בנם של וובאלם ודגו. מטאדל נולד באתיופיה, בצפון המדינה, ביום כ״ד באלול תשנ״ז (26.9.1997). ילד שני להוריו, אח צעיר של פנטנש. המשפחה חיה ברווחה, הוריו של מטאדל היו חקלאים שהתפרנסו בכבוד רב מעמלם.

ב-1999, כשמטאדל היה בן כשנתיים, החליטו הוריו לעלות למדינת ישראל. הם עזבו את הכפר שהתגוררו בו במשך שנים רבות ועברו לעיר גונדר, שם המתינו במשך שנתיים במחנה לקראת עלייתם.

בחודש אוקטובר 2002 עלתה המשפחה – ההורים ושני הילדים – לישראל. כאן נולדו עוד שלושה ילדים: מילוקאן, אלמנשה וגנט.

עם עלייתם התגוררו בני המשפחה שנה במרכז קליטה בקריית חיים. מטאדל התחיל ללמוד בגן ועד מהרה קלט את השפה העברית והשתלב מצוין בין ילדי המקום. לאחר כשנה במרכז הקליטה קנו ההורים דירה בנתניה והמשפחה עברה לגור שם. מטאדל התחנך בנתניה, תחילה בבית הספר היסודי ״יבנה״ ומשסיים את לימודי היסוד בהצלחה המשיך לחטיבת הביניים ״ריגלר״.

כעבור שלוש שנים החליט מטאדל שרצונו לעבור לחיות וללמוד בכפר הנוער ״הודיות״ הסמוך לטבריה. הוא הגיע לכפר הנוער, השתלב היטב במקום וכעבור כמה שנים סיים שתים-עשרה שנות לימוד במגמת לימודי משטרה, לימודים המתנהלים בשיתוף עם משטרת ישראל, בהצטיינות.

בעקבות הצלחתו בלימודים בסוף כיתה י״ב מטאדל נבחר להיות אחד מתלמידי המגמה שיצאו לפולין במשלחת של בוגרים מצטיינים.

מטאדל תמיד חלם להיות לוחם. כחצי שנה מסיום לימודיו, בתאריך 20.3.2016, הוא התגייס לצה״ל ושובץ להיות לוחם בחטיבת הנח״ל. מטאדל שירת בגדוד ״שחם״, בפלוגה המסייעת ובמחלקת המרגמות.

סמל מטאדל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט״ז באלול תשע״ז (6.9.2017), בעת שהיה במוצב ״גלדיולה״ בהר דב שבגבול לבנון. בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. ״למטאדל היה מקום חשוב בין הבריות״, כתבו אוהביו, ״הוא הרבה לעזור להם והיה שותף מלא בהגנה על תושבי מדינת ישראל. מטאדל, המשפחה לעולם לא תשכח אותך״.