות לקורס המ"כים הראשון. לראשונה נערך ניסיון לקיים את שני הקורסים בצוותא. קורס המ"כים הראשון הסתיים ביוני, וסגל פיקודי "מקורי" נערך לאימון טירוני מחזור הנח"ל הראשון. אלה הגיעו לבסיס הטירונים של הנח"ל יחד עם מדריכיהם המשקיים, שנמצאו צמוד אליהם במהלך כל הטירונות. המטרה המבוקשת: לשמור על המטען האידיאולוגי שרכשו בהכשרה.
במאי הוקמה המדרשה החקלאית של הנח"ל בבית דראס. (הועברה לאחר מכן לנח"ל חוף, וכעבור שנים להיאחזות אשחר.)
בפברואר 1950 התקבל תיקון לחוק שירות הביטחון תש"ט בדבר סמכות שר הביטחון לפטור סוג מסוים של מגויסים משירות בנח"ל והפנייתם ליחידות אחרות (בעיקר חיילי חילות הים, האוויר וחילות מקצועיים אחרים).
עם השנים התרחב הפטור עד שהוגבל למעשה למתנדבים בלבד. שינויים אלה הותירו את הנח"ל במתכונת המוכרת כיום: פיקוד של מתנדבים המשרתים בצה"ל במסלול הכולל הכשרה צבאית וחקלאית גם יחד.
1951
בשנה זו העלה הנח"ל את ההיאחזויות הראשונות. ההחלטה על הקמת היאחזויות באה כדי לענות בראש ובראשונה על הצורך למצוא פתרון להמשך שירותם של החיילים ה"בודדים", שגויסו לנח"ל מכוח חוק שירות הביטחון לשנת הכשרה חקלאית, ובשונה מחברי הגרעין, לא המתינו להם משקי יעד.
עד סוף 1951 הוקמו 3 היאחזויות: "נח"לאים א' מול עזה" היא נח"ל עוז, "נח"לאים ב'" היא גונן, "נח"לאים ג'" היא יטבתה. יש לציין שעשר ההיאחזויות הראשונות הוקמו ע"י נח"לאים "בודדים". בנוסף לכך, המשיכו נח"לאים חברי גרעינים להקים בתקופת שירותם הצבאי גם ישובים אזרחיים: ב- 1951 הקימו חברי גרעינים את הקיבוצים שעלבים ויגב-כפר עזה, ומושב ניצני עוז. נחלאי גדוד השלחין של הנח"ל אוספים יבולם
הנח"ל יצא למבצע "מעברות", לסייע ליושבי המעברות שסבלו מהשיטפונות הכבדים של 1951.
הוקמה להקת הנח"ל, ויצא לאור גיליון ראשון של ביטאון הנח"ל, "במחנה נח"ל".
1952
שנה זו מאופיינת באחד הניסיונות הרבים שצצו ונעלמו בתולדות הנח"ל: חוות השלחין.
הוקמו 2 חוות שלחין בנות 1,000 דונם כ"א בבית דגן ובמסמייה, לספק ירקות ליישוב בתקופת הצנע. החוות גם שימשו מקור הכשרה ותעסוקה לחיילים ה"בודדים" שגויסו לנח"ל.
ניסיון זה הקנה לנח"ל את התואר "נח"ל עגבניות".
היאחזות דרדרה (אשמורה) עלתה לקרקע באוקטובר (נעזבה אחרי שנתיים).
1953
עין גדי: ארבע שנים לאחר שנכבשה עין גדי במלחמת השחרור, עלה הנח"ל לנקודה במסע מפרך, המטרה לחדש את היישוב היהודי במקום.
היאחזויות נוספות שעלו לקרקע: בחן, שזור, שגב (מע"ר), מגל, קציעות (ב-1968 הסבה לבסיס אימונים של הגדנ"ע), גבעת רות (נעזבה כעבור שנתיים), ערוץ הירדן (נעזבה כעבור שנתיים).
נח"ל עוז וגונן אוזרחו.
חברי גרעין בעין גדי בדיון נוקב על דרכו של הגרעין
1954
לראשונה ערך הנח"ל תרגיל צבאי בקנה מידה רחב בסיוע כוחות האוויר.
היאחזויות בחן,מגל ושזור אוזרחו.
עם התקפת המסתננים על אוטובוס אגד במעלה עקרבים ורצח 11 מנוסעיו, הוקמה יחידת סיור של הנח"ל בערבה לאבטחת השיירות לאילת.
1955
המצב הביטחוני הביא בשנה זו לשינוי מהותי באופי המבצעי של הנח"ל. הפעילות של חוליות מסתננים חייבה תגובה מתאימה ויחידות צה"ל חצו את הגבול לביצוע פעולות תגמול.
יחידות הנח"ל השתלבו בפעולות אלה ובחלקן נטלו את חלק הארי של הפעולה. כך השתתפו יחידות הנח"ל בקרב על מוצבי הסבחה במצרים (מבצע "הר געש" 2.11.55) ובפשיטה על מוצב הכינרת בסוריה (מבצע "עלי זית" 11.12.55).
הצטרפות יחידות הנח"ל אל הצנחנים בפעולות אלה הניחה את היסוד להקמת הנח"ל המוצנח.
על רקע מחסור בכוח אדם לענף הדייג התארגן גרעין ימי ראשון. חבריו, בוגרי ביה"ס לדייג "מבואות ים" עברו אימון צבאי בחיל הים ובשל"ת עסקו בעבודות דייג באזור בו חנו. משחלה ירידה בענף הדייג של החופים והתפתח הדייג במרחקים, אפשרו לדייגים הנח"לאים לצאת במסגרת השירות גם לארצות רחוקות. הסדר זה בוטל לאחר מלחמת ששת הימים.
הוקמו 3 היאחזויות: לכיש, אמציה ונחושה-בגבול אזור לכיש, כדי לסתום את הפרצה בין חברון לעזה ששימשה מעבר לפדאיון.
כן עלתה ניר עוז שמול רצועת עזה.
1956
עם הקמתו, המשיך גדוד הנח"ל המוצנח בפעולות תגמול תחת פיקודו של מוטה גור. בין היתר השתתף הנח"ל המוצנח בפעולות: "פרגול" (עזה 16.8.56), "רוני" (עזה 30.8.56), "קורנס" (קסמייה 10.9.56).
חיילי הנח"ל המוצנח במשטרת קלקיליה
"יהונתן" (משטרת ארהווה 11.9.56), "גוליבר" (משטרת ערנדל 13.9.56), "לולב" (משטרת חוסן 25.9.56) ו"שומרון" (משטרת קלקיליה 10.10.56).
ב-29 באוקטובר נפתח מבצע "קדש". הנחלאים צנחו בסיני, חברו עם אנשי קורס המ"כים של הנח"ל שהיו מסופחים מאז פרוץ המלחמה לחטיבת הצנחנים ולחמו בציר המיתלה, כשמשני צידיו מומטרת עליהם אש תופת.
לאחר קרב המיתלה הוצנחו הנחלאים בא-טור, בדרכם לכבוש את שארם א-שייח.
יחידת המשקים של הנח"ל, שסופחו לחטיבת "גולני" השתתפו בכיבוש מתחם רפיח ב- 31 באוקטובר.
ב- 1956 הוקמו 4 היאחזויות על ציר ניצנה: עזוז (בארותיים), שלח, שבטה ואשלים ושני היאחזויות בפיתחת שלום:כרם שלום ודקל. לגבי חלק מההאחזויות היה ברור מראש שהן נועדו לתפקידי ביטחון וחסימה במקרה של פלישה מצרית אפשרית. ואכן, תקופה קצרה אחרי מלחמת "קדש" נעזבו דקל, אשלים, שלח ושבטה. אחרי מלחמת "קדש" עלתה אופיר בשארם א-שייח.
בשנה זו הופסקה פורמאלית הזרמת ה"בודדים" לנח"ל לשנת הכשרה חקלאית.
1957
לאחר שהוכחה יעילותו המבצעית (מבצע "קדש") נפנה הנח"ל להעלאת רמת האימונים ביחידותיו ולפעולות התיישבות, במרכזן אזרוח יוטבתה – היישוב היחיד בערבה. כן התאזרחו אמציה ונחושה. היאחזות נוספת הוקמה בסיני-רפיח (נעזבה באותה השנה עם הנסיגה מסיני).
ריכוז תושבים ושבויים ברפיח במהלך מבצע קדש
7 מתוך 33 צל"שים שהוענקו לאחר מבצע "קדש" נפלו בחלקם של נח"לאים.
1958
פולמוס בין הרמטכ"ל משה דיין וראשי אגף הנוער והנח"ל על זכות קיומו של הנח"ל.
הוקמה היאחזות נוטרה.
1959
שנה קשה לנח"ל, ירידה במספר המתגייסים לנח"ל וצמצום פעילותו.
עין יהב עלתה על הקרקע בערבה במגמה להקמת המושב הראשון בערבה. הטעם הביטחוני להקמתה היה סמיכות הגבול הירדני, שבו עשו המסתננים כבשלהם.
דמות נחלאית מופיעה על שטר חצי לירה.
Real hp hpe6-a15 exam scenarios & customizable learning experiences our experience in providing review materials for various certification taught us one important thing – items coming out in the admission-writer.com/ exams are constantly changing