גלעד לחללי הנח"ל - דף חלל
ex_img

סמל

יוהנתן מימון

תאריך הנפילה  כ' חשון תשפ"ד

4/11/2023

בגיל  20

מנוחה אחרונה בבית העלמין

אופקים

 

סיפור החיים של סמל יוהנתן מימון

בנם של ירושה ומאיר. נולד ביום ה' בסיוון תשס"ג (5.6.2003)  בבני ברק. הילד השמיני במשפחה שבה עשרה ילדים. אח לשרית, מעיין, דוד נתנאל, לאה, אברהם שלמה, רבקה, פנחס אליהו, אודליה ופנינה.

יהונתן למד מגן חובה ועד כיתה ו' בתלמוד תורה בבני ברק ומכיתה ז' ועד י"ב בישיבה התיכונית "אפיקי ארץ" בעיר אופקים, שאליה עבר עם משפחתו. "קסם של ילד", תיארו אותו בני משפחתו, "חכם, שנון, מלא הומור, חייכן ושמח, מכבד ואוהב את הבריות".

עם השנים הוא גילה עניין בלימודים שמעבר ללימודי קודש, ומנהלת הישיבה התיכונית שלו שהאמינה ביכולותיו דאגה לשלבו בקבוצת רובוטיקה של תוכנית "FIRST" באופקים, פרויקט בינלאומי בשותפות הטכניון שמעודד בני נוער ללמוד מדעים וטכנולוגיה. יהונתן, שעד מהרה התגלו אהבתו וכישרונו לרובוטיקה, השתלב שם בקבוצת "עיטי המדבר", שבה לומדים תלמידי ישיבה, בנות אולפנה ותלמידי תיכון.

בקבוצה שאליה הצטרף התנדבה אביב – אחת מהתלמידות – לסייע לו להשלים פערים. היא חנכה אותו בחופש הגדול שבין כיתה ח' לכיתה ט', והתוצאות הטובות לא איחרו להגיע: כבר בתחילת שנת הלימודים הוא הגיע להישגים מרשימים, הפך לקפטן קבוצת הרובוטיקה ובהמשך סיים את התיכון עם בגרות מלאה בחמש יחידות בפיזיקה וחמש יחידות באנגלית.

סיפרה רות, מנהלת "מרכז מדעים אופקים" והמנטורית של הקבוצה: "יהונתן לקח איתו את כל היופי שבעולם החרדי, ואת כל החלק של הקִדמה שהוא רצה, והשקיע. הוא ידע שזאת הדרך שלו לצאת לעולם הגדול". הוסיפו קרוביו: "הוא היה צעיר מבריק, מחונן ממש, אוהב ספר וידע, שהצטיין בכול ולא הפסיק להרחיב את אופקיו", וחברו פז כתב: "חכם, מצחיק, חבר, בחור להישען עליו. זכיתי לראות אותו לומד, נהנה ומתפתח ברובוטיקה".

הקשר הלימודי בין יהונתן לאביב העמיק והפך לאהבה, וכאשר שניהם היו בני שש-עשרה הם הפכו לזוג. סיפרה אביב: "מהרגע הראשון שראיתי אותו ידעתי שזה הוא. הוא תמיד היה מחייך, והחיוך שלו היה ממגנט. הוא היה גם החבר הכי טוב שלי וגם בן הזוג הכי מדהים שקיים".

חלומם של השניים היה ללמוד ביחד הנדסה בטכניון, וכמהנדסים ביקשו להשפיע על האנושות. יהונתן גם התעניין בשוק ההון ולמד אותו ביסודיות. סיפרה אביב: "הוא היה בן אדם שאף פעם לא ויתר ולא משנה מה עמד בדרך, כל דבר שהציב לעצמו כמטרה הוא הצליח להשיג. לפני הגיוס הוא לא רצה רק קרבי, הוא רצה סיירת – ולשם הוא הגיע. תמיד היה חשוב לו להיות בראש – לשמור ולהגן, ושוב, לא לוותר".

באוגוסט 2022 הוא התגייס לצה"ל. סיים מסלול בסיירת נח"ל, הצטיין ונבחר להיות קשר מ״פ (מפקד הפלוגה). הוא המשיך להצטיין בכל השלבים בשירותו הצבאי, היה נערץ על צוות הלחימה, ומנהיג שסומכים עליו והולכים אחריו. "לוחם מטורף", הוסיפה בת זוגו, "תמיד בראש, תמיד מוביל ותמיד חייב לקחת על עצמו עוד משימות כדי להרגיש את האחריות".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהתחילה המלחמה, יהונתן הוקפץ לאזור הדרום עם יחידתו. כעבור כמה שבועות הם נכנסו לעזה. הצלם אלכס שולץ פגש שם אותו ואת חבריו הלוחמים. בסרטון שמתעד את פגישתם, כיומיים לפני נפילתו, נשאל יהונתן איך זה להיות קשר מ"פ, והוא ענה בחיוך: "מאתגר. מלא זכויות ומלא חובות". כאשר נשאל מה הוא מוסר לאזרחים, השיב: "מתגעגעים אליכם".

במוצאי שבת כ"א בחשוון תשפ"ד יהונתן לחם בצפון רצועת עזה ונפל בקרב.

רב-טוראי יהונתן מימון נפל בקרב ביום כ"א בחשוון תשפ"ד (4.11.2023). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים. הותיר אחריו הורים, שש אחיות ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

ספדה לו אחותו אודליה: "לימדת אותי לבעוט בכדורגל ולנסוע על סקייטבורד. תמשיך ללוות את כולנו עם חוש ההומור שלך, הכנות והאהבה האינסופית. יהונתן, אתה גיבור, קדוש עליון. נהרגת על קידוש השם. תמיד הערצתי אותך".

סיפרה אביב בת זוגו: " את יהונתן שלי הכרתי כשהייתי בת ארבע-עשרה ומהרגע הראשון המבט שלו בעיניים והחיוך שלו כבשו אותי… היינו חברים טובים מאוד לפני הכול ובגיל שש-עשרה הפכנו לזוג. הוא היה החצי המשלים שלי, הביטחון שלי, האור שלי בחיים והאושר של חיי. הוא האמין פשוט בלהיות בן אדם טוב ושככה יגיע אליו טוב בחזרה".

סיפרה סיגל, בת דודו: "השאיפות שלו תמיד היו גבוהות. בשיחה האחרונה שלי איתו דיברנו על העתיד והוא אמר לי 'אל תדאגי, אני לא ממהר. קודם לימודים ואז חתונה'. זה ילד עם חלומות גדולים".

כתבה חנה, דודתו: "אחיין יקר, תנוח על משכבך בשלום. אני מתנחמת שלפחות הספקת בזמן כה קצר לחיות חיים שלמים, שמחים, יפים ומספקים. האור שזרח ממך והחיוך היפה שלך לעולם לא יגוועו. לעד תהיה בליבנו ובמחשבותינו".

ביום השלושים לנפילתו של יהונתן הוענקה לאביב בת זוגו מלגת לימודים מיוחדת לזכרו מטעם "הטכניון", שאִפשרה לה להגשים את חלומם וללמוד שם.

במלאת אחד-עשר חודשים לנפילתו, כתבה אימו: "אחד-עשר חודשים בלעדיך, אחד-עשר חודשים של געגוע, אחד-עשר חודשים שנגדעה האהבה הנדירה והמכבדת שלך לאביב. אני בטוחה שמהעולם שבו אתה נמצא היא אהבת הנצח שלך.

אחד-עשר חודשים של הורים, אחיות, אחים וכל המשפחה המורחבת שכואבים את האובדן באיפוק ומחזקים אותנו. אחד-עשר חודשים שקבוצת הרובוטיקה עסוקה בלבנות רובוטים להנצחתך בכל רחבי הארץ…

אתמול היה יום מתעתע שבו ציינו את אחד-עשר החודשים בעלייה לבית העלמין… הגיעו הורים של חברים מסיירת הנח"ל ולאחר מכן הלכנו לבית ההורים לכתיבת האותיות של ספר התורה שנכתב לזכרך. משם יצאנו לתהלוכה חגיגית. זה היה רגע מתעתע. איך אפשר לרקוד ולשמוח? זה כוחה של אמונה. רציתי לומר לך שהגעגוע רק מתגבר, אתה חסר לנו, ילד מושלם. אבי היה אומר: 'הטובים נבחרים לכיסא הכבוד'. אין לי ספק שאתה נבחרת כי אתה הטוב ביותר".

לעילוי נשמתו הוכנס ספר תורה על שמו בבית כנסת באופקים, מקום מגוריו.

מצפה לזכרו של יהונתן הוקם ליד בית יתיר בדרום הר חברון.

קבוצת הרובוטיקה של אופקיםDesert Eagles #6104 זכתה במקום הראשון בתחרות הרובוטיקה הארצית עם רובוט שבנו ונקרא על שמו – "רובוט יהונתן".

ביום ההולדת הראשון שלו לאחר נפילתו כתבה אחותו לאה: "5.6.24 הוא תאריך יום ההולדת של יוני אחי יפה התואר, ולא רק יפה תואר, אלא גם יפה במידות. ילד אמיץ ללא דאגות ופחדים. תמיד היו בו רוגע ושלווה והרבה שמחת חיים. הוא אהב לצחוק, לעשות שמח ולרקוד. כמה שהוא אהב לרקוד.

לכל מקום שהלך אליו הוא היה מגיע עם מלא אנרגיות ומצב רוח טוב, היה מכניס שמחה בכולם. תמיד היה נוטף אופטימיות, כאילו שהכול טוב ואין בעיות בכלל… כשהיית נוכח, תמיד הכול זרם בקלילות, ממש דוגמה למישהו שנהנה והעריך את החיים. אולי הרגשת שהם קצובים וניצלת כל רגע בהם… את תאריך יום ההולדת החליף תאריך הפטירה 4.11.23 שלא נשכח לעולם. ב-2024 לא זכית להיות. מה שנותר זה משפחה וחברים ששבורים לרסיסים, ואתה שם חוגג למעלה עם המלאכים".

מגירת החלל באתר האנדרטה

באתר האנדרטה להנצחת חללי הנח"ל קיים חדר הנצחה ובו מוקדשת לכל חלל מגירה.

לתוך מגירה זו יכול כל מבקר באנדרטה לרשום או להשאיר מזכרת לזיכרו.

גלריית תמונות

מקום זה מיועד לתמונות שהמשפחה והחברים יעבירו לאתר העמותה

חברים ומשפחה מספרים

העלאת חומרים דיגיטלים מטעם המשפחה והחברים מתבצע דרך צור קשר

דילוג לתוכן