

רס"ן
עידו ישראל שני
תאריך הנפילה כ"ב תשרי תשפ"ד
7/10/2023
בגיל 29
מנוחה אחרונה בבית העלמין
בני ציון

סיפור החיים של רס"ן עידו ישראל שני
בנם של דבורה ותומי. נולד ביום ה' בתמוז תשנ"ד (14.6.1994) בעיר גבעתיים. אח לקרן, אילון ויונתן.
עידו עבר עם משפחתו למושב בצרה בשרון בהיותו בן שלוש. למד ב"בית החינוך הקהילתי חוב"ב" במושב בני ציון, והמשיך את לימודיו ב"בית החינוך המשותף חוף השרון" בקיבוץ שפיים. נער ישר וערכי, אוהב אדם, שניחן בכושר מנהיגות ובלט בחיוכו הרחב ובנדיבות ליבו. היה חניך ומדריך בבית הנוער במושב בני ציון ובתנועת הנוער "האיחוד החקלאי". ליווה והדריך חניכים רבים בדרכו השקטה והמיוחדת, והיה אחראי לתחום המחנאות, שבו ראה כלי חינוכי להנחלת התמדה ויצירתיות.
כבר בנעוריו ניכרה רגישותו לזולת וערנותו לקלוט את מצוקת האחר ולבוא לעזרתו. תכונה נוספת שאפיינה אותו הייתה התמקדותו בעיקר, והדיבור הקצר, הענייני, שאינו הולך סחור סחור. רבים הכירו אותו כאדם המרבה ביוזמות ובמעשים וממעט במילים. היו באישיותו צדדים מנוגדים, שיצרו מורכבות מרתקת: לצד הרצינות, האחריות והיכולת להשפיע, שכה אפיינו את התנהלותו, מקורביו מספרים שהיה גם שטותניק, קליל, ואהב לטייל ולרקוד.
עם סיום לימודיו התיכוניים, בשנת 2012, הצטרף לשנת שירות בגרעין "אחים 24" של תנועת "האיחוד החקלאי". התגורר בקומונה ביישוב כפר האורנים, והיה ממקימי סניף "סגולה" במועצה האזורית יואב.
ביום 20.11.2013 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "שחם" (931) של חטיבת הנח"ל. כבר בחודשים הראשונים של שירותו הרגיש שמצא את המקום הנכון לו, ושאף לקריירה צבאית ארוכת שנים. בתום האימונים הבסיסיים יצא לקורס מפקדי כיתות, ובמהלכו לחם בשכונת שג'אעייה בעיר עזה במבצע "צוק איתן", שהתקיים בקיץ 2014.
בהמשך שירותו הצבאי יצא לקורס קציני חי"ר, ובסיומו שירת כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגת טירונים בבסיס האימונים החטיבתי בתל ערד בנגב, ולאחר מכן כמפקד "פלוגת החוד" של גדוד 931. בסיום תפקידו התמנה למפקד פלוגה במגמת "גפן" בבסיס הדרכה 1 (בית הספר לקצינים ליד מצפה רמון), והיה גאה להדריך ולחנך את דור העתיד של הקצינים הלוחמים בצה"ל.
לאחר לימודים אקדמיים ותקופת שירות כסגן מפקד גדוד בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל, וכקצין הדרכה באוגדה 162 (עוצבת הפלדה, אוגדה משוריינת הכפופה לפיקוד הדרום), התמנה בקיץ 2023 לתפקיד ששאף לו – סגן מפקד סיירת נח"ל, גדוד הסיור המובחר של חטיבת הנח"ל.
לאורך שירותו זכה עידו להערכת מפקדיו, ואף נהנה מקידום מהיר בסולם הדרגות. פעמיים נבחר לקצין מצטיין: כקצין בדרגת סגן-משנה קיבל תעודת הצטיינות ממפקד חטיבת הנח"ל, ובהיותו רב-סרן קיבל תעודת הצטיינות ממפקד פיקוד הדרום בטקס לרגל שבעים וחמש שנה למדינת ישראל.
כמפקד אהב עידו את חייליו והם החזירו לו אהבה, כבוד והערכה. הוא היה קשוב להם, זמין לשיחה בכל עת, ומוכן לעזור. היה מפקד ומחנך משימתי וקפדן, אבל גם תומך ומעודד. תמיד נתן דוגמה אישית, וכפי ששאף למצוינות ולא ויתר לעצמו, כך גם לא ויתר לחייליו, והוביל אותם להישגים. בלט כדמות מרכזית ומשמעותית לפקודיו, והם ראו בו מפקד שראוי ללכת אחריו ומודל לחיקוי. אחד מפקודיו ביטא את הוקרתו, ואת הוקרת הפלוגה כולה, בסיום קורס קצינים ביולי 2020: "שני, היית עבורי ועבור הפלוגה לא עוד מפקד, אלא דמות משמעותית מאוד בקורס. בימי הקורונה הלא פשוטים שעברו עלינו, שבהם נאלצנו לשהות בבסיס תקופה ארוכה, ידעת להיות שם למען הפלוגה, כאבא וכמפקד כאחד. היית קרן אור: קשוב, מכיל, עוטף ומגן. ידעת להגיד את הדבר הנכון במקום ובזמן הנכון. יחד עם זאת, לא נתת לסטנדרטים לרדת ולו לרגע. תמיד הפלוגה שלנו הייתה על דופק גבוה מכל הבחינות, הן משמעתית והן מנהיגותית, ובמיוחד מקצועית וערכית".
במרץ 2023 התחתן עידו עם מעין, בת זוגו זה שלוש שנים. יחד גרו בעיר רמת גן.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותה השבת שמרה סיירת נח"ל על גזרת כרם שלום-ניר יצחק, בגבול דרום רצועת עזה. עידו, סגן מפקד הסיירת, היה הקצין האחראי על הגזרה בחג, ופיקד על חיילי הסיירת ועל מחלקת מרגמות של גדוד 50, תצפיתניות וכוח צלפים. בשעה 5:30 התפזרו החיילים ברחבי הגזרה במסגרת "כוננות עם שחר". בשעה 6:00 קיים עידו תדריך למפקדי המשנה של הסיירת. ?בשעה 6:29, בעודו בשטח, ליד קיבוץ כרם שלום, החלו מטחי רקטות לאורך כל הגזרה, ובו-בזמן דיווחו התצפיתניות על חדירת מחבלים. עידו קלט במהירות את חומרת האירוע בגזרתו, הקצה כוחות למשימות לאורך הגזרה, ואישר מייד פתיחה באש לכל הכוחות. בשעה 6:43 הכריז בקשר על מלחמה: "מלחמה, חוזר שנית, אנחנו במלחמה. כל אחד הגנה בגזרתו, בהצלחה".
בשעה 6:53, עשר דקות לאחר שהכריז על מלחמה, נסע עידו עם החפ"ק שלו לכיוון קיבוץ סופה כדי לסייע לכוח של סיירת נח"ל שנקלע לקרב עם מחבלים, ובו-בזמן שלח כוחות לקיבוץ חולית וליווה אותם עד הכניסה לקיבוץ. באותו זמן התנהלו קרבות גם במוצב כרם שלום ובקיבוץ שלידו, ובכביש 232 דהרו מחבלים על אופנועים. לפני שהצליח לחבור לכוח של סיירת נח"ל, נקלע עידו לקרב עם חוליית מחבלים, ובמהלך חילופי האש נפגע באופן אנוש בראשו. הוא פונה על ידי חייליו ליישוב אבשלום, ושם נקבע מותו.
רב-סרן עידו ישראל שני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב בני ציון בשרון. הותיר אחריו אישה, הורים, שני אחים ואחות.
ספדה לו מעין, אלמנתו: "אני עוד לא תופסת שזה אמיתי. כי אם אבין באמת את המציאות החדשה שנכפתה עליי, אני אפול מהרגליים. הכאב הזה הוא לא משהו שאפשר לתאר במילים. וכל הקלישאות נכונות, וכמה שאתה לא סובל קלישאות. גם אני. אבל המילה חלל מתחילה לקבל משמעות שאני פתאום ממש לא רוצה להבין. החור העצום הזה שאני מרגישה שנפער בתוכי, יותר גדול ממני, והוא לעולם לא ייסגר. את החלל שלך לא ניתן למלא אהובי, אתה יחיד ומיוחד במינך…
אני לא כועסת, עידודי. אני יודעת שבאמת רצית, אני מאמינה שבאמת ניסית עד הרגע האחרון, שהנצח שלנו יהיה הכי ארוך שאפשר. אני לא כועסת, ואני לא מתחרטת על כלום, הלוואי שאתה יודע את זה. מהדייט הראשון, דרך הכן ב-20 ביוני, ועד לחופה הקסומה בעולם ב-2 במרץ. אני מודה ליקום שהספקנו. והייתי עושה הכול שוב, גם כשאני יודעת איך הסיפור הזה נגמר, כי האהבה איתך היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
אני אתגעגע, וכבר עכשיו מתגעגעת בכל נימי נפשי, לכל דבר בך. היית המשענת שלי, גם כשהיית רחוק, היית האושר שלי, הביטחון שלי, המפלט מהכול, הייתה בך רגישות שלא תתואר, היה בך שקט שחודר עמוק, שאומר הכול, שיכל לטמטם אותי ולהקסים אותי. היה לך הצחוק היפה בעולם, היה לך החיוך הטוב מכל, שמספיק להסתכל עליו כדי לדעת כמה אתה טוב וטהור…
הלכת מאיתנו כשאתה עושה עד אחרון הרגעים את מה שנועדת לעשות, את מה שהכי האמנת בו, את מה שראית בו שליחות חייך באמת ובתמים. יש בזה מעט מן הנחמה, כי אני יודעת שאתה גאה. ואני גאה.
אני מבטיחה, עידודי שלי, לעד לשאת את הדגל שלך – דגל של עשיית הטוב, של ערכיות, של מנהיגות, של אנושיות, של ענווה.
תודה ששינית אותי ואת חיי, תודה שאפשרת לי לשנות אותך ולהיכנס לעומק עולמך.
האיש הטוב בעולם עזב אותו. אני מתפללת שלא בסבל, אני מתפללת שלא לבד, אני מתפללת שידעת כמה אתה עטוף ואהוב עד הנשימה האחרונה".
ספד אחיו אילון: "אני זוכר איך התגאיתי בזה שאח שלי הפך להיות סמג"ד סיירת נח"ל, וצחקתי על הפער בין השירות הצבאי שלי לשלך. הייתה לנו שנה כל כך טובה; איך רצית ללכת לתפקיד כזה אינטנסיבי ומסוכן ולא נתת לנו עוד קצת תקופת חסד קטנה, שבה יכולנו ליהנות יותר בתור משפחה מבלי לחשוש, או לפחות לצמוח ולהרוויח עוד קצת זמן איתך? אבל אתה ידעת מה טוב ונכון לך, ואז הכעס שלי מתחלף בהבנה ובכאב עמוק".
ספד לו אחיו יונתן: "אתה הסלע של המשפחה הזאת. בשקט החזק שלך תמיד ידענו שתהיה שם, תמיד ידענו שעליך אפשר לסמוך. אין מילה חזקה מהמילה של עידו שני. אין כתף יציבה מהכתף הזאת… עידו, אני מפחד. אני מפחד לשכוח את הקול שלך, לשכוח את הצחוק המתפרץ שלך. אני מפחד שתהפוך לזיכרון דו-ממדי. אתה חלק כל כך מהותי ממי שאני, ואני לא רוצה שזה יהפוך לחור. אני לא רוצה להשלים, אני לא רוצה לקבל, אני רוצה אותך כאן… אני מבטיח לך שאנחנו לא הולכים להתפרק, החיסרון שלך לא ישבור את המשפחה האיתנה והמאוחדת הזאת. היעדרך יהיה דבק שמחזיק אותנו חזק חזק. אני יודע שזאת הצוואה שלך".
משפחתו וחבריו של עידו מנצחים אותו בדרכים מגוונות:
"מצפה עידו שני" נחנך לזכרו ביולי 2024 ביישוב חרוצים בשרון, ברחוב הערבה 31, סמוך למושב בצרה שבו גדל. על שלט במצפה נחקקו המילים: "לזכר רס"ן עידו שני. נפל בקרב על הגנת יישובי עוטף עזה, 7 באוקטובר 2023. בן, אח, בן זוג, חבר, מפקד. מונצח בנוף ילדותו ושדות נעוריו".
ב-10.10.2024 נחנך ברמת גן רחוב רס"ן עידו. רחוב זה החליף מקטע ברחוב עציון, שבו גרו עידו ומעין.
ליד קיבוץ סופה הכין יונתן, אחיו של עידו, נקודת ציון במקום שבו עידו נלחם את הקרב האחרון בחייו. בין השאר נכתב על שלט בנקודה: "עידו היה מפקד מסור לתפקידו ולחייליו, אך קודם כול היה אדם שמח, חייכן, צנוע, ערכי ואהוב".
"בירה עידו", לזכרו של עידו, מיוצרת במסגרת המותג "בירה קיבוץ".
חטיבת הנח"ל, שהייתה ביתו של עידו בצבא, בחרה להנציח את ערכיו ופועלו במערך מנהיגות לזכרו.
כחלק מיוזמת Next October להנצחת חללי ונרצחי אוקטובר 2023, בחרה חברת ההיי-טק "מינוביה", המפתחת טיפול ביולוגי למחלות נדירות, להנציח את עידו. הניסוי הקליני הראשון של החברה ייקרא "ניסוי שָני" (שני, שם נרדף לצבע האדום, מסמל את תאי הדם האדומים, החסרים לחולים).
עיריית רמת גן העניקה עשרות זוגות אופניים לילדי קיבוץ סופה שהתגוררו בעיר באופן זמני לאחר שפונו מביתם ב-7 באוקטובר 2023. האופניים ניתנו להנצחת זכרו של עידו, שנפל בהגנה על הקיבוץ והגזרה.
להנצחתו של עידו הוקם אתר האינטרנט https://www.idoshani.com, הכולל מידע רב על חייו. דף הפייסבוק שלו הפך לדף הנצחה: "זוכרים את Ido Shani".
באינסטגרם הוקם העמוד remember_ido@, הכולל זיכרונות, יוזמות ואירועים להנצחתו.
מגירת החלל באתר האנדרטה
באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.
לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו.
גלריית תמונות
מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה
חברים ומשפחה מספרים
העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך צור קשר
