רון נולד ב-23.3.1998, כ"ו באדר התשנ"ח, בשעה 23:00 בבית החולים משגב לדך בשעה 23:00. הבית בו רון גדל היה ברחוב כצנלסון 7/6 בירושלים.

רון ילד רביעי לבועז ולבנה ואח לשני (1984), דור (1987)  ונוי (1991).

רון נקרא בשם שני, יצחק, על סבו יצחק שנפטר ב-1.3.1993.

רון, ילד שמח ודעתני, אהב לשחק בלגו ובפאזלים. רון תמיד אהב מאוד חברת ילדים. רון גדל בחברת אחים גדולים וסיגל לעצמו התנהגות בוגרת שלא הייתה אופיינית לבני גילו, יחד עם זאת אהב להשתולל, לשחק, להשתטות ככל ילד. בשנת 2000 רון הולך לגן פרטי, גן דליה בירושלים. גן פעוטות שמפתח ילדים לעצמאות, יצירתיות וסקרנות וכבר שם החל בלימודי אנגלית. חבריו הטובים מתקופה זו, אריאל וחן מרק(תאומים) ספטמבר 2002, ספטמבר 2003, רון מבלה בגן טרום חובה ״ גן הורדים״  עם הגננת צילי וגן חובה, גן עירוני בקרבת הבית ברחוב כצנלסון בירושלים.

ספטמבר 2004 רון הלך לכיתה א', בביה"ס "הנרייטה סאלד". מהר מאוד רון למד קרוא וכתוב בעברית ובאנגלית (בשיעורים פרטיים אצל שרה חנוך). רון היה פעיל מאוד בספורט: משחק בקבוצות בילדים של בית"ר ירושלים בקבוצת הכדורסל בבית הספר ויותר מאוחר לומד באופן פרטי טניס. חבריו מתקופה זו, ניצן מגדל, רון מנס, חן ואריאל מרק, ירין זיו, נדב ונאור.

ספטמבר 2010 רון נרשם לחטיבה הצעירה ב"גימנסיה רחביה" בירושלים, נפרד מחלק מחבריו ורכש חברים חדשים. באותו זמן רון גר ברחוב אבא חלקיה בירושלים

30.3.2011 רון חוגג בר מצווה בבית הכנסת יישא ברכה ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, סבא יוסי מלמד אותו ורון מלא גאווה לעמוד בציפיות.

בנאומו אמר רון ״תודה להורי שעזרתם לי, לא רק לדעת מי אני, אלא להיות מאושר ממי שאני״ ומוסיף ״לאחי ואחיותי שעמדו לצידי, הדריכוני והשפיעו עלי, שיצליחו בדרכם, שחייהם יהיו מלאים בחיוכים, חום, אהבה ואושר. אחיו ברכו:״זהו כבר גדלת ועם השנים את כולם הקסמת. אתה פשוט נער מדהים, אותך אנחנו כל-כך אוהבים. הוריו כתבו ״העולם מחכה לך בן, ולעולם עוד תתן הרבה״. לאחר ארוחת הצהריים יצאנו לסיור משפחות וחברים בגן החיות המרשים בירושלים.

בספטמבר 2011 רון משתתף במסיבת הכלולות של שני שנשאת לניתאי וב-22.8.12 נולד לרון אחיין בשם יובל.

ספטמבר 2013 רון נרשם לביה"ס תיכון "תיכון חדש" עקב מעבר המשפחה מירושלים לתל אביב ברחוב אליהו ברלין 11/4. רון אוהב במיוחד את לימודי הגיאוגרפיה ומשקיע את זמנו ואהבתו במשחקי מחשב. רון לומד באופן עצמאי תכנות ויוזם ומתכנת אפליקציה לבילויים בתל אביב בשם "night party" עם חברו הקרוב אדיר.

לפני הגיוס, מרץ 2016, רון יוצא לטיול סקי בשוויץ עם הגברים במשפחה (בועז, ניתאי דור ורון).ולאחר מכן כמתנת גיוס, כל המשפחה נוסעת לחופשה משפחתית, נסיעה לחודש לארה"ב (אוקטובר 2016), מחוף לחוף.
שני טיולים שייצרו חוויות משפחתיות משמעותיות.

כמה שבועות לפני הגיוס, רון מחליט לעשות רשיון נהיגה   ומצליח לעבור בטסט הראשון.

רון מתגייס לחטיבת הנח"ל, גדוד 932 ב-22.11.2016, עובר טירונות והכשרה של לוחם. אהבתו לקליעה ומקבציו הטובים  מובילים אותו לקבל את תפקיד הקלע. רון מצטרף כחבר סגל למפל"ג אוגוסט 17, כנהג מ״פ ונהנה מהשירות ומחבריו לצוות.

ב-30.11.2017 רון מקדים לחזור מרגילה כדי להצטרף אל חבריו לתגבור אבטחת ישובים, בגזרת חברון. ההמתנה להסעה הן הדקות האחרונות לחייו, בשעה 21:26 רון נרצח בדקירות סכין ע״י בדואי ישראלי תושב פזורת כסייפה, בשם חלאד אבו ג'ודה, שתכנן להרדים חייל ולחטוף אותו לצורך שחרור אסירים פלסטיניים. זאהי אבו ג'ודה, אחיו למחצה (אבא משותף) היה שותף לתכנון.

רון נרצח בכיכר מרכזית בערד (מפגש רחובות: הקנאים וחברון). תושבי העיר הוכו בהלם והתקשו לחזור לשגרה  עקב הרצח. הרוצחים נתפסו יומיים אחרי הרצח במאמץ משותף לשב״כ, משטרה וצה״ל.

הוריו, אחיותיו, אחיו של רון, חבריו החיילים, חבריו ללימודים ומשפחתו המורחבת, מוריו, מחנכיו וכל מי שהכיר את רון נשבר בליבו על האובדן. עם קבלת הבשורה המרה, החליטה המשפחה הקרובה לתרום את קרניות עיניו התכולות והטובות. רון כשמו, ציווה לנו במותו שמחה וצחוק לצד הצער והכאב שילוו אותנו.

כ-2000 בני אדם הגיעו לבית העלמין הצבאי, בקרית שאול כדי ללוות לוחם הנח״ל, סמל רון יצחק קוקיא, שנרצח בפיגוע דקירה בערד. מאות חיילים, לצד בני משפחה וחברים רבים, הקשיבו להספדים שהשמיעו השר אופיר אקוניס שקרא לו הנסיך הקטן, מפקד בסיס האימונים של החטיבה, יואב כצנלסון, מחנכו של רון מתיכון חדש, דביר לוי. לאחר מכן ספדו ההורים, האח ואחיותיו של רון-אף עין לא נותרה יבשה.

״אהובי, ילד קסום, עדין ורגיש, ילד חם ואוהב וגבר חזק ואיתן שתמיד רצה חיבוק ועוד אחד מאמא״ ספדה האם לבנה בבכי. ״היום כשנשקתי לך וחיבקתי שוב ושוב, ניסיתי לחמם את גופך ורכנתי עליך, עייפת, עינייך עצומות כלואות, שפתיך הדוקות ושותקות, כי בדקות האחרונות, כשרצית חיבוק ועוד אחד מאמא, לא הצלחתי להחזיק בך. לך לדרכך בני, מלאכים יקבלו את פניך. לך לדרכך חבוק בזרועות אלוהיך״

האב בועז ספד לבן הזקונים שלו ואמר:  ״רון שלנו חונך לאהוב בני אדם ולכבדם, הן במשפחה והן בחברה, וגם חונך ל״כבדהו וחשדהו״,במיוחד כלפי זרים. נראה לי כי רון לא היה מספיק חשדן, ביום חמישי בלילה שבו נרצח על ידי אנשים שפלים אוייבי המדינה ואזרחיה… הבטחון האישי והלאומי הוא נדבך מרכזי יחד עם ערבות הדדית וההיבט הבטחוני, האזרחי והכלכלי. אני קורא במעמד הכואב הזה לכלל האזרחים מכל הדתות והזרמים להיות יותר סבלניים האחד לשני ופחות ביקורתיים, שכל קבוצה תשאף להגיע להיות יחד עם האחרים ולא על חשבונם״.

דור, אחיו הגדול של רון אמר מעל הקבר הטרי:״רון אהוב שלי, האח הקטן הטוב בעולם. הכאב גדול מנשוא והלב נקרע לגזרים. רון תינוק שכל הבית חיכה לו בכיליון עיניים, ואני זוכר את ההתרגשות כשאמרו לי שיש לי אח. תינוק יפייפה תכול עיניים, סקרן ומרבה אור שהרבנו להשתעשע יחדו. סלח לי שלא הייתי לצידך ביום חמישי כדי להגן עליך בגופי ולהדוף מעליך כל רע. יחד היינו מנצחים הכל״.

האחות נוי נפרדה ואמרה:״האח הקטן שלי ושל כולנו, מי האמין שאעמוד ליד ארון הקבורה שלך ואפרד ממך לשלום. פרידה שאני לא מעכלת ולא אעכל עוד זמן רב. אני מתחננת שיעירו אותי מהסיוט הזה. אני חושבת עליך ללא הפסקה ומדמיינת אותך מחייך אליי ועוטף אותי באהבה. תמיד היית ילד וכך לנצח תישאר. אנחנו כבר לא ארבעה אחים, נשארנו שלושה אבודים״.

והאחות הגדולה, הבת הבכורה במשפחה, אמרה בקול חנוק:״כשמלאו לך 14 שנים, הפכתי אותך לדוד, יובלי זכה בך. אתה קסם שהפך לגבר חכם, צנוע ורגיש, שובב ופיקח, קסם של גבר שתמיד יישאר תינוק יפייפה שלנו. היום אני מלווה אותך בדרכך האחרונה, משחררת את נשמתך ומנסה לשכנע שאתה בדרך למקום טוב יותר. שמור עלינו מלמעלה, תסביר למלאכים שלידך שעייפנו ושלח לנו כוח להתמודד עם האסון הזה. סלח לנו שלא חיבקנו אותך בנשימותיך האחרונות״.

חברים כתבו:

רון היה בחור צנוע, אהוב על חבריו, מצחיק,י דע להכיל ולהקשיב, אהב לעזור ולתמוך בחבריו, ״לב זהב״ היה כינויו.

אדיר כתב (תיכון חדש) ״החבר שהיה לי לאח ולא הייתי זקוק לעוד חבר, כמו דוד ויהונתן, בחיינו לא נפרדנו ועם מותך תשאר בליבי לעולמים״. ניצן כתב (נח״ל הכשרה) ״קוקי, אתה מנסה להיות אתה, מקרין את האור הטמון בך,  בדיוק כמו שהובלת לצד בניה, דמותך תוביל אותנו בהמשך״,

ניצן מגדל:״ילד טהור, מקור אושר, סיפקת לי מקום בטוח של צחוק ואפשרות להתפרק. איתך יכולתי להיות הכי אמיתי ושטותניק. תמיד למדתי ממך דברים, היית קרן אור בימים קשים ונתת לי מוטיבציה. הנחת אותי לקחת אחריות, מגיע לך חיים שלמים…

איילון (נח״ל הכשרה) כתב ״חבר שלי, אחי, חי בליבי ונשמתי״

בניה להב, מ״מ 2:״בחור צעיר עם שאיפות ורצונות להיות לוחם. להיות קלע. כבר במטווח הראשון היה ברור שלרון יש כשרון. הוא החזיק בתואר היורה המצטיין במשך שבועות הקליעה. קשה לכתוב על חייל בלשון עבר,חייל שעד לפני כמה חודשים היית האבא והאמא שלו,החייל שהוריו הפקידו בידך לשמור עליו״ והוסיף ״נחבק את משפחתך היקרה בשבילך וננסה למלא את החוסר הבלתי אפשרי שהותרת בלכתך.אוהב אותך המון אחי״.

ענב:״קוקי,חבר יקר שלי,ילד מקסים,חייכן וטוב לב,מהבודדים שהצליח להצחיק אותי ברמות כל כך גבוהות,אוהב אותך קוקי ותמיד אזכור אותך בליבי,אתה אדם מיוחד״

לירון (נח״ל הכשרה):״קוקי ספר לי שקשה לו להיות רחוק מהמשפחה וחוסר התקשורת איתם מאוד משפיע עליו.הוא אמר שאם יש משהו שמחזיק אותו זה אחיו ואבא שלו שגם היו חירניקים.חיזקתי אותו,חיבקתי אותו חזק חזק,הוא חייך אלי בחיוך הטוב שלו עם העיניים הכחולות התמימות…״

שאול (נח״ל הכשרה):״הסתירה בין אדם טהור כל-כך לבין רצח שפל,הסתירה בין הרצון לנקמה,להבנה שכלום לא יחזיר אותך,הסתירהבין הרצון לצעוק את גודל הזוועה,שכולם ישמעו,לבין שאר העולם שממשיך כהרגלו,הסתירה שהמוח לא מסוגל לעכל בין אדם  שהיה,לאדם שאינו״.
רון תכנן ללמוד קורסים שיקדמו אותו בהתעסקות בתחום שאהב יותר מכל, פיתוח אפליקציות במחשב.כבר בכיתה ב׳ כתבו עליו חבריו רון יהיה איש מחשבים.(מה נעשה כשנהיה גדולים) .

רון אהב מוסיקה ישראלית עכשווית ומוסיקת האוס. רון אהב לאכול פסטה בכל צורה: בולונז, רביולי בטטה, לזניה, שניצלים המבורגר, פיצה, מרק קובה סלט עם אורז וגם סטייק פילה.

המשפט השגור בפיו: "אדם צריך לדעת להגדיר את עצמו (אופי,שאיפות,דרך חיים…) וליהנות מהקיים", זוהי תמצית חייו.

***הנצחות

כבר בשבעה גלי בירמן, חברה ללימודים מתיכון חדש עיבדה הלחינה ושרה שיר מרגש לזכרו של רון "רגע מלאך" .גלי ניגנה ושרה את השיר לראשונה,עם תום השבעה,על קברו של רון.השיר מלווה את המשפחה ואת המצגת של רון  השיר הושמע בגלי צה״ל.

*זמן קצר לאחר השבעה חבריו לצבא ערכו מרוץ לכבודו בחוף תל אביב.

*אוהדי הכדורגל של מכבי תל אביב ובית״ר ירושלים כבדו את רון בשלטים במשחקי קבוצתם.הנהלת בית״ר אף הקרינה תמונות רון במסכי הענק באצטדיון טדי.

*בגמר אליפות הכדורסל של  בתי הספר התיכונים בו השתתף תיכון חדש הונצח רון בשלטים ובטקס הענקת המדליות,השחקנים ענדו סרט שחור על הכתף.

*במסגרת פרויקט העלאת ספרי תורה מחו"ל, הוכנס ספר תורה על שם רון בביה"ס ״אושא יחד" ברמת גן, ביה"ס ייחודיי בו לומדים חילוניים ודתיים.

*בחג החנוכה, תושבי ערד והמשפחה הדליקו נר ראשון של חנוכה בכיכר בו נרצח רון  *בט״ו בשבט נערכו בכיכר נטיעות ביוזמתן של ארגון נשים עושות שלום.

* נערך ערב עיון לזכרו של רון בסיפרייה העירונית.

• נערך טיול ג’יפים של חברים,בני משפחה ותושבי ערד מהכיכר בערד לבריכת צפירה.
• *מקהלת ילדי ערד,הקדישה השיר הראשון בכנס מקהלות בבאר שבע- בן יפה נולד של נורית הירש ,בעיבוד מחודש של המנהלת ילנה מוסקוביק , לזכרו של רון.

*המשפחה תרמה על שם רון שלוש ערכות החייאה, אחת לארגון זק"א ושתיים לארגון איחוד הצלה בסניף ערד*משפחת קוקיא המורחבת תרמה את שיפוץ עזרת הנשים בבית הכנסת יגיע כפיים שבירושלים  ע״ש רון יצחק קוקיא ז״ל.האולם הראשי שופץ לפני כשנה ובית הכנסת נקרא ע״ש סבו של רון,יצחק קוקיא.

***הנצחות מתוכננות-

*אומן המתכת מערד, איציק גמליאל, התנדב להכין פסל בעיר ערד להנצחתו של רון. הפסל מורכב מחנוכייה ממתכת ושלושה ספסלים כל אחד מהם הן אותיות שמו של רון. הפסל יוצב בפארק יהושפט שהולך ונבנה. הפסל מסמל את המסורת שנוצרה מיד לאחר הרצח בערד, הדלקת נר ראשון של חנוכה והרצון של התושבים והמשפחה להכניס אור לחיים. הספסלים השזורים באותיות שמו יהיו לישיבה, לטיפוס ומשחק.

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, עם ענת ראש לשכתו ומרים מהנדסת העיר אמונים על הביצוע יחד עם האומן.הפארק מתוכנן להפתח בחנוכה 2018 עם הפסל בתוכו.

*ספר קורות חייו של רון,תמונות ואבני דרך בשם ״הילד הזה הוא אני״ מתוכנן ע״י המשפחה ובני הדודים של רון.

*נתרם ע״י המשפחה,לוח זכרון ושולחן תפילה, בבית הכנסת שבבניה בפתח תקוה,ע״ש לוחם הימ״מ והצנחן פסקל אברהמי ז״ל

*יחנך אולם לימודים בבית מדרש בגבעת שמואל, תרומת חבר אביו של רון.

*יחנך חדר לימוד ״החדר המלא״ בביה״ס הנרייטה סאלד בירושלים,החדר יקבל אליו תלמידים שיעסקו בלימוד חלופי ללימוד בכיתה,במטרה לקדם ילדים לפי דרכם.

יהי זכרו ברוך