כה אמר גדעון לפני הקרב במדיינים:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ; וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן.

וַיָּנָס מחֲנֶה מדיין עַד שְׂפַת-אָבֵל מְחוֹלָה..

ובחלוף כ – 3,000 שנה, בשנת 1968 בבוקר מוקדם, גשש הסיור של יחידת חרוב בפיקוד שמוליק, מזהה עקבות חדירה באזור אותה מעבורת.. אום צוץ, אליה נסו המדיינים. קרוב להיאחזות נחל מחולה שעלתה לקרקע בתחילת אותה שנה.

גדוד 50 הנח"ל המוצנח, בפיקוד סטמפל  שחודשים אחדים לפני כן שחרר עם חבריו, חברינו ותיקי הגדוד והצנחנים את הכותל, מוזעק למרדף עם כוחות בפיקוד צל ומצא. הסיור של חרוב מצטרף. וסטמפל כדרכו, הולך בראש המחנה. בקרב קשה, בשטח הררי ובחום קיצוני, הוא ועוד 5 נהרגים:

משה פלס סטמפל המג"ד, דורון מנור הסמג"ד, עזרא אשר, עודד סגל, שמאי שייביץ ומוחמד אל הייב הגשש. יהי זכרם ברוך.

היו במרדף גילוים של מנהיגות ודוגמא אישית, נחישות ודבקות במשימה , רעות והקרבה. כך נהג סטמפל כשהוביל את הלוחמים עד שנפגע וכך נהגו המפקדים והלוחמים תחת אש כשמפקדיהם וחבריהם מוטלים על ידם. אחדים רצו לחלץ והאחרים הסתערו על המחבלים וחיסלו אותם. כאילו קולו של סטמפל במבטא האבהי והמיוחד שלו המשיך לצעוק פקודות גם כשגופו נדם. זו רוח המפקד, זו רוחם של הלוחמים המרחפת מעל כולנו גם עכשיו.  

                                                                      אהרון סבג, עמותת הנח"ל המוצנח

Google Photo
Google Photo
Google Photo
Google Photo
Google Photo
Google Photo
Google Photo
Google Photo

סיפור הקרב:

לפנות בוקר כ"ו אלול תשכ"ח 19.9.68 נתגלו עקבות מחבלים מזרחית לברדלה, 4 חוליות גששים מלוות במפקד הנח"ל המוצנח סג"א משה סטמפל (הסגן של מוטה גור במלחמת ששת הימים, שצולם עם הדגל בכותל ושניהם עיטורי העוז על פעולת חן-יונס ב1955 שבה הם תקפו את בניית הטיגרט מוקף שדות המוקשים בהצלחה) ועמו צוות מרדף בפיקוד סרן צל, צוות מרדף בפיקוד סרן מצה וחפ"ק חטיבת הבקעה שכלל את המח"ט, קצין אג"מ והקמב"צ וחוליה מיוחדת של חרוב. טנקים הוזנקו, אולם נאלצו לחזור לאחר שהכוח נכנס לשטח הררי בנחל בזק.

הגששים עקבו אחרי העקבות לתוך ואדי שובש והבדואים שבואדי נשבעו שלא הבחינו באיש, מה שלא התקבל על הדעת.

אחד הכוחות זיהה תנועה במבנה החורבה שבשלוחה, אך סטמפל לא אישר לפתוח באש משום שחשש שכח אחר מגיע מהצד השני של המבנה וכי לא היה בטוח שהתזוזה במבנה זה מחבלים. אל הכח, שהיה במרחק 10-20מ' מהמבנה, נזרקו שני רימונים ואש נפתחה מתוך הבית. הבית שולט על השלוחה משלושת צדדיה וכן רצפתו חפורה לתוך הקרקע ועל כן הוא מבוצר. סטמפל נפגע מרסיס ולאחר מכן נהרג מכדור. רס"ן דורון מנור, סגנו, לקח את הפיקוד על הכח (עד שנהרג גם הוא בהמשך הקרב). מפעיל הררנ"ט ירה 6 פצצות לעבר הבית עד שנפצע וכן גם המאגיסט.

האש מהמבנה הייתה חזקה והפצועים התרבו, אפילו מסוק הפינוי מדגם בל ספג פצצה מרנ"ט מהמחבלים אך הצליח להמריא עם פצועים.

הכח עבר מהשטח שנשלט בידי הבית, באיגוף בואדי, אל השלוחה שמעל לבית, פתח באש כבדה על הבית והסתער, הקמב"ץ השחיל רימון לחלון, זה פגע במטען והמבנה התמוטט. התברר כי שני מחבלים ניצלו את תנועת הכח כדי להתבצר במערה לצד המבנה, שניים מאחורי עצים ואחד ברח. הכח חיסל את המחבלים שבמערה ובעצים והמסוק חיסל את המחבל שברח.

לכוחותינו היו 6 הרוגים, בתוכם 2 מפקדים: מג"ד הנח"ל המוצנח (גדוד 50) משה סטמפל (פלס) שעל שמו קרוי מחנה פלס בבקעות וסגנו דורון מנור ו-3 פצועים קשה.