510584

דגני, אמיר

בן בתיה ואברהם, נולד ביום ט' בתשרי תשכ"ד (27.9.1963), ערב יום הכיפורים, בחדרה. בנעוריו נדד עם הוריו בחוץ-לארץ. את לימודיו התחיל בבית-ספר יסודי במיניסוטה שבארצות-הברית, שם למד שלוש שנים. אחרי-כן חזר ארצה, המשיך את לימודיו בבית-ספר יסודי ברעננה, ונסע שוב עם משפחתו, הפעם לבוסטון, שם למד שנה. את שלוש שנות לימודיו האחרונות השלים בבית-הספר התיכון על-שם אוסטרובסקי ברעננה.

בינואר 1982 התגייס לצה"ל ושירת תחילה בנח"ל כחבר גרעין. עבר אימוני טירונות כלליים, ובסיומם התנדב לקורס טיס. סיים בהצלחה את החלק הראשון של הקורס ועבר קורס צניחה. אולם אמיר התלבט והחליט שייטיב לתרום לצה"ל כלוחם ומפקד חי"ר. מפקדיו בקורס הטיס כיבדו את החלטתו ואיפשרו לו לחזור למסגרת הנח"ל, תוך הבטחה שיוכל בכל עת בעתיד לשוב ולהשלים את קורס הטיס. הוא הוצב ביחידת נח"ל, עבר אימונים וסיים קורס מ"כים כחניך מצטיין. הוענקה לו דרגת סמל. במבצע שלום הגליל לחם בלבנון. באוגוסט 1983 חזר לבית-הספר לטיס. אהבתו לטיסה לא ידעה גבול ומפקדיו קידמו בברכה את שובו לחיל-האוויר ולקורס הטיס.

ביום י"ד בתשרי תשמ"ד (21.9.1983) ערב חג הסוכות, שכר עם חבר לקורס מטוס אזרחי. המטוס המריא, אך כעבור זמן קצר נפל והתרסק. שני החיילים שטסו בו ניספו. אחד מהם היה אמיר. בן 20 היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברעננה. השאיר אחריו הורים ושני אחים.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אחרי תקופה קצרה בבית-הספר לטיס התבלט משכמו ומעלה. הוא הגיע לקורס והיסס. עמד בכל הלימודים ובדרישות המיון הקפדניות ביותר. בכל זאת החליט לעזוב את הקורס, ולא כדי לחפש חיים קלים. הוא עבר מסלול חי"ר, ושוב כחייל מצטיין. אחרי כן חזר לקורס טיס בהחלטה נחושה, השתלב, עזר, דחף וביצע את כל המוטל עליו. פשוט חייל ואדם נהדר. אהבת הטיסה והרצון להצליח היו חזקים, עד שגם חופשותיו נוצלו לטיסה - עד שבאחרונה שבהן מצא את מותו".