1948
ביוני 1948, בעת ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור, הוחלט בממשלה הזמנית לגייס את כל בני ה- 17 (ילידי שנתון 1931) לאימון צבאי מרוכז על מנת להכינם כעתודה מאומנת שתוטל לחזית הקרבות רק בשעת כורח עליון. בגמר הפרק הראשון לאימונם לא הייתה אפשרות, משיקולים שונים, לשחרר את הנערים והוחלט לחייל אותם. 40-1

צריפים בודדים בלב שדות צהובים - היאחזויות ראשונות

בין אלפי הנערים המגויסים היו כמה מאות חברי תנועות הנוער החלוציות, שהיו מיועדים לצאת להכשרות ולהקמת או השלמת משקים. הייתה סכנה לשלמות הגרעינים ההתיישבותיים היות שחבריהם היו עתידים להתפזר ביחידות צה"ל.

ב- 10/08/48 פנו ראשי תנועות הנוער במכתב לדוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, ובו ביקשו להקים מסגרת מיוחדת בתוך כלל צה"ל, שתקיים את גרעיני המתנדבים להתיישבות.

ב- 16/08/48 השיב בן גוריון לתנועות הנוער תשובה חיובית עקרונית: במכתבו אליהן נטבע לראשונה המונח נח"ל – נוער חלוצי לוחם.

ב- 12/09/48 פורסמה "פקודת מבנה הגדנ"ע" על הקמת גדוד מיוחד של הנח"ל במסגרת הגדנ"ע, שירכז את חברי תנועות הנוער שגיוסם הוקדם (גדנח"ל).16B

משאיות כבדות עושות את דרכן בדרך לא דרך לעין גדי

1949
בשנה זו עלו 5 גרעיני הנח"ל הראשונים (במסגרת הגדנ"ע) להתיישבות: גרעין "התנועה המאוחדת" עלה לראש הנקרה (ינואר, בשיתוף עם גרעין הפלמ"ח), גרעין "הצופים" עלה לתל קציר (נובמבר), "בני עקיבא" השלים את קיבוץ סעד, "המכבי הצעיר" עלה לציפורי והקים את קיבוץ הסוללים (יולי), "הנוער העובד" שיקם את קיבוץ אבוקה. גרעינים נוספים הקימו את קיבוץ האון וצור מעון ועלו לצאלים.

בנוסף למבצעים ההתיישבותיים נרתם גדוד הנח"ל לשני מבצעים מיוחדים: מבצע "סולל" (אפריל) - הבקעה וסלילת קטע דרך בין סדום ועין גדי ומבצע "ערבה" (יוני) – עבודות ביצור באילת.

ב- 08/09/49 התקבל חוק שירות הביטחון תש"ט, שקבע בין היתר חובת הכשרה חקלאית למשך שנה אחת לכל מתגייס בגיל 18.

ב- 24/11/49 פורסמה הוראת הפיקוד העליון על הפרדת הנח"ל מהגדנ"ע, והקמתו כחיל עצמאי לקליטה של הגרעינים, ושל כל חיילי צה"ל בשנת שירותם הראשונה להכשרה חקלאית במשקים. בהתאם לכך, הופנה לנח"ל בשנים הראשונות ל"חוק שירות הביטחון" מספר רב של חיילים "בודדים", שאינם חברי הגרעינים.