רקע כללי

רשימת ההאחזויות נערכה נכון לשנת 2015. 
המקור העיקרי למידע - "לנו המגל הוא החרב" א' ו-ב', מאת יאיר דואר, בהוצאת יד טבנקין ומשרד הבטחון

[לקריאת חלק א' כספר דיגיטלי - לחצו כאן]
קריאת חלק ב' כספר דיגיטלי - לחצו כאן]

 ראשיתו של הנח"ל בשלב הראשוני של יציקת דפוסים ממלכתיים.

העלאת רעיון ההיתישבות הבטחונית הוא חלק מתפישה שבאה לידי בטוי בדברי דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון דאז: "חוק שרות הבטחון המונח לפניכם מכוון להנחיל לצבאנו שתי תכונות יסוד, הדרושות לבטחוננו: כושר צבאי וכושר חלוצי. השנה הראשונה בשרות תוקדש בעיקר לחינוך חלוצי במסגרת צבאית. לאחר אימון ראשוני יישלחו השנתוניםן בני 18 ומעלה, בני הארץ ועולים, נערים ונערות, להכשרה חקלאית. ההכשרה החקלאית תאפשר הקמת יישובי ספר, שבלעדיהם לא יכון בטחון המדינה. יישובי הספר לא יהיו יישובי קסרקטין של חיילים, אלא יישוב משק. תושבי היישובים הללו, העלולים להיות נתקפים ראשונים בכל פלישה של צבא סדיר או של כנופיות בלתי סדירות, מן הדין שידעו כולם, גברים ונשים, לאחוז בנשק ולהשתמש בו כהלכה."

בנאום זה קבע יסוד בטחוני-צבאי של ההתיישבות ואופן השתלבותה במערך ההגנתי של צה"ל.

banner-list


הבסיס האידאולוגי

הדחיפה להקמת החייל היתה הצורך לשמור על שלימות הגרעינים ההתישבותיים בעת שירותם הסדיר בצה"ל. בעקבות חליפת מכתבים בין מזכירות תנועות הנוער רבין ראש הממשלה ושר הבטחון קבע בן-גוריון במכתב מ 16.8.48 את מגמת הנח"ל – לשמור על גרעיני ההתשייבות ע"י הקמת מסגרת צבאית מאוחדת, והוא שנתן לה את השם "נוער חלוצי לוחם".

בעקבות חוק זה הורחבו תפקידי אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון ותפקידי חיל הנח"ל, אל מעבר לתפקיד המצומצם של שמירה על הגרעינים.

וכך מגדיר זאת א.שומרוני ז"ל, ראש אגף הנוער והנח"ל הראשון, בספרו "מגל וחרב":

א. בנין צבא עובד.
ב. חינוך חייל מתישב.
ג. טיפוח ערכים חלוציים.
ד. היות כור היתוך להמוני עולים חדשים מכל הגלויות.
ה. טיפוח ייצר ההתיישבות בין חיילים בודדים.
ו. עידוד כל גילויי ההתלכדות החברתית של גרעינים שמטרתם התיישבותית חלוצית.
ז. העלאת הספר והנגב, בהפרחת שממותיהם.

הגדרות אלו השתנו בהתאם לנסיבות והאילוצים. הנח"ל צמצם את פעילותו בכמה נושאים (כמו חיילים בודדים), ובאחרות הרחיב את פעילותו בעקבות שינויי הגבולות והאתגרים ההתיישבותיים שהועמדו בפני המתיישבים, אך בעיקרו נשאר המבנה היסודי, שהוחל בהקמתו עם ראשית המדינה.


המעשה ההתיישבותי

בחוברת זו אנו מביאים את רשימת היישובים וההיאחזויות שלנח"ל היה חלק מכריע בעיצובם. ההיאחזויות שהתאזרחו, יישובים שהקומו ע"י בוגרי נח"ל, יישובים שהוקמו ע"י הנח"ל (לא כל ההיאחזויות אוזרחו ע"י גופים נחל"איים) ורשימת מאחזים בטחוניים שהנח"ל הקימם לפרקי זמן קצרים ולא המשיכו להתקיים מסיבות שונות.

תרומת הנח"ל לאתגר האומי בתחום ההתיישבות מורגש גם בחיזוק היישובים הקיימים, במיוחד יישובי הספר. בוגרי הנח"ל מצאו דרכם לכל צורת ההתיישבות, ומשקלם בולט בהתיישבות הצעירה. במיוחד מורגש הדבר במושבים ובהתיישבות הדתית החדשה.

הנח"ל, בעצם קיומו, תאם מיכולתו לתהליכים הגואים של נכונות ללכת להתיישבות ביישובי ספר.

נוסף ליישובי הנח"ל וההיאחזויותיו, רבים הישובים שמרכבית אוכלוסיתם איננה נח"לאית. מהם שהגיעו ליישובים כגרעינים ומהם כבודדים. יישובים אלה הוקמו בשעתם ע"י הפלמ"ח וקבלו את מרבית השלמותיהם מגרעיני נח"ל. (גנים, ארז, חצרים, גדות, גבולות, יפתח ועוד).

תופעה בפני עצמה הינה ההתיישבות המושבים והמושבים הדתיים. גופים התיישבותיים אלה התארגנו בגילאים מבוגרים, יחסית, לאחר שהקימו משפחות. אוכלוסיה זו מורכבת ברובה, או לפחות בחלקה, מבוגרי הנח"ל.

תקוותנו שמפעלים אדירים אלה, ובפרט זה של הנח"ל, המעוגן בחוק ממלכתי, אשר שותפים לו תנועות הנוער, תנועות ההתיישבות, מחלקת ההתיישבות וצה"ל, ימשיכו לתרום מיכולתם למאמץ הלאומי-התיישבותי.