46859

בן-יעקב, אהרן ("אהרל'ה")

בן אברהם ושרה, ממייסדי כפר הרא"ה. נולד ביום ט' באלול תש"ח (13.9.1948) בכפר. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר בכפר הרא"ה. מילדותו התבלט כבעל מרץ רב, מעורב בחברה ואהב לעזור לחבריו - ולזולת בכלל. בגיל צעיר היה כשהחליף את אביו בעבודות המשק וגם לשכנים הירבה לסייע עד כדי כך שהכל אהבוהו. כאשר סיים את לימודיו בבית הספר בכפר הרא"ה למד בישיבה התיכונית "בני עקיבא" בנתניה. שם, במסגרת של חיי פנימייה, מצא כר נרחב לעזרה לחלשים, לאהבת חברים - וביחסים שבין אדם לחברו נתעלה מאד. כבר בתקופה ההיא נתגלתה אהבתו המרובה לארץ - וחבריו מאותה תקופה כתבו עליו: הוא כאילו היה מחבק ברגליו את דרך העפר במסעיו הרבים על פני הארץ. בהתקרב סיומם של לימודיו התיכוניים ניכרה בו רצינות רבה לגבי בחירת דרכו בחיים. אז החליט לעבור ל"ישיבה" גבוהה ואמר להקדיש את כל חייו ללימוד התורה ולקיום מצוותיה. הוא עבר ל"ישיבה" הגבוהה בנתיבות, הלא היא "ישיבת הנגב". ב"ישיבה" זו היה מדקדק מאד מאד במצוות, התמיד בלימוד התורה עד שעה מאוחרת בלילה ורצה להגיע לשלימות מידותיו של בן תורה. אחרי מלחמת ששת הימים, בה התמסר להקמת ביצורים, העיק עליו מצפונו והתעורר בו רצון עז להיחלץ להגנת העם, אף כי היה פטור מחובה זו כבחור ישיבה. אז עבר לישיבת "כרם דיבנה", אשר במסגרתה עוברים בני ה"ישיבה" טירונות ואימון מתקדם; זה היה ביולי 1967. בעת שירותו בצה"ל השכיל לנהוג בתנאי שדה על פי המצוות ואת ההפסקות כולן ניצל ללימוד התורה. תמיד היתה בת-צחוק מרחפת על פניו והיה נוהג כבוד בכל בן תורה מתוך הכנעה וענווה ורץ לשמוע דברי תורה מפי כל אחד - מקטן ועד גדול. צנוע ועניו היה ועל עצמו לא רצה לדבר כי ההתרברבות לא היתה לפי רוחו. אוהב שלום היה ורודף שלום. רבים הם הסיפורים על עזרתו הפיסית לחבריו; כן היה מעודד בחיוכו המלבב את החבר'ה, שעמדו על סף היאוש בגלל מצב קשה שבו היו נתונים. אך ביום י"ז בשבט תשכ"ט (5.2.1969) יצא למילוי תפקידו וכתוצאה מעלייה על מוקש נפל; זה היה ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר הרא"ה. מפקד מחלקתו כתב מכתב תנחומים להוריו בשמו ובשם כל המחלקה ובין השאר כתב כדברים האלה: "אני הייתי מפקד מחלקתו של בנכם היקר מכל... הורים! כשם שאבד לכם בנכם, אבד למחלקתנו אחד הבחורים הנחמדים ביותר שהכל אהבוהו והכל רצו להיות במחיצתו. אני נזכר היום בדמותו - דמות החייל הדתי, שתמיד ידע לשמור על מצוות התורה באישיותו ותמיד שמר להזכיר לנו, המפקדים, את מקומה של התורה בתוכנו". ביום השנה לנופלו נערכו אזכרות לאהרן ב"ישיבת הנגב", ב"כרם דיבנה", ב"כפר הרא"ה" ובישיבה התיכונית בנתניה. ביום השנה לנופלו נורתה אבן פינה לשיכון רמי"ם נוה אהרן על שמו על ידי מרכז ישיבת "בני עקיבא" בישראל. ביום השנה נחנך ב"ישיבת הנגב" היכל מפואר הנקרא "היכל אהרן". בישיבה התיכונית בנתניה הוקמה על שמו ספרייה תורנית. בישיבת "כרם דיבנה" קיימת קרן להנצחת זכרו (ואף לזכר דויד לנדאו); קרן זו מוציאה ירחון לחייל "בלכתך בדרך" ובו לקט רעיונות בענייני הלכה הערוך בצורה קלה - והוא מיועד לחיילים דתיים בצבא. בבית הספר בכפר הרא"ה נערך מדי שנה חידון בתורה על שמו ופרסים מוענקים לזוכים ולמצטיינים בו. חוברת לעילוי נשמתו הנושאת את שמו במלאת שנה לנופלו יצאה על ידי קרן הנצחת הקדושים מיסוד ה"ישיבה" "כרם דיבנה". הרב עוזי קלכהיים הוציא חוברת לעילוי נשמתו מטעם "חוג ידידי המדרשיה בישראל" - והיא תדפיס מ"ניב המדרשיה".