בנם של נועה ויעקב (קובי). נולד ביום י"ד בטבת תשס"ג (19.12.2002) במדרשת בן גוריון, יישוב קהילתי ברמת הנגב. בן בכור להוריו, אח ליפתח ואיתמר.

אורי גדל והתחנך במדרשת בן גוריון, למד בבית הספר היסודי "צין" והמשיך בלימודיו ב"תיכון לחינוך סביבתי" במגמת מוזיקה.

כבר בצעירותו התגלה כילד של נתינה, בעל לב רך, מלא אהבה ועם רצון אדיר של השפעה, סיפר אביו. תכונות אלו ליוו אותו בתנועת נוער, תחילה כחניך ובהמשך כמדריך.

בתיכון התגלה אורי כמלחין מחונן שחיבר יצירות מוזיקליות מורכבות המשלבות כלי נגינה רבים. "תלמיד מוכשר וצנוע, עדין נפש ומיוחד" תיאר אותו רכז מגמת המוזיקה בתיכון שבו למד. המנחה שלו, פרופ' מיכאל וולפה, הגדיר אותו כ"כישרון יוצא דופן, אחד בדור". "חיכתי לתלמיד כזה 20 שנה" ספד לו מורו האהוב.

אורי הלחין מגוון יצירות נפלאות, אותן הוא פרסם בעמוד שניהל באתר יוטיוב בשם

"Uri Bar Or":

https://youtube.com/@uribaror3269?si=dP1YLT7TDxXbJHPc

בין יצירותיו, בולטת היצירה "קצב הלב" אותה כתב כחלק מפרויקט הגמר שלו ובה פרטיטורה (ספר תווים) עבור שנים-עשר כלי נגינה שונים. היצירה בוצעה במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר" בדיוק ביום הולדתו השמונה-עשר על ידי חמישים ואחד נגני התזמורת הקאמרית הישראלית. סרטון הפסטיבל זמין לצפייה באתר יוטיוב.

עם תום לימודיו התיכוניים החליט אורי לדחות את השירות הצבאי לטובת שנת שירות בירושלים. בשנת השירות שבה את לב הנערים אותם הדריך וזרע זרעים שלימים נבטו והבשילו. אחד הזרעים היה הקשר שלו עם חניכה, תלמידה בכיתה ט' שאותה לימד את תוכנת ההלחנה בסבלנות אין קץ ובאמפטיה במשך תקופה ארוכה. לימים חניכה זו שובצה לתפקיד של מלחינת תזמורת צה"ל.

במקביל לשנת השירות השתלב במסלול השירות של גרעין נח"ל. "חבריו לגרעין ומדריכיו ציינו שהיה הדבק של הגרעין ושדאג תמיד לאיחוד הקבוצה ולכך שכולם ירגישו בטוב ורצויים", סיפר אביו.

בתאריך 12.12.2022 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות כלוחם בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. הוא עבר הכשרות שונות ויצר קשרים חברתיים, משרה אווירה נינוחה וחיובית על סובביו. בסיום ההכשרה הוצב לתפקיד מש"ק (מפקד שאינו קצין) תקיפה בחפ"ק מ"פ (חבורת פיקוד קדמית של מפקד הפלוגה) והיה מוערך מאוד על ידי מפקדו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר,

פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ,על שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, החל צה"ל בתמרון קרקעי ברצועת עזה. במהלך התמרון לחמו אורי ויחידתו בצפון הרצועה, מנהלים קרבות עזים מול עשרות מחבלים ומחסלים חוליות טרור רבות.

ביום ה-29 בנובמבר 2023, לאחר שיצא להפוגה קטנה מהלחימה ברצועה, פרסמה אימו פוסט קצר ברשת פייסבוק: "סוף-סוף אחרי כמעט חודשיים יצאת לכמה שעות לארץ. שמור על עצמך ילד שלי".

אחרי שמונה חודשי לחימה בכל גזרות עזה, במאי 2024 עבר הגדוד ללחימה באזור רפיח בדרום הרצועה. מתוך כוונה למצוא חומרים מודיעינים ורמזים על מיקום החטופים הרבים.

ב-28.5.2024 פלוגתו של אורי ביצעה פשיטה על מרפאה של אונר"א בעיר רפיח. הפשיטה נעשתה באיטיות תוך שום שכל והקפדה על כל הסיכונים הצפויים. ארבעה חיילים מפלוגת החוד וארבעה חיילים מחפ"ק המ"פ נכנסו למבנה שבו הוטמן בצורה נסתרת מטען רב עוצמה, שהתפוצץ וגרם למותם של אורי ושני חיילים נוספים: סמל-ראשון אמיר גלילוב וסמל-ראשון עידו אפל. ארבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קשה.

סמל אורי בר אור נפל בקרב ביום כ' באייר תשפ"ד (28.5.2024). בן עשרים ואחת וחצי בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במדרשת בן גוריון. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

כתבו הוריו: "אורי היה טוב לב, חכם, יפה תואר, מוכשר, אכפתי, רגיש, מלחין מחונן, חבר אמת".

ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב ספד לו: "אורי, אתה ידעת להפיץ טוב לסביבתך דרך המיתרים והצלילים. ידעת לחבר תווים למילים של מוזיקה שגרמו למי ששמע אותך להתרוממות ועונג. ידעת באמצעות הצלילים להביע כאב ולהביע אהבה. ידעת לחנך לדרך ארץ וכגדול המחנכים עשית זאת בדרך ארץ: עשית זאת בתנועה ובשנת השירות, בשכבה ובקהילה, תמיד היווית דוגמה אישית. לא ויתרת לעצמך, חקרת ולמדת את מה שאהבת.

כאן מבית העלמין רואים את סמטת הבית בו גדלת, מכאן אנחנו רואים את עוגני חייך: שבילי המדרשה, שפת המדבר, בית ספר צין, התיכון הסביבתי, התנועה. בכל אחד מהם הטבעת חותם. איש צעיר ועדין, איזה חיים מלאים, איזה חיים משמעותיים, איזה חיים של יצירה, איזה חיים שכבר לא יהיו".

להנצחתו חיברה אימו, מדריכת ריקודי עם, ריקוד שורות המבוסס על ריקוד שאותו יצר אורי בכיתה י' לחברי שכבתו. ריקוד זה נרקד לזכרו בהרקדות ברחבי הארץ, והוא זמין ביוטיוב:

בנוסף חיברה אימו ריקוד מקורי על פי השיר של להקת "שלוה" ששמו ״הדלת תהיה פתוחה״, המוקדש לבנה ומספר כמה הדלת של אורי הייתה פתוחה לכל מי שהיה קצת שונה או מיוחד. גם את הריקוד הזה אימו מפיצה בהרקדות השונות ברחבי הארץ, והוא זמין ביוטיוב: