כומתה אדומה
יחידת ה 101 הובילה בנושא זה. גדוד הצנחנים של אריק שרון – שהיווה מסגרת רחבה יותר – הוכיחה, כי ניתן לפעול כך גם שהגוף אינו "פרטיזאני" כיחידה 101. ואם יש כבר גדוד אחד, מדוע שלא יהיו יותר? ואם יותר – מדוע לא לקחת את אנשי הנח"ל ולעשות להם "הסבה" לצנחנים?
כך, אפוא, נולד הנח"ל המוצנח.
אנשי קורס הצניחה הראשון של הנחלאים
אבל, עוד קודם שנוסד הגדוד המוכר היום, הוקם בסוף 1954 גדוד 88. ראשיתו של גדוד הנח"ל המוצנח. מפקד הנח"ל אז, ארווין דורון, סיפר על הקמת הגדוד, שהאגדה אומרת, כי מספרו- 88 נבחר על שום שהנח"ל בגימטריה עולה לסכום זה. אגדה או מציאות – הגדוד, מכל מקום, היה מציאות.
"הפעילות הרבה של ה'פידיאון' באותה תקופה", סיפר דורון, "עוררה טענה כאילו מוטל נטל הביטחון השוטף כולו על יחידות אחרות, בעוד הנח"ל דואג לביטחון העתיד- כלומר, אם תהיה בעתיד מלחמה, יתגייס הנח"ל בלוא כוחו, ובינתיים הוא נמצא במשקים החקלאיים. יתר כל כן, יחידות 'גולני' ו'גבעתי' היו מורכבות, רובן ככולן, מעולים חדשים, שהיו בארץ רק שנתיים שלוש, בעוד הנח"ל מירבו הורכב מילדי הארץ – ודווקא הם אינם שותפים, כביכול, בנטל. זה צרם מאוד.
"אז סוכם לתת דגש חזק יותר על הפעילות הצבאית. אמרנו לפיקוד העליון, כי אנו, בנח"ל, יכולים לארגן את הדברים כך, שתוך תקופה קצרה נאמן חייל חי"ר מעולה בלי שזה יפגע ברעיון הנח"ל. הבעיה היא רק אירגונית. במטכ"ל התבשלה החלטה, אשר קיבלה את אישורו של שר הביטחון, להקים גדוד לאימון מתקדם, כולל צניחה, לנחלאים. פעיל בעניין הזה היה הרמטכ"ל משה דיין, שדחף לביצוע הרעיון עוד בהיותו ראש אג"ם. כמפקד הגדוד התמנה בן בראון, הסגל הורכב מטובי המפקדים של הנח"ל, ובסיס הגדוד היה במחנה נתן. השלב הבא היה שילוב הגדוד בחטיבת הצנחנים."
מתקן האימונים בבית הספר לצניחה
סגן מפקד הנח"ל בזמנו, טיבי קידר, הסביר לימים: "מכיוון שהנח"ל הורכב ממתנדבים, היה מקובל לחפש בשירות הצבאי של הנחלאי דבר מה שיבטא את רוח ההתנדבות של המסגרת הזאת. המסגרת הצבאים המתאימה ביותר לביטוי רוח זו הייתה בצנחנים. מאחר שצורכי צה"ל באותה תקופה היו חופפים את רצון הנח"ל, מצאו הצדדים כי הקמת יחידת נח"ל מוצנח טובה לשניים."
השידוך קם והיה. רב סרן מוטה גור היה האיש, שעליו הוטלה המשימה לעמוד בראש יחידה הזו. מוטה היה נחלאי בעצמו בשנים 1949-1951. היה זה בתום מלחמת השיחרור. מוטה, אז סגן בדרגתו וסמ"פ בגדוד התשיעי, ביקש ממפקדיו להעבירו לנח"ל, שהיה אז בחבלי לידתו. הוא הועבר, והדריך בבסיס הטירונים של הנח"ל כמפקד פלוגה. שלושה חודשים לאחר מכן התמנה למ"פ בעמק הירדן. במשך השנים מאז עשה דרך צבאית ארוכה, שהובילה אותו בסופו של דבר אל תפקיד הרמטכ"ל. מוטה, מבכירי קציני הצנחנים בשנים 1954-1955, השתתף בשש פעולות גמול, נפצע וצויין לשבח בפעולת הגמול השביעית בחאן-יוניס.
וכך, באמצע 1956, תחת פיקודו של מוטה, החל כאמור, גדוד 88 ולימים הוסב מספרו. האימונים נערכו במחנה נתן ליד באר שבע.
על אותה תקופה סיפר מוטה באחת ההזדמנויות: "אני זוכר היטב, שהייתי צריך ללכת לאלוף פיקוד הדרום, אסף שמחוני ז"ל, ולהשפיע עליו שיתן לנו להשתתף בפעולות. מפקד הצנחנים היה אריק שרון. מפקד אחת היחידות היה רפול, והחלה תחרות בין-יחידתית. ותיקי הצנחנים לא האמינו ש'מגדלי העגבניות' יוכלו לעמוד ברמת ביצוע קרבית. אני, וסגל הפיקוד של הנח"ל המוצנח, ידענו היטב מהי רמתה של היחידה שלנו. לא היה לנו במה להתבייש לפני הצנחנים – להיפך."
דני מט, סגנו של מוטה, ולימים מפקד הנח"ל המוצנח סיפר: "אסור היה שהיחידה תיפול במשהו מן הצנחנים. היינו חייבים לרכוש את אמון המטכ"ל, שאנו מסוגלים לבצע כל פעולה, בכל מקום. נדרש, איפוא, מאיתנו להחדיר אווירה של פעילות ביחידה, ללמוד מהר ככל האפשר את לקחי הקרבות של הצנחנים ולהתאים את שיטות ההדרכה של הצנחנים ליחידת הנח"ל."
אולם, לא לאורך זמן נאלצו מוטה ואנשיו לעשות "קידום מכירות" לעצמם. הנה כי כן, הלילה שבין ה-16 ל-17 באוגוסט 1956 רשם ביומן-המבצעים של הגדוד את הפעולה הראשונה – מבצע "פרגול".
One of the best ways to do this is by getting a aruba certified clearpass https://www.essayprofs.com professional certification
