הודעה על פטירתו של יוסף גנץ

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של סא"ל (מיל') גנץ יוסף , ז"ל2016-05-25_771-%d7%92%d7%a0%d7%a5-%d7%95%d7%93%d7%a0%d7%99
מזכיר העמותה ומייסד העמותה
ההלוויה נערכה ביום ה' 8.12.2016 בבית העלמין בזכרון יעקב בשעה 14:00

מרכינים ראש.

על החתום,
דני שטרנפלד
מנכ"ל העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל

לטכס ההלוויה הגיע קהל רב , רבים מוותיקי הנח"ל וצה"ל, בו שירת גנץ במשך 37 שנים. גנץ היה מהרס"רים הידועים ביותר בצה"ל והנחיל את דרכו – משמעת ללא פשרות ודאגה אבהית לחיילים לדורות רבים של מפקדים אחריו. כקצין השתלב גנץ בעשייה ההתישבותית של הנח"ל כקצין ההיאחזויות של פיקוד הנח"ל ואח"כ בתפקידי חינוך עד פרישתו מהצבא ולאחריה.

גנץ הניח אשה, בת עמי, שהיתה קצינת הח"ן של הנח"ל, 3 בנות, נכדים ונינה.

בין הסופדים היו  האלוף (מיל') עמוס ירון, יו"ר עמותת הנח"ל אל"מ (מיל') רענן שריר, בני משפחתו וחבריו.
הארון נטמן באדמה כאשר ברקע נשמעים שירי להקת הנח"ל.

אתם מוזמנים לכתוב בתגובות על זכרונותיכם מאגדת הנח"ל , גנץ.

2017-01-06 30 DAYS גנץ

הספד של רענן שריר, יו"ר העמותה

8.12.2016
בצער רב אנו נפרדים היום מסא"ל יוסי גנץ. גנץ הרס"ר המיתולוגי של הנח"ל, הוא מהסמלים הגדולים של הנח"ל.
יוסי שעלה לארץ כילד לאחר מלחמת העולם עם אחיו מרומניה, הורד בדרך מהאניה ונשלח למחנה מעצר בקפריסין. הגיע לארץ, התחנך בבית ספר חקלאי, השתלב מהר והפך לצבר.
התגייס לנח"ל וכבר בתחילת שירותו התבלט במנהיגותו, התקדם בדרגות ובתפקידים. יוסי, או כפי שקראנו לו – גנץ, היה "מהמסתדרים ויודעים לסדר" במובן הטוב של המילה.
מנהיגותו התבטאה – מחד בדרישה בלתי מתפשרת למשמעת וביצועים ומאידך – תיפקד כאב רחום, דאג לחיילים, שלא יחסר להם דבר. גנץ אימן וחינך דורות של חיילים ומפקדים. מפקדים בכירים מזכירים עד היום כיצד טיפל בהם בהיותם חיילים. שיטות עבודתו כרס"ר נודעו ונלמדו בכל הצבא. כקצין הביא לידי ביטוי כושר ארגון מיוחד במינו. לגנץ חלק גדול במפעל ההתיישבות, בהקמה ואזרוח של עשרות היאחזויות ומאחזים. הנח"ל היה ביתו ומקור גאוותו. גנץ היה המפקד של כולנו.
עם שחרורו מהצבא, היה גנץ ממייסדי העמותה להנצחת חללי הנח"ל. בתפקידו כמזכיר העמותה תרם יותר מכל חבר אחר לפיתוח אתר ההנצחה בפרדס חנה. עד ימיו האחרונים יזם ודחף להנציח את הנופלים ומורשתם, לטפל במשפחות, לספר את סיפור הנח"ל כחיל לוחם ומחנך. אץ אתר ההנצחה ראה כמפעל חיים. כאזרח מצא את הדרך להדריך ולחנך קבוצות נוער ותלמידי בית ספר לערכים ואהבת מולדת.
בשנים האחרונות הדריך בהתנדבות חיילים בפרק המשימה שבמסלול הנח"ל במסגרת קצין חינוך ראשי ואגף הנוער במשרד החינוך. הילד שעלה בגפו ללא משפחה לארץ, הקים עם בת עמי משפחה לתפארת. בת עמי, הבנות – סיגל, מיכל, יעל, החתנים, הנכדים והנינה והאח – שלא תדעו עוד צער.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה
הלך לעולמו חבר, או כמו שגנץ היה אומר , הלא אנו משפחה.
יהי זכרו של גנץ ברוך

רענן שריר
יו"ר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשתו

With this, justcerts commits to providing you constant updates whenever homework help site homeworkhelper.net available

16 תגובות

  1. AdminB

    צ ר ל י, צ ר לי מ א ו ד ! ! !

    לא הייתי טירון שלו, הגעתי ל– 80 כ- מ"מ, אך כקצין צעיר, למדתי ממנו כשם שטירון אמור ללמוד ממפקדו.

    הרגשתי כלפיו כמו כלפי רס"ר – 'סטייל' רס"ר בריטי ובה בעת, כמפקד – חבר כמו בפלמ"ח וב- נח"ל (ובקיצור – פלנח"ל).

    היה עבורי דוגמא של המזיגה שבין אופיצר לבין ג'נטלמן, כלומר – א' מענטש'. אני חב לו תודה גדולה על כל מה שהיה

    עבורי ובכותבי זאת, גם חש מחדש את צביטת החיבה האבהית בלחיי ואשר תמיד עזרה לי להפנים ולזכור את אמירותיו

    המועילות….אוהב אותך איש יקר שלי – שלנו.

    תנחומי לבת עמי ולמשפחה.

    לצערי, יש לי ביום חמישי ביקור במכינה ויום הורים, שניהם מחייבים את נוכחותי בשדרות ובמצודת יואב.
    מבקש לדעת היכן יושבים "שבעה". זאביק (נדלר)

  2. ירמי אולמרט

    ידענו בחודשים האחרונים על מצבו ההולך ופוחת של חברנו ומפקדנו סא"ל יוסי גנץ ז"ל. בל"ג בעומר האחרון יוסי הגיע עם בת עמי למפגש חברי עמותת הנח"ל באתר העמותה בפרדס חנה . היינו שמחים לראותו אתנו ועצובים לראותו הולך ודועך….. התמונה המצורפת היא תמונה בודדת שצילמתי אותו באותו ערב , וכרגיל לא לבד…..הכרתי את יוסי בטירונות נח"ל 908 ביולי 1961…….. מטירונות זאת אזכור בעקר את הפתגם המוכר שלו – טירון…… מהו חוק ההתמדה של ניוטון?…… טירון נחלא"י בדרך כלל חכם ומייד התחיל בניסוח תשובה…… יוסי היה משבית את שמחתו עם כף יד אבהית וברורה על חזהו והיה משלים : חמור נשאר חמור……..כל הפלוגה היתה פורצת בצחוק וכולם יצאו מרוצים ……..
    בהמשך שרות החובה שלי נפגשתי אתו פעמים רבות נוספות . בהיותי איש מילואים וכאשר אני סמג"ד בגדוד של חטיבת כרמלי , יוסי סמג"ד נח"ל 903 ; בשל תעסוקה מבצעית אחרי דצמבר 1973 הגדוד שלנו " השתלט" על מחנה רמה ומשם ניהלנו מערכת מורכבת של שני גדודים שכ"א עושה את שלו . שיתוף הפעולה אתו היה נהדר……. לימים נוספים אחרים אחרי ששבתי לשרות קבע מוניתי לתפקיד מג"ד נח"ל 903 ויוסי ק' ההיאחזויות של הנח"ל . היתה לנו תקופה נהדרת של שיתוף פעולה בימים בהם העלינו היאחזויות נוספות מהדרום ועד הצפון….. מכאן ואילך היינו נפגשים הרבה…… בשנים האחרונות בהיותי כבר גימלאי צה"ל נפגשתי עם יוסי ובת עמי באירועים שונים ותמיד היתה זאת חוויה חברתית…….. ההדרדרות במצבו העכירה את מצב הרוח של כולם וכך ליווינו אותו עד ימים אלה ועד השבוע האחרון בה עזב אותנו לעולמים . אני זוכר את הצעיר שעלה מרומניה והיה חבר בני עקיבא בזכרון יעקוב , המקום בו מארחת אותו אדמתה לנצח….. מלוא התנחומים לבת עמי , הבנות וכל יתר בני המשפחה . יהיה זכרו ברוך .

  3. צפוני

    היו לו אמרי שפר : חייל לא הצדיע לו וטען להגנתו כי הרס"ר לא חבש כומתה ואין חובת הצדעה "חיל,גם אם תראה אותי ערום במקלחת תצדיע לי " . רעיתו שהיתה קצינה בפלוגת הבנות במחנה 80 קראה לו פעם גנץ "בבית תקראי לי גנץ בצבא תקראי לי הרס"ר." ועוד כהנה וכהנה .
    יהי זכרו ברוך .

  4. כוכי גדרון

    גנץ היה עבורי דמות ומופת לאדם שהותירה זרמה אצלו בדם.כנחלאית אני זוכרת את קשיחות והסדר לנו הקנה כחיילים בתחילת הדרך.לאחר מכן נפגשנו שוב דרך עבודתו הציבורית בעת שליווה אותי במשך עשר שנים כחברת מועצה מחזיקת תיק החינוך.עזרתו לי ובעיקר ליישוב לא תסולא בפז.תמיד התייצב לצידנו בהבאת גרעיני נח"ל ובמציאת מקורות כספיים לעזרה חינוכית.אהבתי אותך כל כך גנץ.אתה סמל עבורי.כמוך כבר קשה למצוא.עצובה….

  5. גדי הראל

    כמו ירמי הזכרון מגנץ במחנה רמה זכור לי מאד לטובה , גנץ טיפל בנו , חיילי המילואים שלא היו קשורים ליחידתו, באופן הכי דאגני ואבהי שרק אפשר. בזכותו זכורה לי התקופה ההיא מאד לטובה.
    יהי זכרו ברוך

    גדי הראל

  6. משה חורי

    פגשתי את גנץ לאחר שחרורו מצה"ל ובתפקידו האזרחי כאחראי עלמחנה "רשף" אשר בהרצליה. למחנה הגיעו תלמידי חטיבות ביניים ותיכוניים לשהייה של יומיים שלושה. בפרק זמן זה עסקו בפעילות חינוכית, בהכרת הסביבה , הטבע והנוף.
    גנץ היה אחראי על האתר וניהל אותו ביד רמה ובהקפדה על סדר משמעת. הקפיד על מסדרי הנפת דגל, ניהל שיחות עם התלמידים על אהבת הארץ, על ערכי צה"ל ועוד. תלמידים ומורים התייחסו אליו, לדבריו ולדמותו בהערכה רבה. למרות קפדנות היתר ידע לגלות יחס חם ואבהי, פתר בעיות משמעת בשיחות אישיות, במידה לא מועטה הייתה לו השפעה מנחה ומחנכת גם לצוות המורים המלווים.
    בתום הפעילות נפרדו ממנו בחיוך של תודה והערכה ואין שום ספק שהייתה לו תרומה חשובה ביותר על עיצוב התנהגותם, אישיותם והכרתם בערכים לאומיים וחברתיים.
    הייתה לי הזכות להכיר אדם של עשייה, פטריוט בנשמתו,אוהב עמו ומולדתו.
    יהי זכרו ברוך לעד.

  7. הרשקוביץ שמואל

    אני פגשתי אותו לפני כ 50 שנה ב מחנה הצועדים ביערות חולדה בהכנת לצעדת 4 ימים שהיה נהוג אז ומאז לא זכור לי שראיתי אותו.לעולם לא אוכל לשכוח את המרץ שלו את מחויבותו העמוקה לנחל ורצונו שתיהיה הטובה ביותר בצעדה ועידוד והדרכת חייליו לצעדה.
    יהיה זכרו ברוך

  8. יודקה שגב

    גנץ היה עבורי המפקד, החבר, בן הארץ שבה נולדנו. איש של אנשים שאוהב אנשים שמוכן לעשות הכול עבור אנשים. כושר ההבחנה שלו והיכולת שלו לדחות משימות בלתי שגרתיות היו נר לרלי כחייל ומפקד בצה"ל. אהבתי אותו מאוד. יהי זכרו ברוך.

  9. מיקי גור

    היה לי הכבוד לחבור לגנץ ולהכירו בעת הקמת מקא״מ, המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות בשנת 1979. גנץ היה אז רע״נ הכשרות ואני שימשתי כרע״נ קורסים והדרכת מפקדים. ביחד עם ראש מקא״מ, אל״מ מיכאל גל ז״ל, חרשנו את הארץ ועבדנו בהרמוניה מלאה, כדי להקים ולפתח מסגרות מקצועיות חדשות שיכשירו את חיילי מקא״מ הן להשתלבות טובה בצה״ל והן לתפקוד טוב לאחר השחרור בחיים האזרחיים.
    כל מי שהכיר את גנץ במקא"מ ובמקח״ר, התפעל עד מאד ממסירותו הטוטאלית לתפקידו ומיחסו האישי והחם לכל חייל וחייל. גנץ היה מעין אבא לחיילי מקא״מ שהיו באחריותו. בדרכו הצבעונית והמיוחדת דאג לכל מחסורם וזכה להוקרה רבה ולהכרת תודה.

    יהי זכרו ברוך.

  10. חבצלת

    שרתתי במחנה 80 במשך שנתיים, ב-1960-62. ומכל שידרת הפיקוד שהכרתי אז במחנה – ממג"ד וסמג"ד ומטה – זכורים לי רק מעטים בשמם או דמותם. רס"ר גנץ – כפי שהיה מוכר לכולנו אז – בלט בין המעטים האלה: במבטא שלו שחרג מזה של הצברים שהקיפו אותו, במראהו הבלונדיני עם העיניים כחולות, בסגנונו הג'נטלמני גם כשנזף בטירון (שכמובן פחדו ממנו פחד מוות!) ; ובעיקר באנושיות ובאכפתיות החמה שאפיינה אותו מאחורי החזות הנוקשה, וביושרה המוחלטת שלו, שנחשפה במלוא הדרה לפני הסגל הקבוע במחנה. ברגעים קשים הוא ידע לתמוך גם באחרונת הפקידות בבסיס, ועשה זאת בזהירות, בעדינות – שלא לפגוע, מצד אחד, ולא לערער את הסדר והמשמעת הצבאית, מצד אחר. לאחר עשרות השנים שלא היה לי קשר עם הצבא ועם מי ששרתתי במחיצתם בעבר – הכתה בי הידיעה על מותו כמו אגרוף בבטן. תנחומי לאלמנתו בת-עמי, שלא היכרתי, אבל שהצרוף בין שמה המיוחד לבין אישיותו ומוצאו של גנץ היתה אז – כשעוד היינו קרובים לתקופת השואה – לפלא בעיני. תנחומי מכל הלב, חבצלת פ.

  11. סלוצקי שרה

    היה לי הכבוד וההערכה להכיר את גנץ כחיילת צעירה עם הגיעי לפקוד הנחל.גנץ שימש בתפקיד
    קצין האחזיות כמו שנקרא אז.ואני משרד לידו כפקרי"ת ,כל בוקר שהיינו נפגשים לא היה מצב
    שגנץ לא יתענין בשלומי והאם הכל בסדר.פשוט דאגה של אבא. בהמשך שירתתי עם רעייתו בת עמי
    בתפקידה כקצינת חן פיקודית. לימים בהמשך שירותי התגלגל הגלגל והנה אני בתפקיד ע. ראש ענף
    התיישבות החליף את השם ק. האחזיות .עם השנים בהקמת האנדרטה לחללי הנחל הצטרפתי כחברת
    עמותה והיה לי הכבוד לשבת לצידו ולהמשיך לשמוע ולינוק את סיפוריו על הנח"ל שהיה בעצמותיו.
    היד קצרה מלהמשיך ולספר על גנץ.אין די לסיפורים ולחוויות שחווינו איתו.צר וכואב על שהלך מאיתנו איש יקר משכמו ומעלה.מלוא התנחומים לבת עמי לבנות לחתנים ולנכדים.יהי זכרו ברוך.

  12. טל נסים

    יוני 1961 גרעין "בארות" מקיבוץ בארי מגיע לטירונות. האדם הראשון שפגשנו היה רס"ר גנץ עם דרגת השעון ומספר כוכבים על זרועו. אדם קפדן עם נשמה גדולה שדואג לחיליו פחדנו ממנו והערצנו אותו מאוד. בכל הזדמנות אני מספר לבנותי ונכדי על החביות עם רס"ר גנץ.
    ת.נ.צ.ב.ה

  13. ישראל זיסק

    בס"ד,
    לזיכרו של הרס"ר גנץ ז"ל:
    "ברוך דיין האמת".
    לפני ימים אחדים, הלך לעולמו רס"ר יוסף גנץ, מי שהיה הרס"ר האגדי של הנח"ל.
    לא הכרתי אישית את רס"ר גנץ ז"ל.
    הוא לא בתקופתי, כי אני צעיר מידי.
    כך נכתב בספר על הנח"ל,מתוך אנציקלופדית "צה"ל בחילו", בעמוד 23:
    "דמות בלתי נפרדת מהנח"ל הוא רס"ר גנץ,
    שאף כי עלה במשך השנים בדרגות ואף שעזב את הנח"ל,
    הוא יישאר תמיד "גנץ של הנח"ל". לא יעזור כלום.
    יליד רומניה, עלה לארץ עם עליית הנוער,
    שנה במחנה מעצר בקפריסין,
    שנה בקיבוץ כפר מסריק,
    ומשנת 1951 בנח"ל.
    טירונות בנח"ל, קורס רס"רים הראשון של צה"ל,
    ומאז אימתם של טירוני הנח"ל.
    פעם טרטר חיילת אחת נחמדה, בת עמי שמה,
    ומרוב טרטור התאהב בה עד מעבר לאוזניו
    והיא כיום אשתו ואם ילדיו.
    ויש עוד הרבה סיפורים על גנץ,
    אבל כל חייל שני, שתפגשו בצה"ל,
    יספר אותם ביד רחבה".
    סגן אלוף במיל' יוסף גנץ ז"ל, היה מייסדי
    "העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל".
    הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בזיכרון יעקב.
    יהי זכרו ברוך.
    ישראל זיסק
    מושב משואות יצחק
    נייד: 050-7230064

  14. ורדה

    בספטמבר 1969 הגיע הגרעין שלי לטירונות במחנה 80. גנץ נתפס מייד כמישהו מפחיד. כשראינו אותו ממרחק, על השביל, עשינו עיקוף גדול כדי שלא ניפגש ולא נצטרך להצדיע.

  15. שמעון רופה

    גנץ היה עבורי בתחילת דרכי כטירון הרס"ר, האיש שממנו חשש כל טירון,אחר כך כמ"פ, למדתי להכירו יותר כאחד, שדואג לחייל מעומק ליבו הרחב ומקפיד בעניני משמעת על קוצו של יוד.
    בסוף ימיו למדתי להיות עימו באהבתו הגדולה כחלק מעמותת הנח"ל בה השקיע את מלוא יכולתו להנצחת הנופלים ולהיות עם בני משפחותיהם.
    יהי זכרו ברוך כאחד מגדולי המפקדים שקמו לנח"ל.

  16. ורדה טרופר-גרינג

    גנץ היקר
    שנתיים בילינו יחד כל יום.לימדת אותי להיות קצינה לנערות מקא"מ.היינו נוסעים לקורסים שלנו ברחבי הארץ ומטפלים בנערות כמו בנות משפחה.כמה איכפתיות,כמה השקעה איזו יצירתיות.
    יום אחד החלטנו לתת להן דרגה ,הובלנו אותן למערות נסתרות באזור בית שמש ושם בחושך מוחלט ולפידים בוערים הרבצנו ציונות ואהבת הארץ,לקראת פינוי ימית הסענו את כל החיילות שיפרדו מימית עברנו בעזה תוך שאתה מספר לכולנו על השרות הצבאי שלך.לי הרבתה לספר על מלחמת העולם ואיך יזמת והצלת למרות גילך הצעיר.גנץ יקר תמיד תישאר חלק ממי שאני כיום,השפעת על חיי ועל יכולתי להתמודד עם סיטואציות לא שיגרתיות.כמעט כל יום שחוינו אכזבות היית אומר לי"ורדה תנגבי את ה…ותגידי שירד עלייך גשם." נפרדנו שהגעת לברך אותי ביום חתונתי ומאז לא התראנו.אפילו את מותך ראיתי מאוחר מידי בעיתון.גנץ תמיד אוהב אותך ואזכור אותך אתה היית אדם,אדם אנושי ונפלא