בת הזקונים של פייג וסלים מנחם. סימה נולדה בט"ו בטבת תשי"ט (26.12.1958) במושב אחיעזר. בת למשפחה שבה שישה ילדים. היא למדה בגן ובבית הספר היסודי שבמושב, ובבית הספר התיכון "אורט" בלוד.

מאיר, אחיה של סימה, נפל בעת שירותו הצבאי ב-1974.

לאחר התיכון התגייסה סימה לצה"ל ושירתה בחיל המודיעין.

כשבוע לאחר שחרורה מהצבא התגייסה סימה למשטרה, ושירתה במסירות עד מותה.

בשנת 1981 נישאה סימה ובמהלך השנים נולדו לה שתי בנות: אושרת ושני. המשפחה התגוררה בראשון לציון.

סימה הייתה אישה מיוחדת במינה. הייחוד שלה בלט למרחוק כבר בהיותה ילדה ונערה. כולם אהבו את סימה. היא ידעה להעניק מתשומת לבה לילד ולמבוגר כאחד. היא עשתה הכול בחיוך ובאהבה, כאישה שעזרה ונתינה היו טבועות בה. גם ברגעיה הקשים, כשידעה שימיה ספורים, הייתה מעודדת את הסובבים אותה. אף פעם לא התלוננה וקיבלה הכול באהבה.

רב-סמל ראשון סימה נפלה בעת שירותה בי' בטבת תשמ"ט (17.12.1988). בת שלושים הייתה בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותירה בעל ושתי בנות, הורים, שני אחים ושתי אחיות.

כתבו בני משפחתה של סימה:

"עצב / לפעמים אומרים המבטים, יותר מן המילים / לפעמים בוכים המבטים, יותר מן העיניים / לפעמים קורה שבלי לומר מילה, אומרים הכול וזה נורא".