להקת הנח"ל הוקמה ב-3 בנובמבר 1950, מתוך חברי תנועות הנוער וגרעיני הנח"ל ביוזמתו של זאב חבצלת, קצין החינוך הראשון. בין מקימיה נמנו גיורא מנור (כמפקד הלהקה), יוסי בנאי, יונה עטרי, דרורה חבקין, אברהם פורמן, גאולה לבבי (גיל), עזריאל פולני, אסתר גרינברג (שבק), זאב הילמן ושמואל שי, שהעלו את תוכניתה הראשונה של הלהקה, מיריק מסתדרת. מנהלה המוזיקלי היה דובי זלצר, שהלחין ללהקה את שיריו הראשונים.

הלהקה הופיעה בפני חיילים, אך לא הקליטה תקליטים. בין שירי ההרכב הראשון היו "נאחז בכל משלט" (זאב חבצלת/דובי זלצר), "הורה היאחזות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר), "יא ירח" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"הורה ממטרה" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי). החזרה הגנרלית של הלהקה, שהתקיימה באולם קולנוע דל מראה ברמת השרון, כמעט הייתה גם שירת הברבור שלה. על הבמה ניסתה הלהקה להציג קומדיה, שבלשון המעטה לא הצחיקה את קציני המטה שהיו נוכחים באולם."מה אתם רוצים מהם ? התוכנית הראשונה של הצ'יזבטרון הייתה הרבה יותר גרועה!", אמר חיים חפר שנכח גם הוא בהופעה וכך הציל את הלהקה מפירוק.

50-1-1

המחזור השני של הלהקה כלל את חיים טופול, נחמה הנדל, עליזה קאשי, אורי זוהר וגבי עמרני, היה זה שגם הקליט את שירי הלהקה החדשים והישנים, ופרסם אותם מחוץ לגבולות צה"ל. שירי הלהקה באותה התקופה, שאת רובם הלחין ועיבד משה וילנסקי, זכו לפופולריות בקרב הציבור הרחב, בהם: "יא משלטי" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "רחל רחל" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "הורה נתגבר" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "תותחים במקום גרביים" (חיים חפר/משה וילנסקי), "כיתה אלמונית" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), ו"הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב).

המדריך הקולי של הלהקה באותם הימים היה יוסי ואלד, שהלחין ללהקה את ההורה הרביעית והאחרונה שלה, "זיע זיע לא נזיע". שלוש ההורות האחרות היו "הורה היאחזות", "הורה ממטרה" ו"הורה נתגבר".

50-2

ב-1956, עם כיבוש חצי האי סיני בעת מבצע קדש, הקליטו חברי הלהקה בחופזה שיר שהפך לסמל המלחמה, "מול הר סיני" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי). בשנתיים הבאות הועלו התוכניות עד מאה ועשרים (1957) וצריך לחיות (1958).
בשנת 1959 הועלו התוכניות לא לצאת מן הכלים ובדרך כלל, בהן כיכב אריק איינשטיין והשתתפו יהורם גאון, גבי אלדור, עליזה רוזנטל (רוזן), גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט, יורם ארביטר (ארבל) והאקורדיוניסט עמי גלעד. הלהיט הגדול של הלהקה בתקופה זו היה "רוח סתיו" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) בביצועו של אריק איינשטיין. במאי הלהקה היה יוסי בנאי והכוריאוגרפית הייתה נעמי פולני. שנתיים לאחר מכן אספה פולני חלק מבוגרי הלהקה והקימה את להקת התרנגולים. הלהיטים משנים אלו היו: "שתים-עשרה טון" (יחיאל מוהר/סשה ארגוב), "אחד גבוה ושניים קטנים" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי), "חופשה באדום" (עמוס אטינגר/סשה ארגוב), "דינה ברזילי" (חיים חפר/סשה ארגוב), "ויויו גם" (דן אלמגור/ז'ורז' ברסנס).
בין היוצרים שכתבו ללהקה בשנות החמישים אפשר למצוא את משה וילנסקי, חיים חפר יחיאל מוהר, סשה ארגוב, זאב חבצלת, דידי מנוסי ואפרים קישון. קישון היה זה שהביא ללהקה את "סאלח שבתי", דמות שהייתה מזוהה עם חיים טופול במשך שנים רבות.