511598

אריה, אלון

בן מירה ומיכאל. נולד ביום כ"ב בתמוז תשכ"ו (10.7.1966) ביקנעם עילית, בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. הוא למד בבית-הספר היסודי 'תדהר' ביקנעם, בחטיבת-הביניים ביקנעם עילית ובבית-הספר התיכון העיוני בקרית טבעון, במגמת מתימטיקה ומחשבים. עסק הרבה בספורט - כדורסל וטניס שולחן. היה פעיל במסגרת הנוער של תנועת המושבים ואהב במיוחד ריקודי-עם. בסוף כיתה ט' יצא לגרמניה במסגרת משלחת של בית-הספר. הודות לנתוניו האישיים הוזמן אלון למבחני צוות-אוויר. מגבלה רפואית קטנה, עיוורון צבעים, הגבילה אותו והוא ניסה בכל דרך לערער על הפרופיל שנקבע לו בלישכת הגיוס.

אלון גויס לצה"ל בסוף חודש אוקטובר 1984. הוא ביקש ללכת בעקבות אחיו ואכן הוצב לחי"ר בחטיבת הצנחנים. סיים טירונות ארוכה וקשה, עבר קורס נהגי נגמ"שים וכן קורס צניחה. יצא לקורס מ"כים חי"ר, קיבל דרגת רב"ט והשלים מסלולו הקרבי בקורס קציני חי"ר. אלון חזר לחטיבת הצנחנים לתפקידי פיקוד והדרכה. ולאחר תקופה קצרה נשלח לקורס קציני מודיעין. אלון ביקש לשלב תפקיד של קצין חי"ר עם משימות מודיעין. בסיום הקורס בחר אלון להגיע לגדוד חי"ר מוצנח בחטיבת הנח"ל. מפקדו מתקופה זו ציין, כי אלון בלט מאוד בעקשנות ונחרצות ובמקביל ברגישות רבה. הוא סיים שלוש שנות שירות סדיר ועמד להתחיל שירותו בקבע.

ביום י"ח בתשרי תשמ"ח (11.10.1987) נפל בעת מילוי תפקידו. אלון נספה בתאונת-דרכים סמוך לקיבוץ יגור. המג"ד, סא"ל משה בן-מלך, אסף את אלון מביתו לישיבה במפקדת החטיבה. משאית שנסעה מולם סטתה ממסלולה, פגעה בהם ושניהם נהרגו במקום. תדהמה ואבל כבד השתררו במושבה הקטנה, יקנעם, שם היה לאלון חוג חברים רחב ואוהב. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין ביקנעם. הותיר אחריו הורים, אח - משה ואחות - נועה. לאחר מותו הועלה אלון לדרגת סגן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "היסודיות והמסירות בעבודתו של אלון היו עמודי תווך וגורם מעודד לחייליו וחבריו בגדוד. לנגד עיני עולות עיניו המחייכות של אלון, המוקף בערימות מפות ובתצלומי-אוויר, פנים מפויחות ועיניים תפוחות מחוסר שינה, משרטט בסבלנות על גבי המפות..."