שני מסוקי היסעור, אשר היו בדרכם לאחד ממוצבי צה"ל בלבנון, עמוסי לוחמים. בכל אחד מהם 33 לוחמים וארבעה אנשי צוות אויר, המריאו מבסיס חיל האויר במרכז הארץ ביום שלישי, 5/2/1997 , אחרי 16:30, ונחתו אחרי כ-40 דקות בשדה מחניים. בשדה תרגלו חיילי היבשה עליה וירידה מהמסוק, הכוונה הייתה שהירידה אל שטח לבנון תיעשה במהירות וללא עיכובים.
ב-19:00 המריאו שני המסוקים. המוביל היה מדגם 2000, השני מהדגם הישן. "טייסי שני המסוקים היו מהטובים שיש לטייסת, היה להם ניסיון רב ויכולת גבוהה", אמר קצין בכיר שהכיר את אנשי הצוות. הטייסים הרכיבו מכשיר לראיית לילה, ז'ורנל. שש דקות חלפו והמסוקים התקרבו לגבול. המסוק הראשון היה ללא אורות, על פי הנוהל, השני עמד לכבותם. הטייסים ביקשו אישור לחצות את הגבול, אך בקרי השליטה ביקשו מהם להמתין. יתכן שהתברר כי אתר הנחיתה במוצבים בעומק לבנון טרם הוכן. מכל מקום עיכוב שכזה אינו דבר נדיר. "מדובר במשהו שיגרתי ולא יוצא דופן", אומר טייס בכיר. המסוקים אמורים היו להמתין זמן קצר, תוך שהם חגים באויר. באותה שעה היו שני היסעורים בגובה של כמאה מטר, מעל שאר-ישוב וקיבוץ דפנה.
האסון אירע בשעה 19:07. ההערכה הראשונית היא שהמסוק המוביל החל להסתובב ומסיבה כל שהיא פגע בו הרוטור הראשי של המסוק השני. המסוק הפוגע צלל מיד מטה והתרסק על יובל של נחל דן. המסוק שנפגע נכנס לסחרור, המשיך לטוס עוד שלוש או ארבע שניות ואז התרסק בקצהו הצפוני של המושב שאר-ישוב, לבית המשמש בדרך כלל כצימר לאורחים. למרבה המזל הוא היה ריק באותה עת.
בשני המסוקים הייתה תחמושת רבה, אשר הגבירה מאוד את עוצמת הפיצוצים. גם מיכלי הדלק המלאים החמירו את עוצמת האש והתופת.
למקום הוזנקו מיד כוחות חילוץ ופינו מכל אזור הגליל, שכבישים רבים בו נחסמו לתנועה. צה"ל הכריז כוננות מלאה בגזרה, בשטח הוצב חדר פיקוד מיוחד, וממנו ניהלו את המצב אלוף פיקוד צפון עמירם לוין ומפקד העוצבה תא"ל יום טוב סמיה. לשטח הגיע גם הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. מעל מקום האסון נורו פצצות תאורה, שבחסותן פעלו הרופאים, אנשי הרבנות הצבאית, וחיילי היחידה לסילוק פצצות.
מזג האויר הקשה מאוד על חילוץ הגופות. אחד המסוקים התרסק בתוך בוץ, וניתן היה להגיע אליו רק בעזרת ציוד מיוחד. הגופות חולצו ממנו בזו אחר זו, חלקן היו במצב שהקשה מאוד על זיהוין.
תושבי שאר-ישוב המומים, מידי כשעה ניסו לעודד את החיילים הצעירים אך הם בעצמם התקשו לעכל את המחזות הנוראיים שהתגלו לעיניהם.
תושבת שאר ישוב: "עמדתי בחלון, והבטתי בשמים, ככה סתם. פתאום ראיתי מסוק טס בגובה נמוך מעל הבית שלי ואחרי שניה כדור אש גדול".
האנדרטה הרשמית לזכר ההרוגים נחנכה בתחילת 2008, סמוך למקום שבו התרחש האסון, ליד בית העלמין של קיבוץ דפנה בגליל העליון. במחנה בית ליד הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים באסון המסוקים מחטיבת הנח"ל ובמקומות שונים בארץ ישנם עוד אתרי הנצחה לאסון.