גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל

ex_img

סמל ראשון

יקיר שושי

תאריך הנפילה  ט' ניסן תשנ"ד

21.03.1994

בגיל  21

מנוחה אחרונה בבית העלמין

חיפה (צבאי)

אזור: ג חלקה: 1 שורה: 8 קבר : 1

 

סיפור החיים של סמל ראשון יקיר שושי

513960

שושי, יקיר

בן שולמית ודוד. נולד ביום כ"ד בסיוון תשל"ג (24.6.1973) בקרית חיים. אח בכור לליאת וגלעד. יקיר למד בבית-הספר היסודי "גורדון", המשיך לימודיו בבית-הספר התיכון "קרית חיים" וסיים בבית-הספר התיכון "אורט ביאליק", במגמה הביולוגית- גיאוגרפית. היה נער חכם וסקרן, רחב אופקים שהרבה לקרוא, להתעניין ולהכיר נושאים רבים ומגוונים. יקיר היה פעיל נלהב בתנועת "הנוער העובד והלומד", בילדותו כחניך ובנעוריו כמדריך. בפעילות זו השקיע את מירב זמנו. אהב את נופי הארץ והרבה לצאת לטיולים ולמסעות במסגרת התנועה. נער מלא שמחת חיים וחוש הומור, מעשי שובבות וקונדס, פתוח ולבבי, שידע ואהב להקשיב לאחרים, להקדיש מזמנו הפנוי ולהעניק מחום לבו למשפחתו ולחבריו הרבים.

יקיר עבר בהצלחה את המבדקים והמבחנים למסלול צוות אוויר ואת הגיבוש לקורס טיס ועד למועד פתיחת הקורס, שהה עם חבריו בקיבוץ יפתח, במסגרת גרעין נח"ל מוצנח. חבריו לגרעין מספרים, כי היה ידוע במעשי הקונדס שלו ברחבי הקיבוץ ותופעות כמו דגים במיחם התה, או צפרדעים במזכירות, היו למעשים שבשגרה. לאחר זמן קצר החל בקורס הטיס וכשנשר מן הקורס, שב לחיק הגרעין. יקיר יצא לטירונות קרבית במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח, עבר קורסים רבים ביניהם קורס מ"כים חי"ר, בסיומו קיבל דרגת סמל ונשלח להדרכת טירונים.

לדברי מפקדיו, השכיל יקיר לשלב בין פיקוד על חייליו, לבין קשרי חברות עמם. פקודיו תיארו אותו כ"מפקד מיוחד במינו", שהחדיר בהם מוטיבציה עצומה לתרום מעצמם לצה"ל ולבצע כל מטלה באופן הטוב ביותר. יקיר התקדם בתפקידיו וקיבל דרגת סמל ראשון. חרף הפצרות מפקדו, שיישאר בתפקידו בהדרכה, העדיף יקיר להצטרף לפלוגה רובאית בוגרת, "פל-חוד 50", ולשרת כלוחם עם חבריו לגרעין.

כחצי שנה לפני תום שירותו הצבאי, עלה יקיר עם פלוגתו לדרום לבנון. לאחר שנכנס עם הפלוגה למוצב עישייה, התקשר להוריו וסיפר: "... הכל בסדר. מאוד יפה בלבנון ומסביב הכל פורח". היתה זו שיחתם האחרונה. למחרת בבוקר, ביום ט' בניסן תשנ"ד (21.3.1994), יצא כוח משותף של הנח"ל וגבעתי לסיור להכרת הגזרה המזרחית. בשעות הצהריים המוקדמות, בעת שצעדו על הר השאמיס, נתקלו במחבלים. ממטח האש הראשון נהרג יקיר. עמו נפל חברו עמית חסדאי. יקיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי "חוף הכרמל" בחיפה. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

במכתב הניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "יקיר מסמל בשבילי דוגמה ומופת לחייל ולמפקד. רוח ההתנדבות שהפגין, רצונו להגיע לפלוגה רובאית לוחמת, החיוך שלא ירד משפתיו - יהיו סמל למפקדי הגדוד וללוחמיו...".

בכניסה לקיבוץ יפתח, מול נוף הצפון, שיקיר כל כך אהב, הציבו בני המשפחה גלעד הבנוי מאבן שהביאו חבריו ממוצב עישייה בלבנון. בערב זיכרון ליקיר, שנערך בקיבוץ, אמר אחד מחבריו: "אתה, שאת שמחת החיים ידעת/ אתה, שאת כולנו אהבת/ אתה, שתמיד עם חיוך הסתובבת,/ אתה, שתמיד מעשי שובבות חיפשת.... / אתה, שהיית קודם כל אדם וחבר -/ ורק לאחר מכן מפקד. / אתה, ששימשת מופת ודמות לחיקוי על ידי חייליך".

ומתוך השיר "והחיוך לא נמחק", שכתב לזכרו חברו: "... לגדר הוא מגיע,/ לאופק מביט - / הכל פורח ירוק,/ יפה, שקט, צבעוני/ ואז "קדימה נכנסים/" קצת מתוח - / החיוך לא נמחק/. בבוקר אחרי / , לסיור הוא יוצא - / דרוך מתמיד, / בתוך פריחה מדהימה וטרופה - / ופתאום אש, ענן, רעש/. כדור קטלני - / הוא נופל ונשכב, / עוצם את עיניו / והחיוך לא נמחק".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו. 

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך כתבו אלינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן