97090

בוזגלו, דוד

בן אליהו-אליס ורחל. נולד ביום ז' באלול תשט"ז (14.8.1956) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי 'קשט' שבירושלים, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר 'מעלה' שבירושלים. דוד קיבל חינוך דתי בבית ובבית-הספר. משהתבגר ניתק עצמו מן החינוך הדתי, והשלים את לימודיו בבית-הספר האקסטרני 'מסד' ועמד בהצלחה בבחינות-הבגרות. בעת לימודיו בבית-הספר התיכון עבר דוד את אימוני הגדנ"ע. הוא אהב ספורט והצטרף למועדון קליעה, השתתף בתחרויות במועדון וזכה באות הקלע בשנת 1972. בזמנו הפנוי הרבה להתאמן בקליעה למטרה ברובה-אויר. דוד למד קראטה בבית-הילד בירושלים והשתתף בקביעות באימונים. הוא אף למד לגלוש על המים ולעתים מזומנות עסק בסקי-מים ובנהיגה בסירות-מירוץ. התעניין בתחומים נוספים בספורט והרבה לשחות ולשחק כדורגל וכדורסל. דוד היה מקובל ופעיל בחברה וחביב על כולם. במסגרת מחנה- נופש עם חבריו לכיתה נבחר להיות ראש-העיר הצעיר בכפר-ויתקין והיה מדריך בימי- הפגרה בקייטנות נוער.

דוד היה בעל מזג נוח, גילה פתיחות אל אנשים וידע להושיט לזולתו יד לעזרה בעת משבר, תכונה שבאה לגילוי הולם בעת שירותו בצה"ל. דוד היה עלם תמיר, נעים-הליכות וטוב-לב. הצטיין בחוש-הומור בריא וביכולת לחקות קולם של אנשים. אחרי שחרורו מצה"ל התכוון לטייל בעולם, להכיר תרבויות ומנהגים חדשים ולהעשיר את ידיעותיו ואת ניסיון-החיים שלו.

דוד גויס לצה"ל בינואר 1975 והתנדב לשרת בנח"ל. הוא הצטרף לגרעין בקיבוץ זיקים. לאחר הטירונות ולאחר גמר משך השל"ת, נשלח לקורס מ"כים. על-אף האימונים הקשים הצליח דוד לשמור על מורל גבוה ביחידתו ועזר הרבה לחבריו המתקשים באימונים.

ביום ט"ו בטבת תשל"ו (19.12.1975) נפל דוד בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.

אמו של דוד כותבת עליו: "דוד היה בחור נפלא, עם הרבה הומור, לב חם, אוהב ומבין. בבית אף פעם לא התאונן, תמיד ידע להסתדר עם מה שיש לו, לנו, רחש תמיד כבוד. כשהזדקקנו לעזרה כל-שהיא, תמיד היה במקום מוכן לעזור. שלו כמו יתר הבחורים בגילו דוד לא נהג לבקש מאתנו כספים לבילויים או לכל דבר אחר; להפך, תמיד דחה אותנו בטענה שיש לו. גם את לימודיו ב'מסד' הוא מימן בעצמו, בבקרים למד ובערבים עבד פה- ושם. את הבעיות שלו השתדל תמיד לפתור בעצמו, ואילו בחוויות שלו נהג לשתף את כולם. היה בחור בעל נפש ישרה וענוה, שידע לעזור ולשמח אחרים. כולם אהבו ונהנו להיות בחברתו ולשמוע את צחוקו המתגלגל".

הוריו תרמו ספר-תורה לזכרו בבית-הכנסת של העדה המרוקאית שבשכונת קטמון בירושלים.