גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

טוראי

יוסף קורנבלום

תאריך הנפילה  ח' תמוז תשכ"ט

24.06.1969

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

נהריה (צבאי)

אזור: חלקה: 2 שורה: 5 קבר : 9

 

סיפור החיים של טוראי יוסף קורנבלום

91916

קורנבלום, יוסף ("יוסי")

בן אשר ונחמה. נולד ביום ה' בניסן תש"ט (4.4.1949) בקיבוץ המעפיל, לאמו שהייתה מניצולי השואה בפולין. הוא למד בבית-הספר היסודי "התומר" בעכו והיה חבר בתנועת "הצופים". מגיל צעיר ביותר ניכר בו שנתברך בשיקול-דעת כשל אדם מבוגר וכי ניחן באמות-מידה ובבינה יתירה. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון העיוני בנהריה. עולמו היה מלא בענייני רוח ותרבות. היו לו שטחי התעניינות רבים בזכות כשרונו הנדיר לעסוק בעת ובעונה אחת בדברים רבים, ביסודיות יוצאת מן הכלל. הוא אהב ספרות ושירה ולמרות שהיה צעיר לימים הספיק לקרוא הרבה, מתוך הבנה וצימאון לדעת. במיוחד נטה לבו אחרי הספרות העתיקה והיה בקי בה תודות לזיכרונו הפנומינלי. יוסף התעניין בלימוד שפות - אנגלית וגרמנית (שפת-אביו) ובייחוד נמשך לשפות עתיקות, כלאטינית ויוונית, שלמד בעצמו. הוא התעניין במדע, הצטרף ל"נוער שוחר מדע" והיה נערץ על-ידי כל מיודעיו בחוגים אלה, בכינוסים ובמחנה לנוער זה ב"מכון וייצמן". כן עסק יוסי במוסיקה קלאסית, ניתח יצירות והשווה ביצועים. הוא גם פרט על פסנתר שעמד לרשותו בבית-הוריו. ההורים טיפחו באהבה את כשרונותיו וארון-הספרים הגדוש שעמד בביתם היה בשבילו אוצר של "כלים" לשימוש ובהם ריווה את צימאונו לדעת. חרוץ היה, מעשי, יסודי ועשה הכל בשלימות, בשקידה ובהתמדה. הוא היה בעל עקרונות ואידיאלים ברורים; איש הגון ובעל חוש צדק. מלבד כשרונותיו המרובים היה בעל אישיות נלבבת, בזכות מידותיו ונימוסיו הנאים, שסיגל לעצמו בשיטתיות כמעט-מדעית. הוא היה צנוע ושימש דוגמא לבן המקיים כראוי מצוות כיבוד הורים. הוא לא נהג בחבריו מנהג שחצנות אף על פי שידע כי הוא בעל יכולת וידיעות. יוסי מצא זמן לטייל ברגל ובאופניים. מאחר שהיה חבר בחוגים שונים - כגון חוג לידיעת הארץ, להגנת הטבע ועוד - היה ער לכל הנעשה בהם, כשם שהיה ער לכל הנעשה בארץ ובעולם. בכל שנות-לימודיו היה תלמיד מצטיין. הוא זכה בציונים מיוחדים ובפרסים שונים, כגון הפרס של עיריית עכו (עוד כשהיה ילד) על חיבורו "חזון עכו העתידה" ופרס של עיריית נהריה כ"אזרח מצטיין של העתיד". הוא השתתף במשפטים ציבוריים ושימש קטיגור במשפט ציבורי בנושא "הממשל הצבאי בישובים הערבים". בכתב הקטיגוריה שלו נתגלתה גישה יסודית ומקורית, שכן העמיק לחדור לנבכי הבעיה. איש-שיחה היה אך ידע גם כי סייג לחכמה שתיקה בעניינים שהשתיקה יפה להם. אף על פי שהיה מטבעו אינטלקטואל ידע יוסי את ערכה של עבודת כפיים, וכשעשה עם גרעין תש"ח של תנועת "הצופים" בהכשרה בקבוצת חולדה, הצטיין ביחסו הרציני לעבודה והיה מקובל על חברי הקבוצה ועל "מאמציו" במשק.

יוסף גויס לצה"ל בספטמבר 1966 והצטרף לנח"ל. בצבא היה חייל טוב, וסיים קורס חובשים. הוא התרשם מאוד מחייו בצבא ומהמבצעים שהשתתף בהם אך מעולם לא אמר דבר עליהם, אפילו בחוג משפחתו. הוא השפיע על הסובבים אותו בתוקף הדוגמא האישית וההתנהגות המופתית. בראשית אוגוסט עמד יוסי לסיים את שירותו הצבאי ובמחצית יוני הגיעה לביתו הודעה רשמית שהתקבל כתלמיד באוניברסיטה העברית בירושלים, לשנת הלימודים תש"ל. אך ביום ח' בתמוז תשכ"ט (24.6.1969), נפל בקרב, כאשר הגן על חבריו ועל מעוזו בהדיפת ניסיון פשיטה של המצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

במכתב תנחומים להורים כתב מפקדו האחרון: "זכיתי להיות מפקדו בשבועיים האחרונים לחייו - פרק זמן קצר - אך בכל זאת מאפשר להכיר את המצטיינים בטיבם האנושי. בנכם יוסי ייחרט בזכרוני כנמנה עם הטובים - - - יוסי היה חובש ועוזר לאדם וכזה נפל-כרע, בידי אדם אכזר. פעם חשבתי שמלחמת אדם באדם תהיה מלחמת חובשים וסעד, יותר מאשר מלחמת כובשים - מלחמה למען רפואה ולא למען הרס. הוא הצטיין בנכונות בלתי נדלית לעזור, הכרה עמוקה של התפקיד - וכן היה חביב על הסובבים אותו. כזה היה יוסי וכזה יישאר בזכרוני ובזכרון חבריו".

ב"שלושים" לנפילתו יצא לאור עלון מיוחד של קבוצת חולדה לזכרו, ושמו נקרא עליו; פרס על אזרחות טובה והצטיינות בלימודים נקבע לזכרו בבית-הספר התיכון העיוני שבנהריה וחולק לראשונה בשנת תשכ"ט; זכרו הועלה ב"אגרת", שבועון איחוד הקבוצות והקיבוצים (חוברת אלול תשכ"ט) וחוברת א' של "ניב הקבוצה" (אדר ב' תש"ל).

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן