גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

סיפור החיים של רב טוראי יהונתן טחובר

517568

טחובר, יהונתן

בן פנינה וחננאל. נולד ביום י"ב בחשוון תשמ"ח (4.11.1987) בחיספין שבגולן. הילד החמישי מבין שבעה - אח ליוסי, יעל, דוד, אביגיל, בניה ותמר, והראשון במשפחה שנולד בחיספין. חבלי לידתו היו קשים, והוא הגיח לבסוף מבטן אמו בניתוח קיסרי.

את השנתיים הראשונות לחייו בילה יהונתן עם אמו בבית, ובשנה השלישית הצטרף למעון. בשנתו השלישית בגן לימד עצמו לקרוא, ואת העובדה המפליאה הזאת גילתה הגננת בשומעה אותו מקריא ספרים לילדים. וכך, מגיל ארבע, כבר היה ליהונתן מלמד פרטי - הרב פלטי גרנות - שלמד עמו תנ"ך. בתוך זמן קצר ידע יהונתן את שמות כל המלכים ואת זמני מלוכתם, ומאז ועד יומו האחרון לא הפסיק לקרוא ספרים.

את השכלתו היסודית רכש יהונתן בבית הספר הממלכתי-דתי "גולן" שבחיספין שם תמיד היה מונח ספר לצדו - לפעמים על השולחן ולפעמים מתחתיו. את לימודיו בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה עשה בישיבה התיכונית, אף היא בחיספין. מאחר שהתעניין בגנטיקה, בחר ללמוד במגמה הביולוגית.

עד גיל בר מצווה הספיק יהונתן ללמוד את כל התנ"ך, ובמסיבת בר המצווה דיבר בפני הנוכחים כנואם ותיק - בלי להקריא מן הכתב. בכיתה ח' התמודד בחידון בנושא המשנה והתלמוד וזכה במקום השני.

יהונתן היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" והיה פעיל בקרב נוער חיספין בכתיבה ובהבעת דעות. הוא ייצג את נוער חיספין ב"חידון הגולן" שנערך לכל נוער הגולן, וזכה במקום הראשון. בכיתה י"ב השתתף בחידון היסטוריה, וזכה בו במקום השני.

בספריית הישיבה התיכונית הייתה ליהונתן פינה קבועה. הוא קרא בשקיקה כמעט כל טקסט שנכתב עד שמיצה את חומר הקריאה שבספרייה, ועל כן ביקש את רשות המוכרות בחנות הספרים שבקצרין לשבת אצלן לקרוא. ואמנם, יהונתן ישב בחנות וקרא שעות על גבי שעות.

יהונתן אהב במיוחד ספרות פנטזיה, ואף שלח ידו בכתיבה בסגנון זה. הוא כתב ספר בן מאתיים ושישים עמודים (כחלק א' מתוך טרילוגיה מתוכננת של שלושה כרכים), אך ניסיונותיו להוציאו לאור לא צלחו.

פעם אחת ביקשו חבריו של יהונתן לבחון את יכולת הקריאה שלו. הם מצאו ספר שטרם קרא, ומדדו זמנים; יהונתן הצליח לקרוא שני עמודים בשלוש-עשרה שניות. החברים לא ויתרו וביקשו לבחון אותו על תוכן הכתוב, ויהונתן לא אכזב.

לא את הכול אהב יהונתן... עד כיתה י' לא ידע כלל אנגלית מעבר לאותיות ה-ABC, אך מורה אחת החליטה לקחת אותו תחת חסותה וללמדו את השפה. בתוך זמן קצר רכש יהונתן את ידיעת האנגלית, והיה "בולע" בתוך יומיים ספרים בני שמונה מאות ואלף עמודים בשפה זו. הוא לא הסתפק בקריאה ואף התנסה בתרגום ספרים שהתפרסמו באתרים באינטרנט, היה מנהל ויכוחים אינטלקטואליים על תרגומן הנכון של מילים כאלה ואחרות, ומגן בלהט על התרגום האנגלי, שהיה עדיף, בעיניו, על התרגום האמריקאי.

היה ליהונתן ידע עצום ומופלא במגוון רחב מאוד של נושאים, והיה לו מה לומר כמעט על כל נושא שנידון. גם הרב אייזנטל, המלמד את נערי חיספין שיעור שבועי, ציין שרמת הידע של יהונתן הייתה גבוהה במיוחד, ושידע לענות על כל שאלה בקלות וכלאחר יד. כשנחה עליו הרוח היה יהונתן חוזר במדויק ובאופן מלא על השיעור ששמע בישיבה, וכל זאת בלי להתכונן או לעיין בדברים כתובים. כושר הביטוי של יהונתן היה גבוה מאוד - בכתב ובעל פה - והוא היה אבן שואבת ודמות מייעצת ומדריכה באתר האינטרנט שהיה פעיל בו.

יהונתן היה בן למופת ומצוות כיבוד אב ואם הייתה נר לרגליו. תמיד מיהר למלא כל בקשה, ואף לא הניח להוריו לעשות דברים שחשב כי עשייתם היא בגדר חובתו שלו.

עם סיום בחינות הבגרות בהצלחה מלאה, עבר יהונתן ללמוד בישיבת הקיבוץ הדתי שבמעלה גלבוע - ישיבת הסדר שבה משרתים שירות מלא במסלול מיוחד: לומדים שנה, מתגייסים לשנה וחצי, שבים לשנת לימודים נוספת ומסיימים את הפרק הצבאי.

הרב ביגמן, ראש הישיבה, סיפר ש"חשש" מיהונתן בשיעור הכללי, ואם לא היה מכין היטב את השיעור, לא היה יהונתן מניח לו והיה שואל אותו שוב ושוב עד שקיבל תשובה שהניחה את דעתו.

יהונתן התגייס לצה"ל בראש חודש אלול תשס"ה, ה-5.9.2005. הוא הוצב לחטיבת הנח"ל, ושירת בגדוד 932 של חיל הרגלים. תחילת השירות עברה עליו בטוב. במהלך הטירונות שימש כתובת דתית בפלוגה והיה מרצה בפני כולם בחגים ובמועדים ובנושאים כלליים. בתקופת שירותו נהג לטלפן מדי חודש אל הרב (יהודה גלעד), הרב של קיבוץ לביא המלמד בישיבה שבמעלה גלבוע, והתייעץ עמו בשאלות הלכתיות.

השירות הצבאי לא היה קל ליהונתן, אך הוא הרבה לחייך ומילא את משימותיו על הצד הטוב ביותר. מפקדיו הכירו בכישוריו ובהיותו בעל ידע מופלג, והיו מבקשים מדי פעם בפעם כי ירצה בפני החיילים ויחלוק עמם את ידיעותיו.

חבריו של יהונתן - הן בישיבה והן בצבא ציינו שהיה שרוי בעולם משלו, אך לעומת זאת הדגישו כי כששאלו לשלומו, אמר שהכול כשורה. בבואו הביתה לחופשות, מיעט לשתף את הוריו בתחושותיו, הקפיד לומר שהכול בסדר, ואת קשייו שמר לעצמו. נראה כי הניגוד בין חיי הצבא לחייו הפנימיים יצר פער עמוק בנפשו, שהייתה נפש רגישה, מלאה וגדושה.

יהונתן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ג באב תשס"ז (7.8.2007) והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבחיספין. הותיר הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

טרם לכתו הותיר יהונתן מכתב ובו סיפר על הקושי שבחייו, אך ציין בפסקה מיוחדת כי משפחתו האהובה היא שהחזיקה אותו בחיים. מותו היה לחידה ולפלא לא רק בעיני משפחתו, אלא גם בעיני כל מי שהכירו.

בימי השבעה הגיעו לבית הוריו בני נוער מכל קצווי הארץ אשר סיפרו על הקשר המיוחד שהיה להם עם יהונתן באמצעות האינטרנט. לימים, אף ערכו לו החברים מהקהילה הווירטואלית טקס אזכרה.

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן