95794

פלדמן, אברהם

אברהם, בן אהובה ואהרון, נולד ביום כ"ז בסיון תשי"א (1.7.1951) ברחובות. הוא החל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי "סיני", בעיר הולדתו ואחרי-כן המשיך ולמד בישיבה התיכונית "הישוב החדש" בתל-אביב. אחרי-כן עוד המשיך ולמד בישיבת "כרם דיבנה". אברהם גדל במשפחה, שטפחה בבניה מילדותם את אהבת עם ישראל וארץ ישראל והשתדלה להקנות להם את ערכי התורה, ובעיקר את הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך". ואכן אברהם הצעיר ספג היטב את אווירת הבית והיה הולך ומגלה בדרך חייו את האור הגנוז בו יום-יום, שעה-שעה. מעידים עליו חבריו הרבים, שדברים שראו בו בבחרותו ניכרו בו כבר בילדותו, ובמשך השנים עוד הוסיף אברהם על אותן מידות שקנה בביתו הרבה מעלות משל עצמו, ואף עשה זאת בדרך הקשה של "עבודה עצמית". אברהם גדל בשיכון הפוהמ"ז ברחובות, בסביבה שאורחותיה שונות במקצת מדרך חייו שלו. הוא ידע זאת כבר מגיל צעיר וגם ידע שהדבר מחייב אותו ליתר עשייה. כבר כתלמיד בבית-הספר הממלכתי-דתי התבלט בכישרון המנהיגות הטבעית שלו. ללא כל מאמץ או "שתדלנות" נבחר להיות חבר בועד הכיתה ומרכז חגיגות בית-הספר, והיה הכוח המניע והמדרבן בכל פעילות. בבית-הספר היסודי התחילה להתגבש אישיותו, שסימניה טוב-לב, עירנות, פעלתנות ונכונות תמיד לעזור לזולת. סיפר חברו לכיתה, י' גסנר: "בשלהי לימודינו בבית-הספר היסודי התלבטנו קשה בשאלה, היכן נמשיך את לימודינו. אברהם היה זה שדחף את הכתה לנסוע לשבת לישיבת "נחלים", ואכן בזכות שבת זו המשיך חלקנו בישיבה זו". אברהם עצמו, ששאף תמיד ליותר, המשיך בלימודים בישיבת "הישוב החדש". בשלב זה חש אברהם כי לחייו שלו תהיה צורה אחרת מזו של רוב בני השיכון. למרות זאת לא התנשא ולא התרחק. אדרבא, הוא התקרב אליהם יותר מתמיד, כדי להשפיע ולהאציל עליהם מעושרו הפנימי. ואכן רבה הייתה השפעתו על הנוער הדתי סביבו. הוא הרבה ללמוד עמם, לסייע ולייעץ להם ובהשפעתו החלו רבים ללמוד בישיבות תיכוניות, דבר שלא היה נהוג ב"שיכון". צד אחר, מיוחד במינו בדמותו של אברהם, היה יחסו אל משפחתו. הוא היה קשור בעבותות אהבה ומסירות אל הוריו ואל אחותו הבוגרת. הוא הקפיד על קיום מצוות כיבוד אב ואם, מתוך הנאה ולא מתוך חובה. את אמו שיתף בכל סודותיו ולבטיו ועם אביו נהג להתייעץ בכל עניין, גם קטן וגם גדול. כשעמדה לפניו בעיה נהג לומר: "אני צריך להתייעץ בבית". כשהגיע ללימודים גבוהים בישיבת "כרם", לא התבלט בלימודים, אבל התמיד להיאבק בעקשנות עם החומר הקשה ועמל בתורה מתוך יראת שמיים עמוקה. למרות זאת חש בעומק לבו שאין הוא עושה די למען ארצו ועמו, ועל-כן החליט לתת כמיטב יכולתו ולהתגייס לצבא.

אברהם גויס לצה"ל במחצית ינואר 1970 והתנדב לנח"ל המוצנח. לאחר סיום הטירונות ותקופת האימונים הבסיסיים, יצא לתקופת השירות ללא תשלום באחד ממשקי הארץ. אחרי-כן עבר הסבה לחיל השריון ועבר קורסי יסוד במקצועות השריון. כמנהגו בתקופת הלימודים, כך גם בצבא עמד בתוקף ובעקשנות בכל הקשיים. הוא אף החליט להדר במצוות, שאדם דש בעקביו מחמת שכיחותן, כדי להיות דוגמה לסביבתו החדשה. הוא היה עקשן וקפדן גדול עם עצמו וותרן כלפי אחרים. תמיד דבק במשימות שהוטלו עליו ודרש מעצמו מאמצים ללא גבול. כשהיו דרושים מתנדבים למשימות, שאחרים בקשו להתחמק מהן, היה אברהם ראשון המתנדבים. במלחמת יום הכיפורים השתתף אברהם בקרבות הבלימה הקשים שניהלו כוחותינו ברמת-הגולן. אחרי-כן השתתף גם בקרבות הפריצה אל תוך שטח סוריה. ביום י"ז בתשרי תשל"ד (13.10.1973) התנדב לצאת לחילוץ צנחן פצוע, שנלכד במארב סורי, בסביבות חאן ארנבה. במהלך פעולה זו נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה ואברהם נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קבוצת יבנה, סמוך להיכל ישיבת "כרם". השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.