סיפור המעשה
ביום ה-19 בפברואר 1959, בהיותו מפקד חוליית מארב בנחל שקמה, הבחין רב"ט משה שוחט בשלושה מסתננים בטווח של כ-40 מטר. הוא הסתער עליהם עם אנשיו תוך המטרת אש מהמותן. כאשר התפצלו המסתננים לשני כיוונים, פיצל גם רב"ט משה שוחט את חולייתו והוא עם עוד חייל רדפו אחר 2 מסתננים, שהשיבו אש תוך מנוסתם. לאחר רדיפה של כ-300 מ' השיגו את אחד המסתננים, אשר פצע קשה ביריות את החייל הנלווה, וכן פצע את רב"ט משה שוחט. רב"ט משה שוחט הסתער על המסתנן כשאין עוד תחמושת ברשותו, התגבר עליו בקרב פנים אל פנים והרגו על-ידי חניקה ובהלימה בקת ה-תמ"ק. בעת ההיאבקות נפצע רב"ט משה שוחט שנית בנשיכות יריבו. למרות היותו פצוע, טיפל בחברו הפצוע, והזעיק את אנשיו לפינויו.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל תש"ל-1970
ניסן התשל"ג אפריל 1973
רב אלוף דוד אלעזר
ראש המטה הכללי
